‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מהי מדיניות הממשלה המצויה והרצויה בנוגע לעובדים הזרים בנושאי זכויות אדם: חינוך, הורות, בריאות ורווחה?

תוכן עניינים

מבוא

שאלה מחקרית

מדיניות ישראל כלפי העובדים הזרים (ובכלל זה, ילדיהם)

אוכלוסיית העובדים הזרים בישראל

מעורבות ארגונים לא ממשלתיים

שביתת תלמידים והוריהם בערבה כעובדים במקום העובדים הזרים מנוב' 2009

הצורך בשינוי

ילדי עובדים זרים

נתונים דמוגרפיים

זכויות האדם החוקיות של ילדי עובדים זרים בישראל

אמנת האו"ם בדבר זכויות הילד

חוק חינוך חובה

בריאות

ניתוח

פרוטוקולי הכנסת של הוועדה לענייני עובדים זרים

מבקר המדינה

גליון "מידע על שוויון" של מרכז אדווה

סיכום והמלצות

רשימה ביבליוגרפית

נספח

מדיניות ישראל כלפי העובדים הזרים כוללת שני מרכיבים מרכזיים:

א.      המדינה קובעת הסדרים שלא יעודדו את שהייתם של העובדים הזרים בארץ: אלה אינם מורשים לבוא לארץ עם בני זוגם או משפחותיהם ובתום תקופה מסוימת, פגה אשרת השהייה שלהם והם מחויבים לחזור לארצותיהם.

ב.      ע"מ להימנע מיצירת רושם של מחויבות כלפי העובדים הזרים, או יצירת תביעות כלפיה מצידם או מצד גופים אחרים, נמנעת המדינה מהתערבות ומלקיחת אחריות בכל הנוגע להסדרת יחסי העבודה או שמירה על זכויותיהם של עובדים אלה (קמפ ורייכמן).

היתרון היחסי הגדול בהעסקת עובדים זרים בקנה מידה גדול, מתבטא בטווח הקצר. כאשר נוצרת בעייה של מחסור בכוח עבודה זמין שמוכן לעבוד בתנאי שכר ועבודה נמוכים יחסית, ייבוא עובדים זרים מהווה פתרון הולם

הויכוח הציבורי מתנהל סביב שאלות מוסריות – ניצול כוח העבודה הזול של העובדים הזרים,

כלכליות - הכדאיות (של יצירת תלות של ענפים שלמים במשק, בכוח עבודה זר) וחברתיות - בדבר איום על אופייה הציוני של מדינת ישראל. בנוסף לכך מתקיים דיון בדבר ההשפעה של העובדים הזרים על האבטלה בישראל.

דילמות אלה אינן פשוטות מן ההיבט היהודי, ההומניסטי והאזרחי כאחד. טבעה של דילמה זו משמעה, שאין פתרון אחד נכון - דבר המקשה על קבלת החלטות ועל קביעת מדיניות ברורה בנושא 

תופעת העובדים הזרים בישראל, הינה תופעה אשר הופיעה בעיקר בשנים האחרונות. מדינת ישראל הופכת אט אט למדינה שבה חיים מהגרים אשר רואים במדינת ישראל את ביתם, ולא רק את מקום עבודתם, הם עוסקים במלאכה ומקימים משפחות שבהן נולדים ילדים. המשפחות עם הילדים הופכות בהדרגה לתופעה סוציולוגית ודמוגרפית במדינת ישראל.

חוק בריאות ממלכתי, על פיו כל תושב זכאי לשירותי בריאות והמדינה אחראית למימון סל שירותי הבריאות. כיוון שהעובדים הזרים אינם במעמד של תושבים, חוק זה אינו חל עליהם. יש לציין כי הזכות לבריאות המהגרים מוכרת בשורה של מסמכי יסוד בינלאומיים שמדינת ישראל חתומה ואמונה עליהם: בהכרזה האוניברסלית בדבר זכויות האדם, באמנה הבינלאומית בדבר זכויות כלכליות, חברתיות ותרבותיות ובעיקר זוהי זכות יסוד בסיסית הקשורה בכבוד האדם וחירותו, הזכות להגנה על החיים.

ארגונים לא ממשלתיים הפועלים למען זכויות העובדים הזרים בישראל, הגיעו להישגים בולטים בתחום הבריאות. ההישג הבולט הוא "חוק בריאות עובדים זרים". ע"פ ההסדר, משרד הבריאות מממן 50% מביטוח הבריאות של ילדי מהגרי עבודה, כאשר את 50% הנותרים מממן המבוטח. מחיר הביטוח הכולל הוא 370 ₪ לחודש, המשולמים לקופ"ח (מאוחדת) אך מעטים נרשמים מפאת המחיר הגבוה וחששם של העובדים הזרים, ללא היתר, לפנות לרשויות ושאלה יפלילו אותם.

עתה ולאחר הצגת הסוגיות בקביעת המדיניות בתחום עובדים זרים; הצגת נתונים כלליים אודות מעמדם החוקי וזכויותיהם של העובדים הזרים, אעסוק בפרק הבא בעריכת בדיקה אמפירית וניתוח הסוגייה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רשות האוכלוסין וההגירה. נתוני זרים בישראל. ירושלים: רשות האוכלוסין וההגירה, 12.

פטריק, נטע. הזכות לרווחה ולהגנה מפני אלימות של קטינים מבקשי מקלט בישראל. ירושלים: האוניברסיטה העברית, המרכז לחינוך משפטי קליני, 10.

McGaughey E, ‘A Human is not a Resource’ (2018) Centre for Business Research, University of Cambridge Working Paper 497 (2018)