‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי קצבת ילדים, קצבת אימהות חד הוריות וקצבת זקנה , תשלומי העברה?

תוכן עניינים

פרק 1: תשלומי העברה וקצבאות וביטויים בישראל

פרק 2: קצבת ילדים

פרק 3: קצבת אמהות חד הוריות (משפחות חד הוריות)

פרק 4: קצבת זקנה

סיכום

ביבליוגרפיה

תשלומי העברה הינו נושא מורכב ומסובך וניתן להגדירו במספר אופנים כפי שנראה בהמשך:

הגדרה כללית- בספרות הכלכלית וביתר מקורות המידע אין הגדרה ספציפית המגדירה מהם תשלומי העברה. קיימים מספר פרשנויות למושג תשלומי העברה, הנובעות מחילוקי דעות אם תשלום מסוים הינו תשלום העברה או לא. ישנם תשלומי העברה מובהקים כגון: קצבאות נכים, קצבאות אמהות חד הוריות, אל מול תשלומי העברה לא מובהקים , כגון: תגמול לשירות מילואים. ומכאן נובע הקושי לאמוד את מספר תשלומי העברה השונים בישראל.

הגדרה כללית, תשלומי העברה:

ישנם שני סוגי תשלומי העברה:

1. תשלומי העברה מקומיים - למעשה מדובר בכספים שגבתה הממשלה מהאזרחים על ידי גביית מיסים, ביטוח לאומי וכד' והעבירה אותם ליחידים במישרין (כגון: אבטלה, אמהות חד הוריות וכו'). היחידים שקיבלו תשלומי העברה לא תרמו דבר לתוצר הלאומי, ולפיכך אינם נכללים בהכנסה הלאומית. תשלומי העברה הם חלק מההכנסה הפנויה של אותם יחידים. נוסף על ערכם המוחלט של תשלומי ההעברה, נהוג לחשב את היקפם כאחוז מהתמ"ג (תוצר מקומי גולמי).
2. תשלומי העברה מחו"ל- מענקים שמקבלת מדינת ישראל ממדינות זרות.

בעבר חוקק חוק משפחות חד הוריות ובמסגרתו הוגדלה הגמלה להבטחת הכנסה של גרושות ורווקות המטפלות בילדים (שהוגדרו הורים יחידים) והשוותה לזו המוענקת לאלמנות עם ילדים. במסגרת החוק לצמצום ממדי העוני והפערים בהכנסות בעקבות תיקוני חקיקה אחרים, התווספו לקבוצת ההורים היחידים גם עגונות , פרודות ואחרות , והגמלה נהייתה נדיבה יותר.
שינויי חקיקה אלו הגדילו את ההכנסה שלא מעבודה של מקבלי ההטבה.
עד לחקיקת חוק משפחות חד הוריות נמנו עם הזכאים לגמלה להבטחת הכנסה אימהות יחידות (בנות 18 ומעלה) שבחזקתן ילד עד גיל 22 שאין להן הכנסה או שהכנסתן נמוכה מסף שנקבע*  (טבלה תצורף בהמשך). גובה הגמלה שהוענקה לאימהות יחידות היה נמוך מזה שניתן לאלמנות המטופלות בילדים.
בעקבות כניסתו לתוקף של חוק משפחות חד-הוריות הוגדר "הורה יחיד" כתושב ישראל (גם גבר) שאינו נשוי שבחזקתו ילד עד גיל 18. משמעות הדבר היא שבנוסף לאלמנה , גם גרושה ורווקה עם ילד אחד (לפחות) נחשבו כהורה יחיד (וגברים באותו מעמד או אלמנים) . גובה הגמלה להבטחת הכנסה להורה יחיד הועלה והושווה לזה של אלמנה. הפטור ממבחן התעסוקה עבר שינוי והוא ניתן כאשר בחזקת ההורה היחיד ילד עד גיל 7. שינוי נוסף היה, ביטול תקרת ההשתכרות להורה יחיד, שמעלייה נשללת הזכאות לקבלת גמלה, כפי שהיה נהוג עד אז בחוק הבטחת הכנסה לאלמנות.

כתוצאה מכך, התרחבה אוכלוסיית היחידים עם ילד הזכאים לגמלה להבטחת הכנסה.
חוק משפחות חד הוריות העניק הטבות נוספות להורה יחיד , ובכללן מענק לימודים בעד ילדים בני שש עד אחת עשרה בגובה 18 אחוזים מהשכר הממוצע במשק לכל ילד, ששולם בתחילת כל שנת לימודים, יתרון בקבלת ילדיו למעון יום, בזכאות להכשרה מקצועית וזכאות להלוואה מוגדלת לצורכי דיור.

האוכלוסייה הנהנת מגמלה להבטחת הכנסה התרחבה מאוד עם השנים. חלקם של ההורים היחידים באוכלוסיה גדל עם השנים והגיע בראשית שנות ה-90 לכעשירית ממשקי הבית , כאשר רבע מהם זכו לגמלה מהבטחת הכנסה.

מצגת חד הוריות, בטחון סוציאלי

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי (2018, הוצאת נבו)

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)