עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

עבודה סמינריונית משטרה, אמון הציבור, נזק ראייתי חקירה משטרתית, כשלים בחקירת משטרה, מחדלי חקירה , משטרה, הרשעת חפים מפשע, חקירה צ (עבודה אקדמית מס. 4698)

‏290.00 ₪

49 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 4698
עבודה סמינריונית משטרה, אמון הציבור, נזק ראייתי חקירה משטרתית, כשלים בחקירת משטרה, מחדלי חקירה , משטרה, הרשעת חפים מפשע, חקירה צ

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי כשלים בחקירה משטרתית ואמון הציבור במשטרה?

 

תוכן עניינים

רקע

1. מערך החקירות והתביעות – משטרת ישראל

  אמון הציבור במשטרה

פרק א' – מטרת המשפט הפלילי – הענשת העבריין הנכון

פרק ב' – דוקטרינת הנזק הראייתי

פרק ג' – החלת דוקטרינת הנזק הראייתי במשפט הפלילי

פרק ד' – מקורות הסכנה של הרשעת חפים מפשע

פרק ה' – מחדלי החקירה והשפעתם על הכרעת הדין

1. מדינת ישראל – פרקליטות מחוז חיפה נ' מוצארוה מוחמד

2. גרגורי בשירוב נ' מדינת ישראל

3. מדינת ישראל נ' ד"ר איתמר בורוביץ

4. עאזם ד'אהר נ' סרן יואב ומדינת ישראל

5. ברנס נ' מדינת ישראל

 

פרק ו' - ניתוח מפורט של תיק חקירה – פשע מאורגן

פרק ז' - דו"ח מבקר המדינה – מערך חקירות הונאה במשטרה

פרק ח' - הסנקציות הקיימות על קיום מחדלים בחקירה

פרק ט' - סיכום העבודה

ביבליוגרפיה


דוקטרינת הנזק הראייתי, בבסיסה, קובעת כי במקום שבו נתבע גורם ברשלנותו נזק ראייתי לתובע (פוגע ביכולתו של התובע להשתמש בראיה שמאפשרת לו לבסס את אחת או יותר מטענותיו, שעליהן מבוססת תביעתו) [1], יכול בית המשפט להטיל על הנתבע את נטל השכנוע להיותה של אותה טענה עובדתית בלתי נכונה. הלכה זו מבוססת בעיקרה על שיקולי צדק והצורך החברתי בהרתעת נתבעים פוטנציאליים מפני איבוד ראיות. הפן הראייתי-דיוני של דוקטרינת הנזק הראייתי מקבל ביטוי בפסיקת בית המשפט העליון, זאת להבדיל מהפן הנזיקי-מהותי שטרם נקלט במפורש בפסיקה. לתוצאת הנזק הראייתי, קיימת השפעה בעיקר כאשר קיים חוסר בראיות לשני הצדדים.

 

דוקטרינת הנזק הראייתי נדונה ונעשה בה שימוש בעיקר בהקשר לתביעות נזיקין שעניינן רשלנות רפואית ומחדל בשמירת תיעוד רפואי. במספר פסקי דין נאמר כבר כי אין מניעה להחלת הדוקטרינה גם במקרים אחרים.

לדוגמא : בע"א מאיר[2], אמר המשנה לנשיא אור, כי :

" העיקרון שביסוד העברת נטל השכנוע מתפרש לא רק על מחדלים בעריכת רשומות רפואיות ובשמירתן כנדרש. הוא מתפרש גם על רשלנות בעלת אופי שונה, אשר גורמת לכך שנפגעת האפשרות של התובע להוכיח את עילת תביעתו. "[3] 

 

פס"ד בו הוחלה לראשונה דוקטרינת הנזק הראייתי על מקרה שעניינו אינו רשלנות רפואית, אלא מחדל חקירה של המשטרה הצבאית, הוא פס"ד ד'האר נ' סרן יואב[4], שניתן ביום 10.2.2005. פס"ד זה (המובא גם כדוגמא למחדל חקירה בפרק ה' בעבודה זו) עסק בתביעה שהגיש תושב ג'נין נגד צה"ל בגין נזק שנגרם לו כתוצאה מפגיעת קליע. המערער טען כי נפגע מירי שבוצע שלא כדין על-ידי חיילי צה"ל. בין היתר טען המערער/התובע כי המשטרה הצבאית התרשלה כאשר לא בדקה את סימני פגיעת הכדורים ברכב בו נסע ולא ביצעה בדיקות בליסטיות שניתן היה לבצע, כדי לבחון את מקור הירי שפגע בו. לטענתו, גרם מחדל חקירה זה של המשטרה הצבאית לנזק ראייתי וכתוצאה מכך, יש להפוך את נטל הראיה, כך שעל הנתבעים יהיה להוכיח כי לא הם אחראים לנזקיו. המשנה לנשיא בדימוס, השופט מצא, דן בהרחבה בהחלת דוקטרינת הנזק הראייתי על האירוע נשוא הערעור. בפסק דינו קבע, כי על אף שעד היום נדונה דוקטרינת הנזק הראייתי בתביעות שעניינן רשלנות רפואית ובהקשר לאי שמירתן של רשומות רפואיות, אין מניעה להחיל את הדוקטרינה גם על סוגים אחרים של תביעות והליכים משפטיים. לגופו של עניין פסק, כי במקרה זה, הימנעות המשטרה בביצוע פעולות חקירה, גרמו למערער נזק ראייתי. נפסק כי בדיקת מז"פ הייתה יכולה להבהיר את מקור הירי אל עבר המערער ומשנמנעה המשטרה מביצוע אותן פעולות חקירה, גרמה למערער נזק ראייתי, במובן זה שמנעה ממנו ראיה שיכולה הייתה לתמוך בגרסתו. פועל יוצא מכך הוא כי יש להפוך את נטל הראייה, ובמצב של שוויון בראיות הצדדים, הובילה הפיכת נטל הראיה להטלת אחריות על המדינה לירי ולנזק שנגרם למערער. השופט חשין הצטרף לחוות דעתו של השופט מצא והשופט לוי, בדעת מיעוט, מהסיבה שבכלל לא הייתה חובה על המשטרה הצבאית לחקור את האירוע. [5]

להלן ציטוט מפסיקת ביהמ"ש העליון בנושא :

"מקום שבו נתבע גורם ברשלנותו נזק ראייתי לתובע - כלומר, פוגע ביכולתו של התובע להשתמש בראיה שלכאורה הינה בעלת פוטנציאל לביסוס איזו מן הטענות העובדתיות שעליהן מבוססת תביעתו - עשוי ביהמ"ש להטיל על הנתבע את נטל השכנוע להיותה של אותה טענה עובדתית בלתי-נכונה. הלכה זו, המבוססת בעיקרה על שיקולי צדק ועל הצורך החברתי בהרתעת נתבעים פוטנציאליים מפני איבוד ראיות, מבטאת את הפן הראייתי-דיוני של דוקטרינת הנזק הראייתי שמשמעה הקמת חזקה עובדתית, כי אלמלא ניזוקו עקב רשלנות הנתבע, היו הראיות החסרות תומכות בגרסת התובע ביחס לטענה העובדתית שנשנתה במחלוקת. אף שחזקה זו ניתנת לכאורה לסתירה, הרי שנזקקים לה רק כשביחס לטענה העובדתית שהראיות החסרות נדרשו לתובע להוכחתה, מתקיים בין הצדדים "תיקו ראייתי". במצב-דברים זה נמצא הנתבע לוקה בחסר ראייתי לסתירת החזקה. ומכאן שהקמת החזקה מכריעה, למעשה, את המחלוקת העובדתית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דורון מנשה התאוריה של דיני הראיות (עורך: גיא סנדר, הוצאת פרלשטיין גינוסר, 2017).

ש' נרקיס הנזק הראייתי במשפט האזרחי והפלילי - הלכה ומעשה, הוצאת אוצר המשפט (אוגוסט 2017)

  1. רון שפירא "מחדלים בחקירת משטרה והשלכותיהם על ההליך הפלילי", סניגור 97

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

תוספות/מחיקה ובלעדיות