‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מה היו השלכות של האקטיביזם השיפוטי על הליכי הגיור בישראל ?

תוכן עניינים

שאלת ההכרה בגיורים של רפורמים ושל קונסרבטיבים הייתה לנקודת מחלוקת בין הרפורמים והקונסרבטיבים לבין המפלגות הדתיות בישראל. המפלגות הדתיות ביקשו לשנות את החוק כך שיציין במפורש שהגיור חייב להיות "כהלכה", בעוד הרפורמים והקונסרבטיבים ביקשו שמשרד הפנים ירשום גרים שלהם כיהודים, כאשר משרד הפנים, שהיה בשליטת המפלגות הדתיות, סירב לעשות זאת. החוק לא שונה, ובג"ץ כפה על משרד הפנים לרשום אישה שהתגיירה בגיור רפורמי כיהודייה. בעקבות זאת, התפטר שר הפנים, יצחק פרץ. בהמשך הוספה לתעודת הזהות הערה שהמידע לגבי הלאום בתעודת הזהות אינו מעיד על נכונותו, ולאחר מכן הסעיף נמחק מתעודת הזהות. עם זאת, לא הוכרו גיורים שנעשו בישראל שלא על ידי הרבנות הראשית.

ועדת נאמן העלתה הצעה להפריד בין הליך הגיור להכנה לקראת הגיור. כך כל טקסי הגיור יבוצעו על פי ההלכה האורתודוכסית, אך הלימוד המקדים יבוצע על ידי כלל הזרמים ביהדות. למרות שוועדה זו כמעט הגיעה לידי הסכמה, סירבה מועצת הרבנות הראשית לקבל עליה את עקרון שיתוף הפעולה בין הזרמים השונים וכן סירבה להתחייב על מדיניות גיור מקלה.

הרעיון  שינתנו שני סוגים של תעודות גיור כשרות. אחד גיור רגיל כמו שהיה נהוג עד כה המכיר בגיור בצבא ובגיורי הרב דרוקמן כגיור כשר. וגיור מחמיר לעילא ולעילא וזאת כדי שיהודי חרדי המקפיד בתרי"ג מצוות ורוצה להתחתן עם גר או גיורת יוכל לדרוש גיור מחמיר. במקרה כזה הבעיה שמתוארת לעיל יכולה להתגמש כאשר החרדים והרבנות האורתודכסית לא יחששו לבוא בקהל של מתגיירים בגיור "מקל". 

לינק: מצגת בנושא גיור

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

שלמה גוזמן כרמלי, מפגשים מסביב לטקסט: אתנוגרפיה של יהדויות, הוצ' פרדס (2020)

Levy D. (2019) Bridging Between Jewish Ultra-Orthodox and the Start-up Nation: A Case Study. In: Meiselwitz G. (eds) Social Computing and Social Media. Design, Human Behavior and Analytics. HCII 2019