‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הויסות הרגשי אצל ילדים בזמן של לחץ, חרדה ומשבר?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

דוגמאות:

הוויסות הרגשי

קשיים בוויסות הרגשי

עוצמת התגובה הרגשית- תגובתיות רגשית

ויסות רגשי ואינטליגנציה רגשית

הקשר בין סגנונות ההתקשרות של ילדים לוויסות רגשי

לחץ חרדה ומשבר

נסיבות הדחק

עומס כמקור לחץ

דילמה כמקור לחץ

חוסר שליטה כמקור לחץ

שינויים כמקור לחץ

מנגנונים פיזיולוגיים ועצביים

מערכת העצבים הסימפתטית

תהליכי הסטרס

מודל התגובה (הרב-שלבית) המוכללת

סוגי דחק

אסכולות בהסבר הסטרס

עוררות

תוצאות הדחק

תגובות לדחק

דחק, שחיקה ותוצאותיהם

דרכי התמודדות

התמודדות עם סטרס ומצבי לחץ

התמודדות:

התמודדות הממוקדת ברגש:

הערכה מחודשת של פרשנות אישית:

המודל התהליכי של Lazarus:

סטרס ואנדוקרינולוגיה HPA Axis and Stress

אדרנל – בלוטת יותרת הכליה

מכניזם הסטרס על-פי Selye

השלב ה-1 "תגובת אזעקה"

השלב ה-2 "ההתנגדות/חסינות".

השלב ה-3 "העייפות/תשישות".

אינטראקציות בין ציר הHPA ומרכיבי מע' הסטרס למערכות והורמונים נוספים

נוירוביולוגיה של תגובת הסטרס בהתפתחות האורגניזם:

אבולוציה ותפקיד הCRH

סיכום ביניים מדעי

אינטליגנציה רגשית, אופטימיזם והתמודדות עם לחץ

רווחה פסיכולוגית

אופטימיזם ובריאות פיזיולוגית

אינטליגנציה רגשית

רגש יכול לשרת את ההגיון Passion can serve reason “".

נקודת מבט גופנית על לחץ וסטרס

אדרנל – בלוטת יותרת הכליה

מכניזם הסטרס על-פי Selye

סטרס מנקודת מבט חברתית

סטרס מנקודת מבט פסיכולוגית - אישיותית

סטרס מנקודת מבט פיזיולוגית

שלב א: שלב האזעקה (ALARM) - תגובה פתאומית

שלב ב׳: שלב ההתנגדות (RESISTANCE) - תגובה מתמשכת

שלב ג׳: שלב התשישות

סיכום

ביבליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תבדוק כיצד בא לידי ביטוי הויסות הרגשי אצל ילדים בגיל הגן בזמן של לחץ, חרדה ומשבר.

רגשות הינם מרכיב חיוני ובסיסי בחוויה האנושית, אך על מנת להתמודד באופן מסתגל, עלינו לווסת את רגשותינו כל הזמן. ויסות רגשי מוגדר כ'תהליך שבו יחדים משפיעים על אילו רגשות יחוו, מתי יחוו אותם, וכיצד יבטאו את רגשותיהם'.

(The Blackwell Encyclopedia, 2020)

ישנן דרכים רבות לוויסות רגשות, חלקן סתגלניות וקשורות לרווחה נפשית, וחלקן נחשבות לכאלה שאינן מועילות וקשורות לתחלואה. (אנהולט ומויאל).

תהליך הוויסות רגשי כולל אסטרטגיות לניהול עוררות רגשית באופן המונע הצפה רגשית ומאפשר שמירה על קשב והשגת מטרות רגשיות שונות. אחת האסטרטגיות הינה הערכה מחדש המהווה אפשרות לשינוי פרשנות האירוע באופן המוריד את משמעותו הרגשית, וכן אסטרטגיית ההדחקה, המהווה דיכוי של התחושות הפנימיות. הוויסות הרגשי מוגדר כאוסף של תהליכים האחראיים לניטור, הערכה, שינוי תזמונם וכן עוצמתם ומשכם של תגובות רגשיות, במטרה להשיג את מטרות האדם.

 Eisenberg & Spinard מיקדו עוד את ההגדרה של ויסות רגשי, כאשר לפיה הוויסות הינו תהליך העיבוד של מצבים רגשיים פנימיים ושל תהליכים פיזיולוגיים, תהליכי קשב ותהליכי מוטיבציה הקשורים למצבים רגשיים אלו. בספרות המחקרית נמצאו תשע אסטרטגיות ויסות רגשי קוגניטיביות, והן קבלה, מיקוד מחדש על תכנון, מיקוד בחיובי, הכנסה לפרופורציה, הערכה חיובית מחודשת, האשמה עצמית, האשמת אחרים, מיקוד במחשבות או בהרהורים וקטסטרופה. (בן שבת, 2017). הוויסות הרגשי יכול להיעשות באופן אוטומטי ללא מאמץ מודע, או בצורה מכוונת על מנת להתגבר על התגובה הרגשית הספונטנית. קיומו אצל הפרט קשור לבריאותו הפיזית, והוא חיוני לתפקודו בכל תחומי חייו ולהסתגלותו לדרישות הסביבה והחברה. כמו כן, וויסות רגשי אדפטיבי קשור גם למערכות יחסים ושביעות רצון ממנה וכן ביצועים בלימודים (צדוק, 2018).

ילדים בזמן של לחץ, חרדה ומשבר- הילד במהלך השנים הראשונות של התפתחותו חווה משברים מסוגים שונים: משברים התפתחותיים הצפויים לכל הילדים כמו: תהליכי גמילה, מעבר ממסגרת הבית למסגרת חינוכית חוץ-ביתית, הסתגלות לשינויים וכדומה.

אולם לעיתים כבר בתקופת חייו הראשונה נאלץ הילד להתמודד עם אירוע

טראומתי כמו: מחלה של אחת מן הדמויות המשמעותיות בחייו, מוות במשפחה או בסביבה הקרובה, ריב בין הוריו, גירושין, חשיפה לסכנה קיומית הקשורה באירוע של תאונה, פיגוע מחבלים, מצב מלחמה, איומי טרור מתמשכים, אסון טבע וכדומה.

כמו המבוגרים, כך גם ילדים: חווים עצב, בלבול, אובדן ביטחון, פחד וחוסר אונים בתקופות של משבר. אולם בשונה מן המבוגרים, או מילדים בוגרים יותר, ילדים בגיל הרך מתקשים לבטא את מצוקותיהם באופן מילולי, לא תמיד הם יודעים לפענח את הסיטואציות שאליהן נקלעו, ולרוב חסר להם נסיון החיים המאפשר קבלת החלטות ונקיטת פעולות העוזרות להיחלץ מן המצוקה.(סוכודולסקי, 2017)

ילדים צעירים החווים מצבי לחץ תלויים רגשית באופן מלא במבוגרים, הם מושפעים ממצבי הרוח של המבוגרים וחשים מתח או אי - שקט באווירה הביתית, גם כאשר לא נאמר להם דבר וגם כאשר השגרה נמשכת כביכול.

למרבה הצער נתונים גם המבוגרים במצבים של מצוקה וזו לעיתים אינה מאפשרת להם להיות זמינים לצורכי הילדים כדי להרגיעם.

גברו איומי טרור בארץ ובעולם והתרחבו מאד האירועים שבהם רב מספר הנפגעים של אנשים ובכללם גם ילדים צעירים, לכן זוהי תקופה של לחץ מתמשך עבור המבוגרים והילדים כאחד. שידורי הטלוויזיה הישירים, המשדרים בזמן אמת ממקומות של התרחשות תמונות של אסונות, יוצרים טשטוש גבולות באופן שכל אירוע, אף כשהוא רחוק מאד, נראה קרוב ומאיים, ויוצר בקרב ציבור הצופים תחושות של הזדהות ושל שותפות גורל.

במצבי לחץ רבים בארץ חשופים ילדים צעירים לטראומות קשות, לחרדה ולאובדן תחושת הביטחון הבסיסי, תחושות המשותפות להם ולמבוגרים שבסביבתם. להלן דוגמאות אחדות של אירועים שילדים צעירים נחשפו להם :

התרעות על פיגועים חבלניים וחיפושים אחר מחבלים, שנערכו לעיתים ממש בתוך המסגרת החינוכית בעת שהות הילדים בה.

רצח גננת או סייעת בהתקפת מחבלים בהיותן בדרך לעבודה בגן כאשר קבוצת ילדי הגן כבר שהתה בגן בזמן האירוע.

ילדים שהתייתמו מהוריהם שנהרגו באירוע חבלני.

פציעה של ילדים באירוע ירי חבלני בעת נסיעה עם הוריהם במכוניתם הפרטית. במקרים אחדים הפציעה הובילה לנכות קשה.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר כוח אדם לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

איילון ל., סקס תרופות ורוקנרול, הוצאה אקדמית מטר, 2018.

דניס סוכודולסקי, טיפול קוגניטיבי-התנהגותי בכעס ובתוקפנות אצל ילדים, מאנגלית: כרמית גלעד.‫ הוצאת אח 2017

בן- שבת, ש'. (2017). תפקיד הוויסות הרגשי בקשר שבין תסמיני דיכאון לפגיעה עצמית לא אובדנית. עבודה לשם קבלת תואר מוסמך באוניברסיטת בר- אילן.