‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הדלפת מידע גלובלית למרות הגבלות צנזורה, סיווג ביטחוני או הגנת הפרטיות של וויקיליקס?

תוכן עניינים

מבוא    

שאלת המחקר   

חשיפת הדלפות ויקיליקס           

ההתמודדות המשפטית עם הדלפות של מידע סודי ברשת והצורך בהגנה על מידע   

פעילות האתר   

הכרה בינלאומית           

תפקידה של תקשורת ההמונים הממוסדת והשילוב בין התקשורת הישנה והחדשה בפרשת ויקיליקס  

חברות ענק מסחריות כשומרות הסף של השיח הציבורי ברשת       

סיכום   

סיכום   

ביבליוגרפיה

את ארגון ויקיליקס WikiLeaks ייסד ג'וליאן אסאנג', אזרח אוסטרלי, במטרה לאפשר לאזרחי מדינות טוטליטריות כגון סין לשלוח באופן אנונימי הדלפות הנוגעות למתרחש במשטרים אלה, ואולם בפועל רוב המידע שהועלה עד היום באתר הוא תוצאת הדלפות של אזרחי מדינות העולם המערבי.

באפריל 2017 דווח כי מחלקת המשפטים של ארצות הברית מתכוונת להעמיד לדין את אסאנג' ולדרוש את מעצרו בשל הדלפות של מידע מסווג באופן לא-חוקי דרך אתרו "ויקיליקס". במאי 2017 סגרה שוודיה את תיק האונס נגדו. ב-11 באפריל 2019 נעצר אסאנג' על ידי משטרת בריטניה לאחר שאקוודור סירבה להמשיך להחזיקו בשגרירותה וארצות הברית הגישה לבריטניה בקשה להסגירו לידיה.

המידע עוסק בנושאים מגוונים: החל בזיהום חופי חוף השנהב, עבור בתכתובות דוא"ל פרטיות של המועמדת שרה פיילין בזמן מערכת הבחירות בארצות הברית ובכללי התפעול של הכלא המפורסם במפרץ גוואנטנמו, וכלה במסמכים המערבים בנקים בפעילות של הלבנת כספים.

בעבר הוצג באתר סרטון המראה מסוק אמריקני יורה בחפים מפשע בעיראק, ביולי 2010 התפרסמו מסמכים רבים הנוגעים למלחמה באפגניסטאן ובעיראק, שעיקרם הרג שיטתי של חפים מפשע וניהול כושל של מדיניות הלחימה,  התפרסמו מברקים רבים הנוגעים ליחסי החוץ של ארצות הברית. הפעימה השלישית עוררה תשומת לב רבה בעולם המערבי, אולי בשל הכמות האדירה של המסמכים שהודלפו, ואולי בשל תוכן המסמכים. דומה שלדעת על הניהול הבעייתי של מלחמות עיראק ואפגניסטאן מעניין פחות מלהציץ אל מנהיגי העולם בטיפשותם ובדו- פרצופיותם[3].

שם הארגון והאתר "ויקיליקס" מורכב מהצירוף "Wiki" ו"Leaks" הדלפות. הקידומת wiki, המוכרת מהאתרים ויקיפדיה וויקימדיה, משמעה "מהר" בשפת האי הוואי, ובהיבט הטכנולוגי היא מתארת אתרים שיתופיים שבהם גולשים רבים יכולים להוסיף, לערוך, לשנות ולתקן את התוכן בכפוף לכללים שנקבעו מראש. במובן זה אתר ויקיליקס איננו אתר וויקי, משום שברגע שמידע נמצא על האתר, הגולשים אינם יכולים לשנות בו דבר, אלא עורכי האתר בלבד.

אחד התיאורים הסמליים של הגבלת הזכות לחופש הביטוי הוא האיסור לצעוק "שרפה" בתוך תאטרון הומה אדם. המילה החשובה כאן אינה "שרפה", אלא "תאטרון הומה אדם". אזעקת שווא עשויה לגרום בהלה, דוחק ואפילו אבדות בנפש. כאשר יש סכנה אמיתית וניתנת לזיהוי, דרושות מגבלות. סיכון בנפש הוא חשש שאי-אפשר לעמוד בפניו. מנגד, חששות אחרים עשויים לפעמים להיות מסך מגן מפני הימנעות של גופים בעלי עוצמה מלחשוף עצמם לדיון ציבורי. בתוך המטריצה הזאת יש לראות את הסערה שנוצרה סביב חשיפת המסמכים על ידי ויקיליקס. פרשת ויקיליקס מעוררת בכל העוצמה את סוגיית הגבלות התוכן ברשת האינטרנט בדרכים כגון איסור פרסום מידע כמעט שלא רלוונטי ולא אכיף; הפחדת בלוגרים ומנהלי אתרים חתרניים אם באמצעות העמדה לדין, הסגרה, הטלת חובות רישום או החרמת ציוד אלקטרוני; מעקב מקוון; או הטלת אחריות על ספקי שירותים מקוונים נשאי תוכן, שרתים ושירותי תשלומים.
אכן, המתח בין הזכות לחופש הביטוי והעיתונות, המתבטאת בשיח ציבורי רחב ומעמיק, ובין זכויות כגון הזכות לפרטיות ולשם טוב ואינטרסים של הגנה על ביטחון המדינה או סודות מסחריים - מתח זה בעינו עומד. אלא שהחקיקה הנוגעת אליו לא השתנתה במאומה ב-15 השנים האחרונות, אף שהתקשורת, הכלי המרכזי למימוש הזכות לחופש העיתונות, השתנתה לבלי הכר. תפיסת אמצעי תקשורת ההמונים כמספר מצומצם של ערוצים, שלא פעם אפשר לסמוך על ההגבלה העצמית שלהם, ובשטחים אחרים אפשר להתעמת אתם על בסיס קונקרטי של זהות הארגון, אינה רלוונטית בעידן של שוק רעיונות הגדוש אנשים יוצרי תוכן שאינם אנשי מקצוע וכן אמצעי הפצה ויראליים של כל הגיג והגיג. הגבולות הישנים והמוכרים נפרצים, אבל עדיין אין חדשים במקומם. סגירת אתר אינטרנט היא פעולה לא רצויה. פתרונות טובים אחרים אינם בהכרח בהישג יד. פרשת ויקיליקס מבהירה בעצם שהטכנולוגיה מצמצמת במידה ניכרת את השליטה השלטונית במידע. אפשר לומר שהסיוט של הדיפלומטים הפך כאן לחלומם של ההיסטוריונים. עם זאת הפרשה מוכיחה הן את הצורך בעיתונאות ממוסדת, רצינית, מסורה ומקצועית, והן את חשיבות התפיסה שכוח פרטי עלול לאיים על מרחב השיח הציבורי לא פחות מהשלטון. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ג'וליאן אסאנג', כשגוגל פגשה את ויקיליקס, דיונון

Assange, Julian. "The WikiLeaks Files: The World According to US Empire". Verso BooksVerso Books. 13 January 2016

Andrew Fowler, The Most Dangerous Man in the World: The Explosive True Story of Julian Assange and the Lies, Cover-ups and Conspiracies He Exposed .