‏290.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 3

הגדרה והמשגה. 4

התפתחות השיטה. 4

התארגנות הפשיעה בישראל. 5

רן כסלו חוקר. 5

השלכות התחקירים העיתונאים. 6

סווג המקור וסוג הפשיעה. 7

לסיכום הפרק. 8

פרק שני: המסגרת הנורמטיבית. 9

חוק המאבק בארגוני פשיעה. 9

הדוקטרינה שקדמה. 11

התוכחה לארגון 14

חוק איסור הלבנת הון 18

איסור פעולה ברכוש אסור במטרה להסוות מקורו 19

איסור עשיית פעולה ברכוש במטרה להימנע מדיווח. 20

איסור עשיית פעולה ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור. 20

חילוט רכוש. 21

פרק שלישי: דין משווה ארה"ב. 22

המאפיינים לארגון 22

פעילות לא חוקית משותפת. 23

מבנה ברור ומאובחן 23

המשכיות. 23

החילוט. 25

דרכי התמודדות. 26

שוני בין ארגונים. 26

ארה"ב. 26

רוסיה. 27

פרק רביעי: תמונת מצב. 29

סיכום. 30

נספחים. 32

נספח 1: ראיון משותף עם ראש ארגון ושני "חיילים". 32

נספח 2: ראיון ראש ארגון 35

נספח 3: ראיון עם "חייל" בארגון 37

נספח 4: ראיון עם ניצב בדימ. יוסי סדבון, עו"ד. 39

ביבליוגרפיה. 41

בין מאפייני הפשע המאורגן ניתן למנות התקשרות מתמידה של אנשים למטרות פליליות, על בסיס של ארגון עם מבנה היררכי בו נמצא ריחוק בין הרובד המנהלי לבין הרובד הביצועי, תוך יצירה והפעלה של מנגנוני משמעת המטילים סנקציות, לרוב כנגד המפרים והכל במטרה להבטיח הגנה על המשך הקיום והפעילות הפלילית[1].

ראשיתה של הפשיעה המאורגנת ....... ....... ......... חסר.......... ................ ........ ........ ................................ ............. ............. ...... ............. .......... ......... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... "העיסוק" הפלילי, וסופה ביצירת עצמה כלכלית, חברתית ופוליטית, בממדים העלולים להוות סכנה אסטרטגית ואף חתירה תחת הריבון ומוסדותיו.

המלומד אבדינסקי (Abadinsky)[2] סובר כי החברה בכללותה מכירה ומגדירה התנהגות ומעשים מסוימים כפליליים אך בשאלת הצבת המבצעים תחת דגל הארגון ואף בשאלת מועד הכניסה תחת הדגל, אין בנמצא כלים מדויקים או קווים ברורים לתיחום הנושא.

בהתאם לאחד המודלים המקובלים יותר[3], ניתן להבחין בין מאפיינים של ארגון פשע לבין מאפיינים של כנופית פשיעה "רגילה" או אף מארגוני טרור. לדידו, ניתן להצביע על מבנה היררכי המקדש מנהיגות וחלוקה לרמות ביצוע ככל שאלה חסרים באידיאולוגיה פוליטית............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... על קריטריונים של קרבה משפחתית, אתנית או היכרות אישית-חברותית מהעולם הפלילי וכיו"ב.

מאפיין נוסף נמצא לנו באופי הפעילות הארגונית, לאמור, פעילות מורכבת ולאורך זמן תוך ביצוע מעשי אלימות והפחדה בהם, חלוקה לאפיקי ביצוע וכן השאיפה לשליטה בלעדית גיאוגרפית או בענף "העיסוק" הפלילי וכן בפעילות לפי יחסי מרות וכללי עבודה.

פרופ׳ אמיר סובר כי יש דווקא להבחין בדקויות השונות בתוך המבנה ההיררכי של ארגון הפשע.

יש מהם המתאפיינים במבנה פורמאלי על סף הביורוקראטי, וישנם אחרים המתאפיינים במבנה

א-פורמאלי ועצמאי ככל שיורדים במדרג רמות הביצוע. ישנם ארגונים הנשלטים על-ידי "ראש" אחד, המפקד על הארגון כ״משפחה״ או כ"חיילים", ישנם ארגונים הנוצרים אד-הוק לצורך ביצוע פעילות פלילית ויש כאלו הפועלים על בסיס עדתי[4].

פרופ׳ ס. פיג׳נאוט (C. Fijnaut) מוסיף נדבך באשר ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... גורמי אכיפה מושחתים ומעורכי דין, ונעזרים בתמיכת אנשים בעלי מומחיות ובעלי תודעה עסקית או חברתית נרחבת ובולטת לצורך קבלת הסיוע המתבקש ואף לצרכי הכרה בסטאטוס היוקרה החברתית[5].

הגדרה והמשגה

'פשע מאורגן' נתפש כחוליה מחוליותיה של הפשיעה המאורגנת. משכך, יש לראות בפשע המאורגן ככזה המגבש את ההתנהגות העבריינית החמורה ביותר של הפשיעה המאורגנת.

כפי שיטתו של פרופ' אמיר[6], אין למצוא חפיפה בין המושגים לצרכי המשפט הואיל ופשע מאורגן בהא תליה עם הפשיעה המאורגנת אך אין הלה תליה לצורך הקמת הפשיעה המאורגנת.

המונח 'פשע מאורגן' מבטא הלכה למעשה התנהגות פלילית הקודמת בתכנון ובשיטת הוצאה לפועל

המתבצעת על-ידי התארגנות חבר בני אדם תוך הבניית סכימה לשלטון ולהיררכיה עצמונית וממילא כל פרט מחברי הארגון מחזיק בתפקיד אשר יועד או יוחד לו מראש מאת ראשי או מנהלי הארגון גופם. על האחרונים ניתן להצביע כי לרוב יהיו מצויים בטווח בטוח מן המבצעים קרי, תפקודיהם המוציאים אל הפועל הוראות מבלי שיגיעו אישית מאיתם.

התפתחות השיטה

ארה"ב היא הראשונה שהכירה בתופעה ובחומרתה. המלומד ריין (Ryan)[7] הצביע על נקודת המוצא הרציונאלית-כלכלית של הפשע המאורגן בארה"ב ומצא שהיקף ההכנסות מפעילות פלילית של הפשע המאורגן מדי שנה הוא עצום, כך למשל שבתחום הסמים בלבד מולבנים על פי הערכות[8] כמאה מיליארד דולר (ארה"ב) בשנה.

מקורות ההכנסה העיקריים של הארגונים בארה"ב היו אותה העת סמים, הימורים, הלוואות, הלבנת הון, סחיטה וכן חדירה לעסקים כשרים באופן חוקי ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... סקאליות (מיסוי)[9].

ממחקר[10] שנערך למען האיחוד האירופאי לצורך מיפוי תחומי העיסוק העיקריים שבהם מתמקדת פעילות הפשע המאורגן ביבשת, עלתה תמונה עגומה.

הנתון המפתיע והחדשני נובע מהפיכת הפשיעה הכלכלית כאמור, למוטיב הדומיננטי בעיסוקם הפליליים של ארגוני פשיעה. במסגרת קטגוריה זו, ניתן למנות עברות כגון, הונאות מס, הונאות בתחום הרכש הציבורי, הפרטה, הונאות בהחזרי סובסידיות, השקעות, עברות מימון, מיסוי ושחיתות ציבורית.

עוד נמצאה עלייה חדה בהיקף תפיסות הסמים, אך עם זאת, פעילות האכיפה לא הצליחה להוריד את הזמינות ואיכות הסמים, או להשפיע על מחירם.

זאת ועוד, כך עולה מהדו"ח הנ"ל, כי הסחר בבני אדם מהווה אף הוא, עיסוק מרכזי של ארגוני פשיעה מאורגנת בכמחצית ממדינות האיחוד, תוך הפרדה ממשית בין סחר לצרכי זנות לבין סחר לצרכי הגירה ועבודה. בין לבין, ניתן לציין כי המניע הפלילי נעדר מסחר לצרכי הגירה, או עבודה לגיטימית, לאור מדיניות ההגירה בתוך האיחוד האירופאי.

מסך האמור עד כה, ניתן בנקל להצביע על העובדה הפשוטה כי התחברות של ארגוני הפשיעה בתוך ארגונים מסחריים לגיטימיים, בין אם ציבוריים ובין אם פרטיים, יוצרת מציאות קשה לרשויות האכיפה והתביעה, ובעצם מגבירה את כוחו המאיים של ארגון הפשע.

התארגנות הפשיעה בישראל

אף מדינת ישראל לא נדונה להתחמק מתצורת פשיעה מתחכמת זו ובמרכזה ננעצה הכרת רשויות הביצוע והתביעה בחולשתה של החקיקה הפלילית הקיימת אותה עת, אשר כשלה בהתייצבותה כנגד כוחות הפשיעה המאורגנת.

פשיטא, כי בעוד הכלים הישנים שסיפק הקודקס הפלילי, היו מכוונים דווקא להתנהגותו ומעשיו של העבריין הבודד, לעומת מעט מהחריגים אשר התייחסו אל קבוצת העבריינים שחברו "בצוותא חדא" ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... התארגנות הפשיעה בישראל עלתה בתודעה הציבורית בשנות ה - 60 בעקבות סדרת כתבות תחקיר תקשורתיות, לפיהן, קיימים בישראל ארגוני פשיעה החודרים לשלטון ומשחיתים את פועלו.

מסדרת כתבות התחקיר שערך העיתונאי רן כסלו, תחת הכותרת: "פשע מאורגן בישראל", העלתה את הממצא לפיו קיים פשע מאורגן בישראל הלכה למעשה. כסלו עושה שימוש מתאר תחושותיו ל-מנת להמחיש לקורא כי הכתבות עוסקות ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... על דרך התנהלות אנשי שלטון, ביחס למודעות אודות ארגוני הפשיעה ואישים העומדים בראשם, נכתב[11] כי ראש עריית תל-אביב (דאז), מרדכי נמיר, הסכים להיפגש לצורך ראיון בנושא אך הגיב בשכחה לגבי אירועים או זהותם של אלו המשויכים לארגוני הפשיעה.

הסוגיה נתפסה כבעיה פוליטית-חברתית הנדרשת לטיפול מידי. ההד התקשורתי גרם להתרעמות הציבור שבתורו הביא לכתיבת דו"ח שמגר[12]. מסקנת הדו"ח האמור קבעה כי אין המצב בארץ דומה למצב הפשיעה האמריקאי, וכי בישראל יש פשיעה מאורגנת להבדיל מפשע מאורגן.

השלכות התחקירים העיתונאים

1976, בשל הלחץ הציבורי הגובר, החליטה משטרת ישראל על הקמת ועדת חקירה פנימית[13] שמטרתה לחקור את הפשיעה החמורה. ממצאי דו"ח הועדה העלו את נכונות הדברים שהעלתה התקשורת, כאמור לעיל, בדבר קיומו של פשע מאורגן בישראל (להלן – דו"ח בוכנר). זאת ועוד, דו"ח בוכנר בחר להצביע, באופן פגום כשלעצמו, דווקא על קשר אינהרנטי לפיו הפשע המאורגן בישראל משתייך לעדה או למוצא מבלי להישען על מצב סוציו-אקונומי.

בעקבות דו"ח בוכנר הוקמה במשטרת ישראל היחידה לחקירת פשעים חמורים.

1978, ובהמשך לסדרת התחקירים האמורה לעיל, ובמטרה לפתח את דרכי הפעולה של ארגוני הפשיעה, הוקמה ועדת שימרון. דו"ח הועדה מתאר דפוסי התנהגות ומגמות פשיעה תוך שמאשרר את שהיה ידוע בדבר גביית דמי חסות (פרוטקשן), הברחות, סחר והפצת סמים, הימורים אסורים ועוד (להלן – דו"ח שימרון).

דו"ח שימרון העניק תשומת לב יתירה לנופך השחיתות השלטונית, כגרעין מהותי להתקיימותו של הפשע המאורגן בכלל. עוד הוסיף ומתח ביקורת על דו"ח שמגר, על כך שביטל כלאחר יד את קיומו של פשע מאורגן בישראל, תוך הישענותו על הטענה כי לא נמצאו מקרי שחיתות בגוף המחוקק ובמערכת המשפט בלבד. דו"ח שימרון מתייחס באופן ישיר לשחיתות הציבורית, הן ברמת השלטון המרכזי והן ברמת השלטון המקומי.

סווג המקור וסוג הפשיעה

יהודים: פשיעה יהודית היא פשיעה המבוצעת על ידי יהודים אשר מקורה בשנות ה - 50 למדינה, אך כיום עסקינן בדור שני ושלישי לאותם עולים חלוצים מארצות האיסלם, ואלו כבבחינת 'צברים' המכונים בעגת הרחוב 'מזרחיים'. ניתן לאפיין פשיעה זו בדרך עיסוקה של סחיטה וגביית דמי חסות, יבוא והפצת סמים והימורים בלתי חוקיים[14]. בהיעדר ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... למצער, פשיעה יהודית עדיין שולטת ביבוא ובהפצת סמים, תוך שמירה על קשר הדוק עם הפשיעה המאורגנת של ערביי ישראל ותושבי שטחים, ככל שהעניין נוגע לכח עבודה.

ערבים: הפשיעה המאורגנת של ערביי ישראל נתחמת לרוב בביצוע גניבות בשיטתיות ובמקצועיות המאפיינת ארגון וכן ביבוא של סמים, מתחומי המדינות הערביות השכנות אל תחומי המדינה והפצתם[15].

בתחום הכבוד הערבי נמצא איבה אלימה בין ארגונים נפרדים, המכונים 'חמולות', המזוהות עם משפחות בקשרי דם כלשהם. מהות הסכסוכים אלימים נתחם על שליטה בהפצת הסמים.

עולי חבר העמים: הפשע המאורגן יוצא חבר העמים מתקשר למספר הבחנות:

פשיעה "טבעית" – ענייני הגירה וקליטה מקרב עולי בריה"מ (לשעבר) ואלו המעוניינים לעקור ממנה אל מדינות זרות. הפעילות מתאפיינת בזיוף מסמכים רשמיים ותעודות זכאות, עידוד ומתן הלוואות בריבית קצוצה בכדי לאפשר את ההגירה ובשירותי תיווך עם מוסדות השלטון מקומי והמרכזי. לא לכחד כי סוג זה בחול באילו מן העבירות[16], ונמצא ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... מטעם קבוצות מקומיות ומאורגנות, לעיתים אף נשלטות מרחוק על ידי אותם ארגוני פשיעה במטרה לביצוע עבירות בינלאומיות. יש מהם הפועלים בסחר בנשים, או ביבוא סמים, בזיוף מסמכים וכן במעשי מרמה והונאה כנגד פרטיים ומוסדות[17]. הרווחים מהפילות העבריינית מועברים להמשך עשייה תוך ערבובם בעסקים לגיטימיים.

ארגון פשיעה יוקרתי – זהו ארגון על, כאשר ארגונים קטנים מחברים לכדי ארגון אחד כמעין קונצרן, המתרכז בנטילת הרווחים ממעשי העבריינות באשר הם, ומנתבם למקורות פיננסיים לגיטימיים ברחבי העולם. ארגון בינלאומי מסוג זה, לעתים מתקשר עם עבריינות צווארון לבן[18], לפיו פונקציות לגיטימיות פונות אליהם לקבלת שירותים מפוקפקים כגון גביית חובות, השקעות, שיווק, ריסון ועדי עובדים, הלבנת כספים או שיתוף פעולה ממש בעסקים.

לסיכום הפרק

ברור היה אז כמו גם היום, כי יש וצריך ליתן בידי הרשויות האמונות על האינטרס הציבורי, כלים חדשים אשר בכוחם להתאים להתמודדות החדשה, להבדיל מהתארגנויות ספוראדיות או אד-הוק, והכל מבלי ליחס לפרופורציה של התארגנויות בעת החדשה.

אין עוד חולקים בעובדת קיומו של פשע מאורגן במדינת ישראל ולא בכדי שבעשור האחרון זכתה תופעה פסולה זו לטיפול משפטי רחב הן בחקיקה והן על ידי בתי המשפט[19]. ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... .......

פרק שני: המסגרת הנורמטיבית

חוק המאבק בארגוני פשיעה

למעשה, חוק מאבק בארגוני פשיעה, תשס"ג-2003[20] (להלן: "חוק המאבק") משלים שורת מעשי חקיקה נלווים, כדוגמת חוק איסור הלבנת הון, תש"ס-2000[21] .

יחד ניתן לראותם ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... שבתחכום הפרקטי, הלגיטימי והטכנולוגי.

ההסדר הנורמטיבי המצוי בחוק המאבק, מגדיר בסעיף 1 לו כי ארגון פשיעה הינו "חבר בני אדם, מאוגד או בלתי מאוגד, שפועל בתבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת לעבירת עבירות שלפי דיני ישראל הן מסוג פשע...".

מכוחו של סעיף זה ניתן לפעול כנגד פרטים המשתתפים בארגון המעורב ככלל בעבירות פליליות מסוג פשע. דא-עקא, שחוק המאבק מתמקד בפעילותם של האישים ולא בפעילות הארגון אם כי בחובו ניתן, במקרים מסוימים, אף לחלט רכוש השיך לארגון גופו.

כפי העולה מדברי ההסבר להצעת חוק המאבק[22], ההגדרה "ארגון פשיעה" נבחנה לאור אמנת פלרמו ולאור ניסיונן של מדינות שונות בעולם. ההגדרה בחוק המאבק נוצרה לאחר התאמה לצורכי מדינת ישראל, כך שבחלקו ניתן דגש להכללת המטרות הכלכליות לארגון, ובחלקו האחר ניתן להכליל מטרות נוספות או אחרות הן על בסיס אידיאולוגי והן על בסיס אחר והכל בתנאי שמתקיימים בו המאפיינים של תבנית מאורגנת, שיטתית ומתמשכת.

להבדיל, אמנת פלרמו נועצת שיניה באבחנה היחידה של פעילות כלכלית גרידא.

............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... 'ראש הארגון', דורשת מניה וביה את הפעלתו של הכפוף לו, אם בקביעת משימות ואם בשליחת הכפוף לביצוע האופרטיבי והיא היא משמעה "עשיית מעשה".

מדברי ההסבר לחוק המאבק, כאמור לעיל, נלמד כי רשויות האכיפה בישראל זקוקות לסיוע בהתמודדות עם הקושי להוכיח את הקשר בין נושאי תפקידים בכירים בארגוני פשיעה לבין עבירות שנעברות בפועל באמצעות האחר - הכפופים. על כן הוסבר כי די בעצם העמידה בראש הארגון, בניהולו, במימונו וכיוצא באלה, בכדי שהדבר ישתכלל לכלל עבירה.

סעיף 5 לאמנת פלרמו, מבקש את קליטת העבירה מסוג זה בחקיקה פנימית של המדינות המצטרפות לה. סעיף זה מתייחס אמנם לכל אדם הנוטל חלק פעיל בארגון הפשיעה, ואולם בשל הגדרתו הרחבה ממילא של ארגון פשיעה, בוחר להתמקד, סעיף 2 לחוק המאבק, דווקא באלו הממלאים תפקידים בכירים ומרכזיים, לאמור, הסעיף אינו חל על חברי ארגון בדרג הכפופים אשר לגביהם נדרש להוכיח קשר לעבירה ספציפית שבחקיקה הפנימית.

בבית המשפט המחוזי, בפרשת מ"י נ' מרואן בן טלאל נאצר[23] (להלן: "פרשת נאצר"), - היא הפרשה הראשונה בתולדות המדינה אשר בה ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ......., פה אחד.

כן הודגש, בפרשת נאצר, כי גישת המחוקק אל עושה העבירה ואל האחראי לה, איננה חידוש ביחס לחוק המאבק. אחריות פלילית מיניסטריאלית נקבעה עוד בחיקוקים רבים אחרים שעניינם מקומו של 'מנהל' למעשי התאגיד שבניהולו, הנגזר מעצם היותו במעמד זה בתוך התאגיד כ"מוח" או כ"מרכז העצבים" של התאגיד[24].

מלים אחרות, אם באשר לחוק המאבק ואם בכלל, אין כל חובת נוכחות בזירת הפשע אלא גם במי ש"רק" שלח הכפופים לו לבצע. ועדיין יש וניתן לראות בו, כמי ש"עשה מעשה", וכמי שהיסוד העובדתי של העבירה, התקיים לגביו. יתר על כן, לא ניתן לקבל הטענה לפיה מתנתק הקשר העובדתי בין השולח לשולחיו מקום בו עסקינן בראש ארגון פשע.

יחד עם זאת, מבהיר בית המשפט, כי אין המדובר בעבירת מיצב רגילה, לפיה מקום בו הוכחו יסודות העבירה בתאגיד יוחל הדבר ביחס למנהל, אלא כי לאור טבע העבירות הפליליות יש חובה להוכיח קשר עובדתי ישיר אל המעשים הנטענים ולנסיבות ביצועם, ורק על דרך זו ניתן יהא לבנות את עובדת היות הנאשם כמי שעומד בראש ארגון הפשע.

כן מבהיר בית המשפט כי לאור התנאים המצטברים, כאמור בסעיף 2(א)-(ג) לחוק המאבק, להוכחת האישום, וכן כפי הקבוע בסעיף 3 לחוק ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... כנולוגיים מן המשוכללים בשוק, וכאשר עושרה הולך וגואה, חייבת גם החברה, ככלל, להצטייד במקביל, למען שלומה ובטחונה, בכלים מתקדמים יותר, כולל, דרכי חשיבה לא קונבנציונאליות, ופיתוח דרכי התגוננות וכלי אכיפה במסגרת החוק שיתאימו עצמם למצבים החדשים."[25].

הדוקטרינה שקדמה

טרם חקיקת חוק המאבק, עמדה לרשות האכיפה והתביעה דוקטרינה משפטית, פרי פיתוח הפסיקה מלפני שנים[26], בשמה 'האחריות הסולידרית', וכוונתה להטלת אחריות פלילית בין קושרים לביצוע דבר עבירה.

על-פי דוקטרינת 'האחריות הסולידרית', ניתן להטיל אחריות פלילית על כל אדם אשר לקח חלק בקידום תכליתה של העבירה במסגרת הקשר הפלילי, בין אם הוכחה מודעותו ביחס לביצוע מעשה העבירה ובין אם לאו.

בשעתה, היוותה הדוקטרינה ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... .......

כחלק מהטרנספורמציה, שבין ביטול דוקטרינת 'האחריות הסולידרית' ותיקון 39 האמור לבין חוק המאבק, נמצא ניסיון לתחום את המבצעים בצוותא תחת מבחן 'השליטה הפונקציונאלית', לאמור, אין חובה לדרוש את זהות היסודות העובדתיים בין המבצעים אלא די בכך שהם מהווים, יחד עם המבצע בפועל, שליטה אוטונומית על הביצוע, וכדברי הנשיא (דאז) א' ברק בפרשת פלונים[27] על מעמדו של המבצע בצוותא:

"מעמדו ביחס להחלטה לביצוע העבירה הוא של איש 'פנים'. תרומתו היא 'פנימית'. חלקו הוא מהותי להגשמת התכנית המשותפת (...) אין זה תנאי הכרחי או תנאי מספיק, לביצוע בצוותא, שהעושה נוכח במקום העבירה. אין זה תנאי הכרחי, שכן ביצוע בצוותא עשוי להתקיים ללא נוכחות פיזית. מבצע בצוותא עשוי לפעול ב'שלט רחוק', או ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... ....... יותם ראויים להיכלל בו[28].

משום כך, החליט המחוקק, במסגרת סעיף 2 לחוק המאבק, כי יש לבסס את עבירת הסטאטוס על מעמדו של העבריין ביחס לפירמידת הארגון, ולא על מעשיו העובדתיים בזירת העבירה.

יחד ואולי חרף האמור, נראה כי הגדרה רחבה, זו של סעיף 2 האמור, הופכת החוק בשלמותו לדרקוני ואף כי דורסנותו רומסת את עקרונות העל לאור חוק יסוד כבוד האדם, כפי הנטען מטעם הסנגורים בפרשת נאצר.

לית מן דפליג כי עסקינן בחירות האדם כנגד אינטרס הקרבן והציבור יחד, וטבעי הדבר כי שינויי חיקוקים ישפיעו על זכויות האדם תחילה בתחום הפלילי[29]:

"המשפט הפלילי עניינו חירות הנאשם מזה ואינטרס הנפגע ואינטרס הציבור מזה. אך טבעי הוא, ששינויים חוקתיים בזכויות האדם ישפיעו, בראש ובראשונה, בתחומי המשפט הפלילי"[30].

אם כן, נמצא לענייננו, כי יסוד המטרה הקבועה בסעיף 2 לחוק המאבק, הינה לכידת העומד בראש ארגון פשיעה, וזו לגיטימציה אשר נועדה לתכלית ראויה בשיטתנו, שכן הצורך לשמר סדרי חברה ושלומם של חבריה עולה על האינטרס שבהגנת החשוד או הנאשם לאור התגברות והתעצמות תופעת ארגוני הפשיעה ומעלליהם[31].

כבר נקבע בפרשת נאצר האמורה, כי עצם עובדת היותו של חוק המאבק דרקוני אינו עילה רלוונטית, שכן התפתחות הפשיעה כארגון הינה ניצול לרעה של ............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... .......

התוכחה לארגון

סעיף 1 לחוק המאבק מציב תנאי להוכחת קיומו של 'ארגון פשיעה' והוא פעילות בתבנית ארגונית, שיטתית ומתמשכת. סעיף 31 לחוק המאבק מעניק כלי ראייתי מיוחד בידי רשויות האכיפה והתביעה על מנת להצביע על התקיימות תנאי זה.

אם כן, הרשויות רשאיות להביא ראיות בדבר עבירות או מעשים המיוחסים לנאשם אף אם אלו התקיימו טרם חוק המאבק והם מצביעים על "התמשכות פעילות הארגון גם לאחר תחילתו של חוק זה".

על הוכחת תבנית לארגון פשיעה, נמצא בפרשת נאצר............חסר.................... ........ . . ................ ...... .................. .......... .... ........ . ...... ........ ...... ... .............. ...... ............ ......... .....חסר..... ........ ..... ........ ... ..... .......

משכך ניתן לומר, כי על כתפי התביעה להוכיח שתיים: האחד נגטיבי - אין המדובר בפעולות ספוראדיות המנותקות זו מזו מבחינת הזמן והמקום. השני, פוזיטיבי – המדובר ברצף של דברי עבירה, שיש בהם ללמד על תבנית ארגונית אשר במסגרתה התבצעו.

פרשת עידן זוארץ ואח' נ' מדינת ישראל[32] (להלן: "פרשת זוארץ"), ביאר בית המשפט כי הרשעה לפי חוק המאבק נעוצה בעצם קיומו של ארגון פלילי בעל חיים עצמאיים משלו, ושמטרתו פעילות עבריינית ולתוכחה זו קיימים שני יסודות ראשיים והם 'מוסדיות' ו'המשכיות'.

על יסודות ה"ממסד" וה"המשכיות", עמד בית המשפט העליון, בפרשת אחמד דבור ואח' נ' מדינת ישראל[33] (שזכה בשם 'פלוני נ' מ"י' ולהלן יקרא: "פרשת דבור"), שהיתה סבוכה ומסואבת יש לומר,

ולא למותר לציין כי פרשת דבור מהווה המשך לפרשת זוארץ, ובאחרון ניתנה הרשות למערערים להגיב<