‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי זכות אובליגטורית מול זכות קניינית?

תוכן עניינים

מבוא   3

זכות העיכבון בחקיקה הישראלית.. 5

זכות קניינית מול זכות אובליגטורית.. 8

זכות קניינית משכונית מול זכות עכבון אובליגטורית.. 8

טיבה הקנייני של הזכות.. 9

וויתור מכללא.. 12

שיקולי מדיניות המעדיפים את הזכות האובליגטורית.. 14

זכות העיכבון ביחסי קבלן – רוכש דירה. 20

זכות עכבון בהסכם קבלנות.. 20

כפיפותה של זכות העכבון להוראות ההסכם בין הצדדים.. 23

פקיעת זכות העכבון. 23

החוק האנגלי וזכות העיכבון. 23

פסיקה מנחה. 26

זכות חוזית לעכבון של חיוב בלתי קצוב. 28

התרופות של המעכב. 34

סיכום   38

ביבליוגרפיה. 39

עכבון הוא מוסד משפטי ותיק. הסיטואציה בין הצדדים היא כזו המניחה קיומו של חיוב, שהחייב מוכן לפרעו, אלא שאין הוא יכול לעשות כן ולכן הנכס המעוכב משמש כבטוחה. בולט הצורך לצייד את החייב באמצעים, שיאפשרו לו להקטין את הנזק הנגרם לו שלא באשמתו.

כשהמעכב מגיש תביעה לבית-משפט סמוך לתחילת העיכבון, בה יקבע גובה החיוב, ידע החייב בסיום בירורה, מה הוא הסכום שפרעונו יביא לשחרור נכסו. אולם אם בעל החוב כלל איננו מגיש תביעה או שהוא משהה אותה, ממשיך בעל הנכס לשאת בנזקי העיכוב.

בעניין זכות קניינית משכונית מול זכות עכבון אובליגטורית עוסק פס"ד חשוב בעניין שמעון בן יעקב כונס נכסי טרנס מרים בע"מ (בפירוק) נ' החברה המאוחדת למזרח הקרוב בישראל בע"מ ואח'[1] :

חברת טרנס מרים (להלן : החברה) בפירוק מסרה, קודם מתן צו פירוק נגדה, שתי משאיות שבבעלותה לתיקון בידי המשיבה מס' 1. על המשאיות רבץ שעבוד לטובת המשיב מס' 3 (להלן : הבנק). השעבוד נרשם כדין אצל רשם החברות ובמשרד הרישוי לפני שנמסרו המשאיות לתיקון. משלא שולם שכר התיקונים שנעשו במשאיות עיכבה המשיבה מס' 1 את המשאיות עד לפירעון התשלום כשהיא טוענת לזכות העיכבון מכוח סעיף 5 לחוק חוזה קבלנות, תשל"ד - 19741. מכוח שטר המשכון ואגרת החוב מינה הבנק את המבקש לכונס נכסי החברה. המבקש פנה לבית המשפט בבקשה להורות למשיבה למסור לידיו את המשאיות בטענו שהמשיבה אינה נהנית מעדיפות על שאר נושי החברה, וכי בהתנגשות בין זכות העיכבון לזכות המשכון זכותו של בעל המשכון עדיפה.

בית המשפט המחוזי בתל-אביב, מפי כב' השופט לוונברג, נענה לבקשה משני נימוקים. ראשית, זכות המשכון באה לעולם לפני שנוצרה זכות העיכבון ושנית, זכות המשכון היא זכות קניינית ועל כן עדיפה על זכות העיכבון.

פסק הדין בעניין בן יעקב נותן בידינו הזדמנות נאותה לבדוק את שאלת סדר העדיפויות שבין זכות המשכון ובין זכות העיכבון של אומן המתקן נכס (artisan's lien), כאן בעל מוסך. יודגש מיד, שנצטמצם בדיון בזכות עיכבון זו ואין בכוונתנו לעסוק בשאלה הכללית יותר של סדר העדיפויות בין זכות המשכון ובין כל זכויות העיכבון למיניהן.

השאלה שלפנינו טרם נדונה במשפטנו ופסק הדין בן יעקב ישמש אפוא עבורנו אך ורק כנקודת מוצא. ננסה לבדוק את השיקולים אשר מן הראוי לשקלם בעת ההכרעה בסוגיה זו. אין בכוונתנו להגיע לפתרון הכרחי אחד, באשר פתרון כזה אינו בנמצא מקרה מקרה ונסיבותיו. ואולם, לדעתנו יש לבדוק שיקולים אלה בכל הכרעה עתידית בשאלת סדר העדיפויות שבין זכות העיכבון ובין זכות המשכון.

להלן ננסה להראות כי שיקולים אלה, אשר לדעתנו מן הראוי כי ידריכו אותנו בפתרון הסוגיה, לא נשקלו על-ידי בית המשפט. שיקולים אלה, ובהם דוקטרינת הוויתור מכללא, העלאת ערכו של הנכס בידי המתקן ושיקולים הנוגעים לחיי המסחר התקינים, אפשר שיביאו למסקנה שונה מזו של בית המשפט. זאת ועוד, גם הנימוקים אשר הובאו על-ידי בית המשפט אינם עומדים, לדעתנו, בפני הביקורת ואין בהם די להצדקת ההחלטה הנדונה. ולבסוף, צירופם של שני הנימוקים - ומפסק הדין לא ברור אם הנימוקים מצטברים או חלופיים - מותיר את הקורא במבוכת-מה. ממה נפשך, אם הקדימות בזמן היא המכרעת, מה לנו טיבה הקנייני של זכות המשכון

 ואילו אם טיבה הקנייני של זכות המשכון הוא המכריע, מה לנו מה קדם למה ?

טיבה הקנייני של הזכות

כאמור, אחד מנימוקי בית המשפט הוא אופיה הקנייני של זכות המשכון. בית המשפט קובע, כי בהיות זכות המשכון זכות קניינית בעלת אופי חפצי, הפועלת כלפי הנכס הממושכן, היא עדיפה על זכות העיכבון, שאינה מקנה לנושה זכות להיפרע מהנכס עצמו2.

מפסק הדין ניתן להסיק כי בהיות זכות המשכון קניינית היא עדיפה על זכות שאיננה קניינית - זכות העיכבון. את ההבחנה בין הזכויות מבסס בית המשפט על בדיקת אופיין ההגנתי או ההתקפי של הזכויות. בעוד שזכות המשכון מקנה לנושה את הזכות להיפרע מהנכס גופו, אין זכות העיכבון מאפשרת זאת. בכל הכבוד, דומה שמהבדל זה אין להסיק מסקנות בדבר טיבן של הזכויות. אין אנו מבקשים לחלוק על הקביעה, כי זכות המשכון זכות קניינית היא3, ואולם לדעתנו ניתן לטעון כי כזו היא גם זכות העיכבון.

המבחן המקובל לבדיקת טיבן ותוקפן של זכויות הוא פשיטת הרגל. כידוע, נושים בעלי זכות קניינית זכאים לפירעון כל חובם ואינם צריכים להסתפק בדיבידנד. נושים כאלה מוגדרים בפקודת פשיטת הרגל, 19364, כנושים מובטחים, עיון בנוסח האנגלי המחייב 5 של הפקודה מראה, כי בעל זכות העיכבון, אף הוא כבעל זכות המשכון, הוא נושה מובטח6. מכאן, שיש רגליים לסברה שגם זכות העיכבון היא זכות קניינית.

מצגת ספיציפית על זכות חוזית קניינית רפרט פאוורפוינט מקצועי לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

פרופ' י' ויסמן, "על זכות העיכוב של עורך-דין" הפרקליט כ"א 223

גבריאלה שלו דיני חוזים (מהדורה שנייה), עמ' 634-623.

מ' חשין, מיטלטלין בדין הנזיקין, תשל"א, ירושלים, מעמ' 59.

ש. לרנר, שעבוד נכסי חברה, 107-114, 234-244.

המ' (ת"א) שמעון בן יעקב כונס נכסי טרנס מרים בע"מ (בפירוק) נ' החברה המאוחדת למזרח הקרוב בישראל בע"מ ואח', פ"מ לז (2) 82.

M Simkovic . "Secret Liens and the Financial Crisis ". Social Science Research Network

Juris American prudence 417. p, 33. vol,. ed 2nd, (reissue)