‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי הימורים באינטרנט?

תוכן עניינים

מבוא

כיצד מהמרים דרך האינטרנט

הדין המצוי –התמודדות מערכת המשפט הישראלית עם ההימורים באינטרנט

הימורים והימורים וירטואליים במשפט האמריקאי:

הצעת החוק הפדרלית בדבר איסור ההימורים באינטרנט:

בחינת שיטת הרגולציה המתאימה להימורים באינטרנט:

בחירת שיטת הרגולציה:

הפתרונות האנטי רגולטיביים:

 סיכום הניתוח בסוגיית הרגולציה:

 ניסיונות מעשיים לויסות בינלאומי ברשת:

הטלת האחריות הפלילית למניעת הימורים וירטואליים במסגרת משטר רגולטורי בינלאומי:

סיכום

ביבליוגרפיה 

התומכים בזכות להמר מצדדים בגישה הליברלית המכירה בזכותו של כל אדם להיפטר מקניין בבעלותו ומביאים לכך צידוקים שונים כדוגמת:

טיעונים כלכליים: א. גידול בהכנסות המדינה ממסים: לגליזציה והסדרה בחוק של הימורים באינטרנט והימורים מקוונים ימנעו גלגול כספים לא מדווחים. ב. מניעת הלבנת כספים: הסדרת הענף תאפשר לפקח על זרימת ההון וכך למנוע מצב של הלבנת כספים.

טיעונים חברתיים: א. הקטנת פשיעה: לגליזציה של ההימורים המקוונים היא פעמים רבות מיסוד של פעילות לא חוקית הקיימת ממילא. ב. תיעול של דחפים שליליים לאפיקים מתאימים. הימורים יכולים להוות סוג של פורקן ורגיעה עבור אנשים מסוימים.

טיעונים ערכיים: א. חופש הפרט: איסור גורף על הימורים מקוונים מהווה פגיעה בחופש הפרט בכך שהוא מונע ממנו פעילות, שבמידה והיא מבוקרת ותחת שליטה, גורמת לו הנאה וסיפוק שאינם פוגעים בו ובאחרים. ב. שוויון: פעילות הימורים מקוונת אינה שונה במהותה ממפעלי הפיס והלוטו ומהווה המשך טבעי להם.[1]

הוויכוח הבסיסי ביותר נסוב סביב השאלה האם יש לראות את משפט האינטרנט ("internet law" או "cyber law") כענף משפט עצמאי או שמא אין האינטרנט אלא התפתחות טכנולוגית חשובה, המצריכה התייחסות מתאימה של מערכת המשפט, אך זאת ותו לא – דהיינו אין לראותו כנקודת מפנה בעולם המשפט.

על פי הגישה הראשונה, שתכונה הגישה ה"מהפכנית", ניתן להתבונן על משפט האינטרנט כעל ענף משפטי עצמאי, שבמסגרתו מתפתחות דוקטרינות עצמאיות משלו ועקרונות מנחים ייחודיים בעוד שהדוקטרינות המשפטיות הישנות אינן מתאימות לו, או לפחות עליהן לעבור בחינה מחודשת בטרם ייושמו. בנוסף, במסגרת הגישה ה"מהפכנית" התפתחה תפיסה של ה-cyberspace כ"מקום" נפרד (תפיסה בעלת השלכות לענייני סמכות שיפוט ולעניין קביעת סטנדרטים משפטיים, קהילתיים).

על פי הגישה השניה, שתכונה הגישה ה"צנועה", אין לראות את ה-"cyberlaw" כתחום משפט העומד בזכות עצמו. בהתאם לגישה ה"צנועה", האינטרנט איננו אלא מדיה חדשנית, שאמנם מעסיקה רבות את מערכת המשפט בשל השימוש התדיר בה, אך המשפט יוכל בסופו של דבר להתמודד עמה בכליו הקיימים. מעבר להצדקות התיאורטיות שכל אחת מהתפיסות הללו מנסה לטעון לטובתה, הגישה ה"צנועה" יכולה לטעון גם להצדקה פרקטית, לפיה עד שיפותחו דיני אינטרנט ייחודיים, כנדרש על פי הגישה ה"מהפכנית", יישארו עברייני האינטרנט חופשיים לדרכם ללא הרתעה אכיפתית מעשית. אין ספק, כי נקודות המוצא הללו משפיעות על דרך ההתמודדות עם הבעיות המשפטיות הפרקטיות המתעוררות ביחס לשימוש באינטרנט.

מערכת המשפט נדרשת להתייחס ביתר שאת לאספקטים הפליליים הייחודיים של התפשטות האינטרנט. עבריינות ברשת האינטרנט מעלה שאלות של משפט בינלאומי, הנובעות מאופיו כרשת מחשבים חובקת עולם. עקרונות יסוד רבים של המשפט הפלילי מצריכים בחינה מחדש והתאמה (על פי הגישה ה"צנועה") או שינוי של ממש (על פי הגישה ה"מהפכנית"). פעולות, התנהגויות והתבטאויות רבות באינטרנט מצריכות פיקוח והגבלה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ח' חביב, איך לעשות כסף (כחוק) מהימורים?, Telecom News

תומר דרור, "הקמת בתי הימורים בישראל", מרכז המחקר והמידע של הכנסת.

:J. P. Barlow, “The Economy of Ideas”, Wired, Mar. , 84, at 85. Rise and Fall of Sysopdom”, 10 Harvard Journal on Law & Technology, 495, at