‏390.00 ₪

 שאלת המחקר

מהן תפיסות הגננת לגבי תפקידיה בגן לאור התפיסה של ה"גננת כמנהיגה"? 

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

סקירה ספרותית

מודרניות, גניי ילדים ורעיונות ההשכלה. 

העידן המודרני 

התפתחות ההשכלה. 

פרויקט הנאורות. 

גן ילדים מהו?. 

השיטות והגישות לחינוך בגני הילדים.. 

גישת מונטסורי

גן אנטרופוסופי

שיטת / גישת גן זורם

גן מ.ט.ל מדעי, טכנולוגי, לימודי

כיתת גן

גן רגיל

גנים נוספים

גן משולב

גנים בחינוך מיוחד

ביקורת על מערכת החינוך הפוסט-מודרנית.

חינוך פוסט-מודרני, מהו?. 

ביקורת על רוסו

מנהיגות ומנהיגות בחינוך. 

ההיבט המנהיגותי 

גישת התכונות. 

גישת המצב. 

גישת ההתנהגויות. 

גישת ההתניות למנהיגות. 

תיאוריית ההתניות של פידלר. 

בגרות הכפופים וסגנון המנהיגות. 

מנהיגות אפקטיבית. 

מאפייני המנהיגות המעצבת כריזמה. 

גננות כמנהיגות. 

הגננת כמנהלת והצוות שבניהולה. 

איזה תכונות צריך כדי לנהל?. 

האם הגננת המנהלת צריכה להיות גם מנהיגה חינוכית?

מתודולוגיה איכותנית

ראיונות‎ 

ניתוח הראיונות ודיון 

סיכום.

חוות דעתי האישית על מנהיגות הגננת.

ביבליוגרפיה. 

נספחים תמלילי ראיונות מלאים

ראיון מס' 1. 

ראיון מס' 2. 

ראיון מס' 3. 

ראיון מס' 4. 

ראיון מס' 5. 

ראיון מס' 6. 

ראיון מס' 7. 

ראיון מס' 8. 

ראיון מס' 9. 

ראיון מס' 10.

מנהיגות חינוכית.  5 ראיונות גננות/מנהלות גן צעירות.  5 ראיונות גננות/מנהלות גן ותיקות. 

עבודה זו תתמקד בדמות הגננת לגבי תפקידיה בגן לאור התפיסה של ה"גננת כמנהיגה". הגן הוא מסגרת ארגונית קטנה ולכן הגננות, מנהלות הגנים, עוסקות גם בניהול המוסד וגם במעשה החינוכי.

הגננת מנהלת את הצוות החינוכי בגן: סייעת, גננת סבב וסייעת הסבב, גננת שי"ח סייעות לעולים חדשים ולילדים מתקשים. הגננת מתאמת גם את פעולות גורמי העזר כמו: מדריכים מקצועיים שעובדים עם הילדים, שפ"ח, עו"ס ועוד.  

פסיכולוגים וסוציולוגים חקרו וזיהו תכונות כלליות המאפיינות מנהלים בעבודתם. לדעתם, מנהל צריך חמש תכונות עיקריות: מסוגלות ללמידה, כושר קבלת החלטות, אמפטיה ויכולת הקשבה, יציבות רגשית ומודעות עצמית.

מסוגלות ללמידה - הגננת מוכשרת לתפקידה במכללות לחינוך וכיום היא חייבת בתואר אקדמי. הגננת רוכשת ידע בניהול ובעבודת צוות בנוסף לידע הפדגוגי ומקבלת הדרכה מהמפקחת וממדריכות מקצועיות. הגננת ממשיכה להשתלם וללמוד לאורך שנות עבודתה כמתבקש מכל פרופסיה.

כושר קבלת החלטות - על הגננת לקבל החלטות כמנהלת הצוות בגן. החלטות לגבי תכנון העבודה והתפקידים שבכוונתה להעביר לסייעת ולעובדים האחרים בגן והחלטות הנוגעות לנושאים שבהם יש לשתף את ההורים או את הרשות.

עבודתן של הגננות שונה באופן מהותי מעבודתם של המורים. בעוד המורים פועלים בתוך בית הספר – שהוא ארגון גדול מורכב והיררכי, בו לכל מורה אחריות על יחידה אחת מוגדרת, הרי שהגננות משמשות כאחראיות הבודדות והבלעדיות ליחידה מנהלית-עצמאית על כל המתרחש בה. בגלל אופיו המיוחד של עיסוק זה נשמעת לעיתים קרובות הטענה שהגננות ממלאות פונקציות רבות, מתפקדות למעשה כמנהלות מוסד ועל כן מתנסות בעוצמות גבוהות של לחץ ושחיקה.

המטרה המרכזית של מחקר זה הייתה לאתר את גורמי הלחץ, עוצמתם ורמות השחיקה בהם מתנסות הגננות.

ממצאי המחקר מצביעים על כך שעוצמת הלחץ והשחיקה של הגננות הייתה 2.60 עם סטיית תקן של 0.69, ו- 2.25 וסטיית תקן של 0.78 בהתאמה.

השוואת תוצאות אלה לרמות לחץ ושחיקה של מורים (אשרת 1989, Pines & Kafry 1978 ) מצביעה על כך שהגננות התנסו בעוצמות של לחץ ושחיקה נמוכות יותר מאלה של המורים, זאת למרות העובדה שכל הגננות שהתראיינו לצורך השלב הראשון של המחקר ציינו שלדעתן עבודת הגננות כרוכה בהתנסות גבוהה של לחצים, אולם ממצאי המחקר מצביעים על כך, שהקושי לנהל גן עצמאי הוא גורם לחץ שדורג נמוך יחסית ( 2.20 על פני סולם של חמש דרגות ), ולמעשה נמצא בין ששת ההיגדים שצוינו כנמוכים ביותר בעוצמת הלחץ.

נמצא שגורמי הלחץ הגבוהים ביותר מתייחסים להיבטים שונים הקשורים ישירות עם העבודה היום-יומית עם הילדים: לחצים הנובעים מהאחריות לבטיחות הילדים, לחצים הנובעים מעבודה עם ילדים בעלי קשיים, הצורך לעמוד על המשמר במשך חמש שעות ללא הפוגה, בעוד שההיגדים שדורגו כנמוכים ביותר היו היגדים המתייחסים להיבטים ארגוניים שונים הקשורים לתיאום ויחסי גומלין חיצוניים כמו: התמודדות עם קיום גן צמוד, תיאומים עם גננת משלימה, עבודה יום יומית עם עוזרת.

כלומר, למרות שעבודתה של הגננת כרוכה במגוון רב ביותר של מטלות שבחלקן הן ארגוניות וגוזלות זמן ומשאבים אחרים, הרי שגורמי הלחץ העיקריים נובעים עקב גורמים מהותיים לעבודתן – עבודה עם ילדים ועם פיקוח.

לעומת זאת ההיגדים הגבוהים ביותר בסולם השחיקה מתייחסים לתחושה פיזית ונפשית כללית של לאות, סחיטה והתרוקנות ורק המרכיב האחרון מתייחס להיעדר כוח לטפל בילדי הגן. ניתן להבין מכאן שהעבודה עם הילדים היא אכן לוחצת את הגננות, אבל כנראה שתחושת השחיקה וההתרוקנות הנם תוצאה של סה"כ גורמים רחבים יותר ולא דווקא העבודה עם הילדים.

אחת המטרות במחקר הייתה לבדוק באיזו מידה קשורים גורמי רקע לרמת הלחץ והשחיקה של הגננות.

לשם כך נבדקו ההבדלים בעוצמת הלחץ והשחיקה של גננות המלמדות בגנים בעלי מאפיינים סביבתיים שונים: גנים בסביבה סוציו-אקונומית מטופחת וטעונת טיפוח, גנים מהמגזרים השונים – ממלכתי, ממלכתי דתי, פרטי, גנים גדולים ומאוכלסים בהשוואה לגנים קטנים וכן בפעוטונים, בגני טרום חובה ובגני חובה.

נמצא שיש הבדל ברמת הלחץ והשחיקה של גננות העובדות עם ילדים בגילאים שונים. רמת הלחץ הנמוכה ביותר נמצאה אצל הגננות המלמדות בפעוטונים – ילדי גיל 3-0, רמת לחץ גבוהה יותר נמצאה אצל גננות המלמדות בגני טרום חובה, גילאי 4-3, ובגני חובה, גילאי 6-5. ניתן לייחס ממצא זה לכך שבפעוטונים רמת הציפיות הן של ההורים והן של הפיקוח מהגננות הן צנועות ביותר, המחויבות להשיג הישגים נמוכה, בעוד שבגני טרום חובה וחובה הציפיות להישגים הן במישור ההתנהגותי והן במישור האקדמי היא גבוהה. ככלל, העיסוק עם ילדים בוגרים נתפס כיוקרתי יותר בעיני הגננות, ולעיתים קרובות נשאלת השאלה באיזו מידה רכשו הילדים בגן מיומנויות הנדרשות לתפקוד נאות בבית הספר? לא נמצא הבדל מובהק ברמת השחיקה של הגננות המלמדות ילדים בגילאים שונים. ממצא זה עולה בקנה אחד עם העובדה שהגננות ציינו את ההיגד המתייחס ל"הרגשה שאין להן כוח לטפל בילדי הגן" כהיגד הנמוך ביותר בסולם השחיקה. ניתן לציין אם כן, ששחיקתן של הגננות מיוחס להיבטים רחבים יותר של העבודה ולאו דווקא לקשיים בעיסוק עם ילדים.

רמת הטיפוח של האוכלוסייה בה נמצא הגן נמצאה אף היא כגורם היכול להסביר את עוצמת הלחץ והשחיקה של הגננות. נמצא כי גננות המלמדות בגנים בסביבה טעונת טיפוח חוו לחץ ושחיקה בעוצמות גבוהות יותר מאשר גננות המלמדות בסביבות מטופחות. ניתן לייחס ממצא זה לכך שהילדים בסביבות טעונות טיפוח דורשים משאבים רבים יותר מצד הגננות ולעומת זאת רמת התמיכה ושיתוף הפעולה שהן יכולות לקבל מההורים היא לעיתים קרובות נמוכה יותר מאשר בגנים מטופחים. הורים בגנים מטופחים מסוגלים לתרום ממרצם, יכולתם וכיסם לשיפור בתנאי הגן. שיפורים בתחום האבזור, המחשוב, התוכנות, ליווי של טיולים וסיוע בחגיגות יש בהם כדי לתמוך בגננות ולהקל על רמות הלחץ שלהן. בגנים בסביבות פחות מטופחות נדרשים משאבים רבים יותר, פערים בין מחויבות גבוהה במקצוע לבין רמת סיפוק נמוכה ממנו היא קרקע פורייה להתפתחות שחיקה. המגזר אליו משתייך הגן משפיע על אופי הפעילות של הגננות. הגננות במגזר הממלכתי דתי נמצאו ברמת לחץ ושחיקה גבוהים יותר מאלו של הגננות במגזר הממלכתי. הגננות במגזר הפרט נמצאו בעלות עצמת לחץ ושחיקה הנמוכים ביותר. ניתן להסביר ממצא זה בדרישות הדיפרנציאליות של שלושת המגזרים. הגננת במגזר הפרטי, בו לומדים בעיקר הילדים הצעירים, אינן צריכות לעמוד בדרישות אקדמיות מוגדרות, רמת הפיקוח על מגזר זה היא נמוכה, ואף רמת השכר של הגננת היא פונקציה של תנאי הגן, האזור והיוקרה של הגן. הגננות במגזר הממלכתי דתי עומדות מול הצורך להספיק ללמד הן תכנים ומיומנויות הנדרשים במגזר הממלכתי והן תכנים ומיומנויות הנגזרות מדרישות משנת החמ"ד (חינוך ממלכתי דתי). דרישות אלה בלחץ זמן יכולות להסביר את ההתנסות הגבוהה יותר על הגננות במגזר הממלכתי דתי מזו של הגננות במגזרים האחרים. מאחר שנמצא הבדל ברמת הלחץ והשחיקה של הגננות במגזרים השונים, ומאחר שנמצא הבדל בגודל הגן של המגזרים השונים עלתה השאלה באיזו מידה ההבדלים ברמות הלחץ והשחיקה של הגננות מוסברים על ידי המגזר או גודל הגן. ניתוח שונות מרובה הצביע על כך שההבדלים מוסברים על ידי המגזר ולא על ידי גודל הגן, כלומר האופי המיוחד של הגנים במגזר הממלכתי דתי מעמיד בפני הגננות דרישות גבוהות יותר ועל כן הן מתנסות ברמות גבוהות יותר של לחץ ושחיקה.

מסתבר אם כן שגורמי סביבה כמו מגזר, רמת טיפוח של אוכלוסייה יש בהם כדי להסביר את רמות הלחץ והשחיקה השונים של הגננות.

אחת הדרכים המקובלות להתפתחות הפרופסיונאלית היא השתתפות בהשתלמויות מקצועיות לאורך הקריירה. להשתתפות בהשתלמויות יש תרומות מגוונות – מצד אחד ההשתלמויות חושפות את הגננות לתוכניות ולשיטות הוראה חדשות ואלה מציבים בפניה אתגרים חדשים. מצד שני, השתלמויות מעמידות בפני הגננות דרישות נוספות, הן בהקצאת זמן נוסף והן בצורך להכניס שינויים בדרכי עבודתן. המחקר בדק באיזו מידה נמצא הבדל בעוצמת הלחץ והשחיקה בין גננות המרבות להשתלם לבין גננות הממעטות להשתלם. נמצא שיש הבדלים גם ברמת הלחץ וגם ברמת השחיקה בין שתי הקבוצות. גננות הממעטות להשתלם מתנסות בעוצמות גבוהות של לחץ ושחיקה מאשר גננות המרבות להשתלם. ניתן לומר כי ההשתלמויות מסייעות לגננות לשמור על סקרנות, על רמת עניין ועל תפיסתם של אתגרי המקצוע ככאלה שיש בידי בגננת המשאבים להתמודד אתם.

נראה שיש מקום להמליץ בפני הגננות על השתלמויות לאורך הקריירה המקצועית לא רק כאמצעי בהחדרת שינויים אלה גם כמסייע בצמצום רמות הלחץ והשחיקה בעבודת הגננות.

מתוך נסיוני ומעורבותי בגני ילדים, כיום בזכות עידן האינטרנט והכרה בזכויות הילד וחופש הבחירה יש להורים יותר מידע ויותר רצון להשקיע בילדים ולמצוא את שיטת החינוך המתאימה ביותר לדעתם. מאז המאה ה- 17 התפתחו גישות חינוכיות רבות לגיל הרך. במאה ה-21 כאשר המודעות להתפתחות הילד וצרכים המיוחדים מושרשת אצל כולנו וכל הורה חש צורך רב להעשיר את עולמם של ילדיו ולהציב אותם במרכז חייו, גובר הלחץ בעשורים האחרונים על גני הילדים לספק תשתית ראויה איכותית ומכובדת בפני לטובת גידול נאות של הדורות החדשים. הגננות החדשות במאה ה-21 נדרשות להיות גם מנהלות וגם מנהיגות וישנן תיאוריות רבות שלפיהן עליהן לפעול ובזאת דנה עבודתי.

לדעתי יש לנסח את מושג "הגננת כמנהיגה" לא באמצעות כוח וסמכות על אחרים, אלא כיכולת לפעול בהרמוניה עם אחרים. מנהיגות פירושה להיות במרכז הקבוצה ולא בראש המבנה ההיררכי שלה. מצרפת אני דעתי הצנועה לדעת החוקרים דיל ופטרסון, Deal & Peterson שטענו כי:

 המנהל דרך התנהגותו, מעביר מסרים תרבותיים חיוניים. הוא מהווה דוגמה אישית. לכן חשוב שהמנהל יהיה גם מנהיג. על אחת כמה וכמה גננת שמעצבת את האישיות של הילדים הרכים שיהיו לאזרחי העתיד של המדינה.

דוג' מתמליל ראיון

כמה זמן את במקצוע?

מזל: אני נמצאת במקצוע ניהול גנים כבר 26 שנה.

אני: אני מבינה שבכל גן ילדים יש סוגים שונים של ילדים איך את מסתדרת עם זה שכל ילד בא מרקע שונה?

מזל: בגן שאני מנהלת מגיעים למעלה מ-30 ילדים כל שנה. הם מגיעים מבתים דתיים, חילוניים ואף חרדיים, ולמרות הגיוון הרב ביניהם אני דואגת שהפערים יישארו מחוץ לכותלי הגן. אני דואגת לכך שהם יכבדו אחד את השני ללא קשר להבדלי תרבות ודת וכך גם ההורים, בינם לבין עצמם, מפתחים קשרי חברות.

אני: זה ממש מעורר השראה, איך בעצם את מצליחה לממש את זה בחזון שלך כמנהלת גן?

מזל: אין ספק שיש גיוון בעבודה בגלל השוני בין ילד לילד אבל חשוב לי שהילדים לא יחושו בהבדלים. כך אני מצליחה ליצור קהילה מאוד מגובשת. אני מצליחה בשקט ובנועם להתגבר על הרב גוניות וליצור מסגרת שנותנת מענה לכל ילד והורה בגן.

אני: את הרי גרה בתל אביב, איך בעצם הגעת לרמת השרון?

מזל: נשלחתי לעיר מטעם פיקוח הגנים, כשהמטרה הייתה שאני אהיה חלק מהקמתו וניהולו של גן ראשון ברמת השרון שייתן מענה לילדים בגיל שלוש שכן עד הקמת "גן מזל" היה בעיר רק גן חובה לילדי הממלכתי דתי, את בטח רואה את הבעיה בזה..

את מבינה כמה קשה היה להורים הרי בתי ספר יש אבל גני ילדים לא ועצם העובדה שיש גן חובה אחד והוא ממלכתי דתי מהווה בעיה למשפחות שלא דתיות. רציתי לשים לזה קץ, את כמה שאני מעודדת השתלבות בין העדות ודתות אף פעם לא זה לא צריך להיות מאולץ.

 אני: תמיד ידעת שאת תהיי גננת או מנהלת גן?

מזל: לפני שהבנתי את הייעוד שלי התחלתי בלימודי משפטים והפסקתי כבר במחצית השנה הראשונה. הרגשתי שאני לא שם, שאני לא מרגישה הנאה והנעה. החלטתי ללמוד הוראה לגיל הרך, כבר בתחילת הלימודים במקצוע הזה ידעתי שזה אני.

אני: סך הכל את אוהבת את המקצוע של מנהיגות לגיל הרך?

מזל: מגיעים אלינו, הגננות, ילדים רכים בשנים שצריכים אהבה. גם ההורים סומכים עלינו כשהם משאירים את יקירי ליבם בידינו ולכן גננת/ מנהלת גן צריכה לאהוב את המקצוע, להבין את ההתפתחות בגיל הרך ולרצות לתרום מעצמה על מנת לממש את הפוטנציאל האדיר שגלום בכל ילד. המוטיבציה האמיתית היא שאני עושה מה שאני אוהבת, עם אנשים שאני אוהבת וזוכה להערכה. בהחלט אני רואה בעצמי מנהיגה לגיל הרך!

לינק למצגת אקדמית ספיציפית על גננות מנהיגות ב-99 שח

(בעבודה האקדמית כ-40 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

ד"ר י' דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד

אבירם, א. מערכת החינוך בחברה פוסט מודרנית: מוסד אנומלי בעולם כאוטי. בתוך החינוך בעידן הפוסטמודרני. ירושלים: י.ל. מאגנס.