‏290.00 ₪

תוכן העניינים

א.         מבוא                                                                                     

ב.         עיצוב סביבת המידע                                                           

1. הערך של מידע וידע
2. דיני זכויות יוצרים המסורתיים
3. הדיכוטומיה בין הפרטי והציבורי

ג.          עמדתו של המשפט האמריקאי                                       

1. Digital Millenium Copyright Act
2. רשיונות שימוש – Clickwrap Licenses
3. אינטרנט, דמוקרטיה ומדיניות ציבורית
4. תובנות וביקורת

ד.         הדין בישראל                                                           

1. הדין הקיים
2. עמדת הפסיקה

ה.         סיכום                                                                        

א. מבוא

דיני זכויות יוצרים בישראל – קרי, חוק זכות יוצרים  (שיקרא להלן "החוק")¹ ופקודת זכות יוצרים (שתקרא להלן "הפקודה")² – נחקקו בתחילת המאה שעברה, במציאות חברתית וטכנולוגית שדבר אין בינה לבין המציאות דהיום. עם פרוס האלף השלישי התחושה הרווחת היא, כי יש לערוך בחינה מחודשת של דינים סטטוטוריים אלה, וזאת מתוך נקודת מבט רחבה ומקיפה, היינו – לא רק באשר להתאמתם בסוגיה ספציפית זו או אחרת, אלא בראש ובראשונה בהתייחס לתפישות התאורטיות שעליהן הושתתו דינים אלה ולמטרות שאותן נועדו לקדם ולהשיג.

אם עד לפני עשורים ספורים התקיים התחום של קניין רוחני בכלל וזכויות יוצרים בפרט בשוליהם של דיני הקניין המסורתיים ורק מתי מעט עסקו בו, הרי שבשנים האחרונות קנה לעצמו ענף משפטי זה מקום של כבוד כתחום נפרד ועצמאי המרכז סביבו תשומת לב רבה – הן מצד האקדמיה והן מצד הפרקטיקה.

והנה, עוד בטרם התפנה המחוקק הישראלי להתאים את דיני זכויות יוצרים להתפתחויות ולשינויים הרבים, טכנולוגיים ואחרים, שהביאה בכנפיה המאה ה-20, נתרגשה ובאה "מהפיכת האינטרנט"³. עתה ניגש משרד המשפטים למלאכה והוא עמל על הכנתה של הצעה לחוק חדש אשר יסדיר באופן מקיף וממצה את הסוגיה של זכויות יוצרים במשפט הישראלי, הן בהתייחס למרחב הפיסי והן בהתייחס למרחב הדיגיטלי. מלאכה לא קלה לפניו, והשאלות העומדות על הפרק הן רבות ומגוונות.

במסגרתו המצומצמת של חיבור זה ברצוני ליתן את הדעת על כמה מן הסוגיות וההיבטים הקשורים בעיצובם ובהסדרתם של דיני זכויות יוצרים בעידן הדיגיטלי, תוך הבנת מקומם וחשיבותם של דינים אלה בעיצובה של סביבת המידע.

1. חא"י כרך ג, (ע) 2633, (א) 2475.
2.                 חא"י כרך א, (ע) 364, (א) 389.
3. להמשלת הופעתו של מדיום האינטרנט למהפיכה מדינית ופוליטית ראה Lawrence Lessig, Code and Other Laws of Cyberspace (New York), chapter 1.

אפתח בתיאור הזיקה המורכבת בין הסוגיה הרחבה של עיצוב סביבת המידע במרחב הדיגיטלי לבין נושא הסדרתם של דיני זכויות יוצרים, תוך בחינתן של השקפות העולם העקרוניות המתמודדות על הבכורה בהקשר זה. אעמוד על מטרותיהם של דינים אלה ועל האופן בו הם פועלים להשגת מטרות אלה, ובתוך כך אבקשלהתנתק מאחת מהנחות היסוד המרכזיות שעליהן מושתתים הדינים המסורתיים בנושא זכויות יוצרים – היא ההנחה בדבר דרכי התפתחותה של היצירה האנושית. כחלק מניתוח ביקורתי זה אציע את הטענה, כי מן הבחינה העיונית יש למקם דיני זכויות יוצרים על קו הגבול שבין המשפט הפרטי למשפט הציבורי, וכי לשיוך גאוגרפי זה נודעת השלכה ישירה על עיצובם של הכללים – משפטיים וטכנולוגיים – אשר נועדו להסדיר תחום זה. מנקודת מבט זו אף תבחן מידת התאמתם של האיזונים המסורתיים שעליהם הושתתו דיני זכויות יוצרים המסורתיים לימינו אנו, ובכלל זה לעידן הדיגיטלי.

לאחר מכן אתייחס לשני נדבכים מרכזיים אשר מסדירים ומכוננים את משטר זכויות יוצרים בסביבה הדיגיטלית בארה"ב – תחילה ברובד החקיקתי, כפי שבא על ביטויו בחוק הקונגרס , ה- Digital Millenium Copyright Act⁴, ולאחר מכן ברובד החוזי המשלים, שביטויו ברשיונות שימוש דיגיטליים אשר זכו לכינוי Clickwrap Licenses.

הדיון הניתוחי יתמקד בשאלה כיצד משפיעים האמצעים המשפטיים הללו, אשר אומצו בארה"ב לשם הסדרתם של דיני זכויות יוצרים במרחב הדיגיטלי, על אופיה ותכניה של סביבת המידע ובניתוח ביקורתי של האמצעים הללו, כשברקע מרחפת השאלה – איזו תפישה עקרונית של סביבת המידע הועדפה כאן.  אגב כך אבקש לבחון את מידת התאמתם של ההסדרים המשפטיים הללו לתכונת "דו-פרצופיותם" של דיני זכויות יוצרים, מבחינת זיקתם הכפולה למשפט הפרטי מזה ולמשפט הציבורי מזה. כמו כן אעמוד על השפעות ונפקויות אפשריות של הסדרים אלו על תפישות וערכים דמוקרטיים בסיסיים.

לבסוף יתמקד הדיון במשפט הישראלי – תוך עמידה על מידת יכולתו ונכונותו של הדין הקיים לקלוט לתוכו את ההסדרים האמריקאיים הללו, כולם או מקצתם. אגב כך אעלה מספר הרהורים באשר לאופן הנכון והראוי להסדרתם של דיני זכויות יוצרים באספקריה של עיצוב סביבת המידע הדיגיטלית.

1.              הערך של מידע וידע

דומה שעל חשיבותו ומרכזיותו של המידע בעולמנו, לפרט ולכלל כאחד, אין עוררין. מידע הוא בסיס לרכישת ידע, לקנייתה של השכלה פורמלית וא-פורמלית, להרחבת אופקים, להתפתחות, לחידוש וליצירה⁵. מידע וידע נתפשים כערכים רצויים הראויים לעידוד ולטיפוח, וכמנוגדים לנגע הבורות שיש לבערו. בשיטת משטר דמוקרטי-ליברלי נתונות השקפות אלה להסכמה ציבורית רחבה, ומצדדים בהן בעת ובעונה אחת מחנכים ומורים, יוצרים ואנשי רוח, משפטנים, הסטוריונים וסוציולוגים, ועוד.