‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי עבירות הקשורות בפשיטת רגל ופירוק? 

תוכן עניינים 

מבוא. 

פשיטת רגל. 

עבירות בטרם כניסה להליך. 

עבירות לאחר כניסה להליך. 

הברחת נכסים..

פירוק חברה. 

עבירות בטרם כניסה להליך.

עבירות לאחר כניסה להליך.

בכל הנוגע לסעיפים הנוגעים לעברות לאחר כניסה להליך פירוק של חברה ישנם מספר דיונים

עבירות של מפרקים וכונסי נכסים

עבירות חריגה מסמכות.

פרשת בועז יונה

משפט משווה

סיכום.

ביבליוגרפיה.

עבודה זו תעסוק בעבירות הקשורות בפשיטת רגל ופירוק.

מבנה העבודה יהיה כדלקמן:

תחילה תעסוק העבודה בפשיטת רגל, נעיין בפקודת פשיטת הרגל ראשית אציג את כל סעיף כלשונו ולאחר מכן, אצרף פסיקה רלוונטית. בנוסף אבחין בין עבירות שע"פ הפקודה שעונש מאסר בצדן לבין עבירות שרק מונעות את מתן ההפטר. לאחר מכן הדיון מתמקד בעבירות בטרם כניסה להליך

ובעבירות לאחר כניסה להליך.

המיקוד בסעיפים הנוגעים לעברות לאחר כניסה להליך פשיטת רגל מתייחס להברחת נכסים, פירוק חברה ועבירות בטרם כניסה להליך. כל מה שנוגע לעברות בטרם כניסה להליך פירוק של חברה דנים בניהול של עסק בתרמית ועבירות לאחר כניסה להליך.

בניגוד לנושאים אשר נידונו בנוגע לעברות לאחר כניסה להליך פירוק של חברה ישנם מספר דיונים, ההתייחסות הייתה לעבירות של מפרקים וכונסי נכסים ועבירות חריגה מסמכות. כמו כן, עבודה התייחסה לפרשת בועז יונה.

הכניסה להליך פשיטת רגל הינו הליך שנועד, בראש ובראשנה, להקנות הגנה עבור החייב מנושים שעשויים להתעמר בו בדרכים שונות. כניסה לפשיטת רגל מהווה מעמד משפטי המאפשרת לחייב, החסר את האמצעים להחזיר את חובותיו, לפתוח דף חדש ולהעניק לו מסגרת משפטית שמעניקה לו גיבוי אל מול הנושים הניצבים מולו. כמו כן, ההליך נועד לפקח על החזרי החובות דרך הליך כינוס נכסים ולוודא כי נכסי החייב מחולקים על פי הסדר הקבוע בחוק ובאופן שוויוני צודק ומסודר בין הנושים השונים ולא על בסיס חלוקה כוחנית או כזו הנגועה באינטרסים זרים כמו אמצעי לחץ וסנקציה משמעותיים יותר העומדים לרשותם של נושים מסוימים על פני אחרים. מעבר לחשיבותה של פשיטת הרגל כהליך המקנה הגנה לבעל החוב וכן חלוקה הוגנת לנושים השונים, יש בו אינטרס ציבורי חשוב לתפקודה התקין של המערכת הכלכלית כדי שתוכל לזכות במה שניתן מהחוב ולאפשר הזדמנות שנייה עבור פושט הרגל. כאשר אדם מגיש בקשה להכריז עליו כפושט רגל, בית המשפט מבקש אפוא לאזן בין ההגנה הניתנת לחייב במסגרת הכרזה כאמור, ובין זכויות הנושים. בשל חשיבותו של הליך זה, שימוש בו בזדון לתרמית זו או אחרת או להתחמקות מתשלומי חובות נתפס כמעשה חמור בידי רשויות החוק והמשפט, ועל כן מהווים מעשים אלה עבירות פליליות[1].

פירוק חברה בגין חדלות פירעון הינו הליך בעל משמעויות דומות להליך פשיטת הרגל, אם כי הליך זה חל על חברה ועל כן, בשל מגוון ההבדלים המשפטיים בין עוסק פרטי לחברה, נושא ההליך משמעויות רבות השונות מפשיטת הרגל. בדומה לפשיטת הרגל, עוסק ההליך בחלוקת נכסיה של חברה לנושיה על פי עיקרון העדיפות הקבוע בחוק וכדי למנוע העדפה של נושים מסוימים על פני אחרים וכן על פי עיקרון השוויון על מנת לחלק את הנכסים באופן שוויוני בקרב נושים באותה דרגת עדיפות. בנוסף ההליך נועד להביא לסיום פעילות החברה וביטול מעמדה כאישיות משפטית נפרדת, תוך פירוק הקשר בין המשקיעים בחברה. מטרת התהליך, גם כאן, היא ניצול מקסימלי של משאבי החברה לטובת כיסוי החלק המרבי מחובותיה, מתוך הכרה בחוסר היכולת של החברה לעמוד בכלל חובותיה.

קיימות גם עילות אחרות לפירוק חברה כהליך משפטי, הכוללות: פירוק מן הצדק והיושר, לפיכך אין ביכולתם של השותפים לחברה לנהלה בשל סכסוך פנימי וכיוצ"ב, פירוק מרצון, או מצב בו חדלה חברה מעסקיה או שמעולם לא החלה בהם למשך שנה או יותר. עם מתן צו הפירוק נכנס לתוקפו עיכוב הליכים משפטיים כנגד החברה. במהלך תקופת הפירוק מוסיפה החברה להתקיים תחת דין האישיות המשפטית הנפרדת, אך ניהול החברה עובר לידי המפרק.ישנם מצבים בהם הליכי פשיטת הרגל או פירוק החברה חורגים מההליך האזרחי ומגיעים לכדי הליכים פליליים. על התווספותן של הסנקציות הפליליות ארחיב, הן מן הפן של תפקודן כשוט בידי המפרק או כונס הנכסים על מנת לסייע לו במילוי תפקידו, והן בפן המניעתי על מנת להרתיע מראש כדי להימנע ממעשים שעלולים להוליך אדם לפשיטת רגל. כמו כן, בעבודה זו אציג ואדון בדינים השונים הנוגעים לעבירות הקשורות בפשיטת רגל ובפירוק חברות. סקירה זו תיעשה על בסיס אבחנה בין פשיטת רגל של אדם פרטי לבין פירוק חברה, וכן על בסיס אבחנה בין עבירות הקשורות בזמן שבטרם הפירוק או פשיטת הרגל, לבין עברות הקשורות בזמן שלאחר הפירוק או פשיטת הרגל. כמו כן, אביא פרשות ופסקי דין הרלוונטיים לכל אחת מ-4 משבצות המטריצה. בפרק חמישי נוסף אתייחס בקצרה גם למקרים בהם יוחסו, ולרוב נדחו, עבירות למפרקים או לכונסי הנכסים עצמם.

נעיין בפקודת פשיטת הרגל[1] ונבחן אותה.

ראשית אציג את כל סעיף כלשונו ולאחר מכן, אצרף פסיקה רלוונטית. בנוסף אבחין בין עבירות שע"פ הפקודה שעונש מאסר בצדן לבין עבירות שרק מונעות את מתן ההפטר[2].

עבירות בטרם כניסה להליך

לעבירות המופיעות מטה, לגביהן לא מצוין פרק זמן עונש המאסר, תקף עונש מאסר של כשישה חודשים, על פי סעיף 229 לפקודת פשיטת הרגל[3].

בכל הנוגע לפקודת הימורים והשקעות מסוכנות, סעיף 220 מתייחס למי שהוכרז פושט רגל או שניתן צו כינוס על נכסיו, וביום מתן הצו עמדו לחובתו חובות שהתחייב בהם במהלך עסקו או מסחרו, והוא עשה ביודעין אחת מאלה, יאשם בעבירה:

כמו כן, תוך שנתיים לפני שהוגשה בקשת פשיטת הרגל, הגדיל או גרם להגדיל במידה ניכרת את חודל-פרעונו על ידי הימורים או על ידי השקעות נמהרות ומסוכנות, שאין להם כל קשר לעסקו או למסחרו;

בנוסף, בין יום הגשת הבקשה ליום צו הכינוס, הפסיד חלק מנכסיו בהימורים או בהשקעות נמהרות או מסוכנות.

משנדרש מטעם הכונס הרשמי או הנאמן בכל עת, או מטעם בית המשפט במהלך חקירתו הפומבית, להסביר הפסד ניכר בנכסיו שנגרם תוך השנה שבתכוף לפני יום הגשתה של בקשת פשיטת הרגל, או בין אותו יום ליום מתן צו הכינוס, אינו מסביר באופן מניח את הדעת כיצד נגרם ההפסד.

בחלקו השני של הסעיף מצויינת הקביעה אם ההשקעות היו נמהרות ומסוכנות, יובא בחשבון מצבו הכספי של הנאשם בשעה שעשה אותן.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דוד בר-אופיר הוצאה לפועל הליכים והלכות הוצאת פרלשטיין גינוסר, מהדורה שביעית מעודכנת (2017)

יוסף ויצמן הוצאה לפועל - מעשה והלכה הוצאה לאור של לשכת עורכי הדין, 2016

לרנאו, חגית. (2016). עבריינות ואכיפת חוק. חיפה: הוצאת פרדס.