‏290.00 ₪

השערת המחקר

דרכי טיפול שמרניים בדכאון חד קוטבי יותר אפקטיביים מטיפולים אלטרנטיביים.

בימי הביניים אחד הטיפולים הנפוצים בדיכאון באירופה הנוצרית היה באמצעות טקס גירוש שדים

הדיכאון הוא הפרעה נפשית הידועה מימי קדם. בימי התנ"ך האמינו שהגורם לו הוא רוח רעה התוקפת את האדם מבחוץ. דמות מקראית מפורסמת שכנראה לקתה בו היא שאול המלך, שבכדי להקל עליו ניגנו לפניו בכינור עתיק.

על פי תורתו של היפוקרטס היווני, אבי הרפואה המערבית, שקבע כי חלאי הגוף נובעים מחוסר איזון בין המרות שבגוף, הוענק לדיכאון השם "מלנכוליה" (מרה שחורה), כיוון שהאמין שהמרה השחורה שמתגברת אצל אדם דיכאוני, היא הסיבה לה. אחד הטיפולים הנפוצים לשיטתם של היוונים היה באמצעות הקזת דם, שהייתה אמורה לאזן את מינונה של המרה השחורה בגוף החולה. קלאודיוס גלנוס רופא יווני בחצר רומאי סבר כי הטיפול צריך להיות באמצעות שחרור נוזלים מיניים במעשה אהבה לשמחת מטופליו. Kennaway, David 10

 מאוחר יותר בימי הביניים הנוצרים האמינו או חזרו לאמונה הישנה כי מדובר בשד שנכנס לגופו של האדם וגורם לו לעצבות ואדישות. דבר שנחשב לחטא חמור שמביא את האדם לרשת גיהנום. בעקבותיהם תיאר דנטה אליגיירי בקומדיה האלוהית את מיקום ומצבם של אלו שנפלו לחטא העצלות (במעגל החמישי טבולים עמוק בנהר סטיקס). היו אף שידעו לנקוט בשמו של השד שבחר להטריד את החוטאים הללו כ"בלפגור" (שיש המזהים אותו עם בעל פעור התנכ"י). החל מתקופה זו ועד לתקופה המודרנית, טקסים של גירוש שדים היו בנצרות חלק מהתהליך של ריפוי אלו שחטאו ב"חטא העצלות". הרמב"ם במאה ה-12 שהתייחס לנושא בהרחבה בספר "הנהגת הבריאות", שנכתב למלך נור א-דין עלי, שסבל כנראה מהתקפי דיכאון, המליץ למי שסבל ממרה שחורה "לשמוע ניגונים ומיני זמר, ולטייל בגנים ובנינים נאים, וחברת צורות יפות ודברים המרחיבים את הנפש" (שמונה פרקים, פרק חמישי).

הפוריטנים החלוצים והחרוצים בארצות הברית שהעלו על נס את ערך העבודה, התייחסו למחלה זאת כאל חטא חמור, ודנו לעונשים שונים את הלוקים בה כמו למשל בכבילה לסד. רק לאחר שאשתו של קוטון מת'ר, כומר פוריטני חשוב לקתה בדיכאון, היחס לחוטאים בחטא העצלות התרכך, ושורבבה אליו גם חמלה ונטייה לראות בו מחלה ולא חטא. בסוף המאה ה-19 היו רופאים שהאמינו כי השתלה ביזרית של אשכי קופים יכולה לשפר את מצבו הרפואי של אדם שלקה בדיכאון, והיה אף מטפל אמריקני (שלבסוף התגלה כשרלטן) שהשתיל במטופליו אשכי עזים. בתחילת המאה ה-20 כתב זיגמונד פרויד מאמר בנושא, שהפך להיות אחד מאבני הדרך בפסיכולוגיה בשם "אבל ומלנכוליה", ובו איפיונים של הפרעה נפשית זו כפי שאנו מבינים אותה כיום.

 ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2019, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

איילון ל., סקס תרופות ורוקנרול: מי אמר שהעולם שייך רק לצעירים, הוצאה אקדמית מטר, 2018.

דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכעס ובתוקפנות אצל ילדים, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח, (2017)

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)