‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הסתגלות מורים לטכנולוגיה בהוראה?

תוכן עניינים

מבוא- הגדרת הפער הדיגיטלי

יליד דיגיטאלי מהגר דיגיטלי 

שאלת מחקר.  

תקשוב, הסתגלות מורים לטכנולוגיה בהוראה

הפער הדיגיטלי במערכת החינוך. 

הגורם לפער דיגיטלי במערכת החינוך.  

העיכובים להטמעת הטכנולוגיה במערכת החינוך. 

מאפייני אוכלסיית המורים במערכת החינוך. גיל – נסיון בשימוש במחשב.

מאפייני תוכנית התקשוב הישראילית בקרב אוכלסיית המורים. 

צמצום הפער הדיגיטלי במערכת החינוך בקרב אוכלסיית המורים. 

בית הספר צריך להשתנות

סיכום

למרות ששמה של התופעה (Digital Gap  ) מרמזת לכאורה על עניין טכנולוגי, היא למעשה מהווה מוקד של סוגיה חברתית-פוליטית המתייחסת לפער קבוע בגישה ובנגישות של קבוצות אנשים להתקדמות הטכנולוגית המוטמעת בחברה. ניתן להסביר את התופעה בצורה נגישה יותר אם נתמקד בהפיכתו של האינטרנט לחלק בלתי נפרד מחיי היום-יום בחברה המערבית. משתמשי האינטרנט עשויים ליהנות מגישה בלתי מוגבלת כמעט למידע. העדר גישה כזו או גישה חלקית הנובעת ממגבלות שלטוניות או אישיות, יוצר פער בין בעלי נגישות למידע לבין מחוסרי נגישות זו. הפער מתאר למעשה מתאר מרחק בין דרגות השימוש בטכנולוגיות דיגיטליות מגוונות כשהדגש מושם בעיקר על האינטרנט ככלי מהותי בחשיבותו.

כדי להבין את המונח "פער דיגיטלי", עלינו להעמיק תחילה במונח אחר הקרוב לו במהותו והמהווה את בסיסו התיאורטי. מונח זה הוא "פער הידע". מונח זה פותח במהלך שני העשורים לאחר מלחמת העולם השנייה ולפניה, כל אדם הינו בעל פוטנציאל תקשורתי המורכב  ממטען של ידע מוקדם המושפע מחשיפה סלקטיבית למידע, קשרים חברתיים, תנאים כלכליים וכמובן יכולות אישיות. הפרמטרים המשפיעים על הפוטנציאל התקשורתי של אדם הם רמת הכנסה, השכלה, מוטיבציה, מעמד סוציו-אקונומי, תחומי עניין ועוד כהנה וכהנה פרמטרים בעלי מהות והשפעה דומות. פער הידע נוצר מתוך פערים חברתיים כגון אינטליגנציה ואמצעים, אשר להם השפעה על דפוסי ההתנהגות וההתעניינות של אדם. דפוסים אלה משפיעים בתורם על דפוסי חשיבה, היחשפות למידע, קליטתו ואחסונו, מתהווים פערי ידע המזמנים פערים חברתיים ואף אישיים. ניתן בנקל לראות כי מדובר בתהליך מעגלי סגור, עובדה המקשה על פריצת החזרתיות. מכאן כי למרות העובדה כי המידע כביכול נגיש לכולם, ישנן קבוצות אשר יקדימו להיחשף אליו וכאלה שלא יחשפו אליו בכלל (מדובר כמובן על קבוצות מוחלשות ואנשים מעוטי יכולת).

בעשורים העוקבים, משנות -60 עד שנות ה-90, השיח נסב סביב המושג "פער טכנולוגי" שמשמעותו הבדל בחשיפה ושימוש בטכנולוגיות חדשות. כשהטלוויזיה נכנסה לשימוש רחב, התחזקו הדיונים בפער מסוג זה. במוקד הדיונים עמדו ההבדלים בזמינות הטכנולוגיה התקשורתית כווסתי הפער. העניין הוגדר כזמינות טכנולוגית נרכשת המושפעת ממיקומו של הפרט בחברה והפער הטכנולוגי מעצם טבעו משפיע באופן ישיר על פער הידע.

המונח "פער דיגיטלי" הופיע לראשונה בשנות התשעים במינהל האמריקאי לתקשורת ומידע. לאחר שסגן שר המסחר לשעבר ויועץ טכנולוגי באותן שנים הגיש מספר דוחות בהם הופיע המונח, הוא הפך לפופולארי ושגור. עוד בהצגתו הראשונית הובהר כי 'הפער הדיגיטאלי" אינו מבצע חלוקה חברתית ברורה וחד משמעית. הדוגמא המובהקת לכך היא ילדים עמידים או מבוגרים עשירים אשר אינם מגלים זיקה לעולם הטכנולוגיה. מכאן, כי ההבדל המדובר עשוי להתישנו בין חתכים שונים של אוכלוסיה מתוך הבדלים חברתיים, תרבותיים וכלכליים. זאת ועוד, ניתן להתייחס אל הפער הדיגיטאלי כאל פנים-מדיני או כבין-לאומי. במדינות צרבות נחשב "הפער הדיגיטאלי" כבעיה פוליטית-חברתית. הפער הזה צומח ככל שהמדינות המתועשות הופכות תלותיות יותר בטכנולוגיה הדיגיטלית בתהליכים של כלכלה ודמוקרטיה. מכאן שהנגישות לתקשורת אינה מספיקה כדי לגשר על הפער כיוון שהפוטנציאל התקשורתי שונה מאדם לאדם ותלוי בגורמים רבים. "המיומנות הנרכשת" נחשבת לרוב לדרגה השנייה של "הפער הדיגיטאלי". משמעותה היא ניצול פוטנציאלי של רשת האינטרנט, כשנגישות לאינטרנט לא מעידה על היכולת להשתמש בו. משמעות הדברים היא כי על-פי התפיסה המזהה את הידע עם עוצמה וכוח, לתקשורת השפעה מהותית על התחומים החברתיים-פוליטיים-כלכליים.  

ניתן לסכם ולומר כי הגורמים ל"פער הדיגיטאלי" הם: איכות התשתיות המאפשרות גישה ראשונית לטכנולוגיה, מצב סוציו-אקונומי המאפשר נגישות ישירה דרך חיבור לאינטרנט או קניית מחשב, מודעות או חוסר מודעות לחשיבות הטכנולוגיה לשם השגת ידע, שליטה או העדר שליטה בשפת הרשת, מיומנות שימוש, טכנו פוביה המבטאת רתיעה מן העולם הדיגיטלי.

כנאמר, לא ניתן להגדיר את "הפער הדיגיטלי" כפער מובהק אשר מסמן קו גבול חברתי ברור בין שתי קבוצות. חוקרים טוענים שחסרונות כגון מחשבים ישנים שביצועיהם חלשים, חיבור לא-איכותי לרשת האינטרנט, הקושי בקבלת תמיכה טכנית ומעבר לכך גם בקושי בהשגת חיבור במדינות מתפתחות, מעמיקים את הפער הדיגיטלי. ניתן לומר כי "הפער הדיגיטאלי" משקף באופן מהימן את הפער הכלכלי בין מדינות אך לא בין פרטים. פער דיגיטלי מוביל לנפילה כלכלית במדינות עניות מחד ולקידום בחינוך   ובכלכלה  במדינות עשירות מנגד. מכאן כי מדינות מוחלשות נמצאות בתוך מעגל שקשה להיחלץ ממנו: התנאים לנגישות למידע אינם משביעי רצון במדינות אלה, מה שלא רק מנכיח את הפער הדיגיטלי השורר בינן לבין מדינות מפותחות, אלא אף מנציח אותו בכך שלא מאפשר להן להתפתח. בישראל, מרבית האוכלוסייה עושה שימוש במוצרים דיגיטאליים, על כן, הפער מסתמן בין אוכלוסיה ממוחשבת ומחוברת לאינטרנט, לבין אוכלוסיה נעדרת הנגישות הבסיסית הזו. שנה שעברה ביצע משרד האוצר סקר לפיו הפער הדיגיטאלי משפיע באופן משמעותי על קבוצות אשר חבריהן הם בעלי השכלה נמוכה (יסודית). אחריהם ניצבו בעלי הכנסה מן העשירון התחתון, מעל גיל שישים וחמש יוצאי עדות המזרח דור ראשון בישראל. למרות פערים אלה, % המשמשים במחשבים בישראל הוא מהגבוהים באירופה.  בישראל פועלות מספר עמותות וארגונים לצמצום הפער הדיגיטלי. בשנת   2015 נהגה פרויקט בחסות משרד ראש הממשלה, תחת השם "מחשב לכל ילד" שמטרתו, צמצום הפער הדיגיטאלי, באמצעות חלוקת ערכות מחשב לבתי-אב נזקקים. בשנת אלפיים, הקימה קבוצת IDB את עמותת "תפוח" אשר מתמחה בהפעלת תוכניות טכנולוגיות חינוכיות בפרישה ארצית נרחבת. בשנת אלפיים ואחת, הקימה הממשלה את מיזם"להב"ה" אשר מטרתו הישירה הייתה צמצום פערים של שימוש בטכנולוגיית המידע ברבדיה השונים של החברה הישראלית. בשנת אלפיים ושלוש הוקמה בירושלים עמותת "מחשבה טובה" ששמה לה למטרה לצמצם את הפער החברתי באמצעים טכנולוגיים וחברתיים. בשנת אלפיים ועשר הוקמה עמותת "הקנטינה" שנועד לייסד  מרכז טכנולוגי, שמטרתו היא לסייע לפעילות צמצום הפער הדיגיטלי בישראל, תוך שימוש בקוד פתוח. דאגה לקידום והשתלבות חברתית, הביאו מדינות רבות לפעוללצמצום הפער הדיגיטלי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יהודית וינברגר, חינוך בעידן של אי-ודאות . הוצאת רסלינג, 2016.

 למיש, ד, ריב"ק, ר,. אלוני, ר . ילדים ישראלים גולשים באינטרנט: מפאניקה מוסרית להורות 

אחראית.

 Bind, J. Towards knowledge societies. UNESCO world report, Paris