מאגר עבודות אקדמיות 
עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
(לא דיינרס) 
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית ועדת חקירה ממלכתית פרלמנטרית, ועדת כהאן, ועדת אגרנט, מחדל יום כיפור, ועדת בייסקי, פרשת קו 300, סברה ושתילה (עבודה אקדמית מס. 4669)
290.00 ₪
49 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4669
תוכן עניינים
ועדת דוֹרְנֶר בנושא הסיוע לניצולי השואה.
ועדת אור : אוקטובר 2000-האינתיפאדה השנייה
ועדת שמגר- רצח ראש הממשלה יצחק רבין
ועדת בייסקי- ויסות מניות הבנקים
ועדת כַּהַן- סברה ושתילה, אריק שרון
ועדת אַגְרָנָט מחדל מלחמת יום הכיפורים
המאבק ציבורי בענין חטיפת ילדי תימן עד ימינו אנו
ועדת בהלול-מינקובסקי והוועדה הציבורית
ביקורת על דו"ח ועדת החקירה הממלכתית לעניין ילדי תימן
ועדת מצא- פינוי גוש קטיף, ההתנתקות
התפתחות מוסד החקירה החלה בבריטניה בסוף המאה ה-17. ישנן עדויות לכך שוועדה מיוחדת בפרלמנט הבריטי ערכה חקירה לאחר שמועות על בזבוז כספי ציבור בצי הבריטי. כמו כן, במאה ה-19 נערכו חקירות בנושאים הקשורים למלחמה עם צרפת ולמלחמת קרים. בשנת 1888 ניסו הבריטים לקיים חקירה שלא באמצעות ועדה פרלמנטרית, וזאת על ידי חוק שיצר ועדת חקירה מיוחדת, המורכבת ממשפטנים ובעלת סמכויות לזמן עדים שיופיעו בפניה ויציגו לפניה מסמכים. הציבור הבריטי הביע אמון רב בוועדה זו שלא הייתה ועדה פרלמנטרית, ובכך הביא למעשה לחקיקת חוק ועדות החקירה 1921 (Tribunals of Inquiry Act). החוק אפשר לממשלה הבריטית להקים ועדות חקירה במטרה לחקור נושא בעל חשיבות ציבורית דחופה באישור שני בתי הנבחרים.
חודשיים לפני שחוקק בבריטניה חוק ועדות חקירה בשנת 1921, נחקקה בארץ ישראל המנדטורית פקודת ועדות החקירה. ועדת החקירה הייתה מוסד מייעץ אשר עסק בנושאים כמו מצוקת הדיור ונוהלי העבודה של הנמלים. הנציב העליון היה בעל הסמכות להחליט על הקמת ועדת חקירה, שכן היה הרשות המחוקקת והמבצעת. פקודת ועדות החקירה נשארה גם במדינת ישראל, בשינויים קלים, עד לחקיקת חוק ועדות חקירה.
ועדת חקירה ממלכתית - ועדת חקירה ציבורית המוקמת על פי החלטת הממשלה או הוועדה לביקורת המדינה של הכנסת. את חברי ועדת החקירה הממלכתית ממנה נשיא בית המשפט העליון.
ועדת חקירה פרלמנטרית - ועדת חקירה המוקמת בידי הכנסת כדי לחקור נושא העומד על סדר היום הציבורי.
ועדת בדיקה ממשלתית - ועדת בדיקה ממשלתית בישראל היא ועדה ציבורית שמוקמת על-פי החלטתו של שר בממשלת ישראל לבדיקת נושא בתחום אחריותו.
ועדת חקירה בצה"ל - בצה"ל, לשר הביטחון ולרמטכ"ל יש סמכות למנות ועדת חקירה שתחקור כל נושא הנוגע לצה"ל. [1]
בישראל, ועדת חקירה ממלכתית היא ועדה ציבורית שהוקמה על-פי החלטה של ממשלת ישראל או בהחלטה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת, ומונתה על ידי נשיא בית המשפט העליון, לשם בירורו המעמיק של נושא הנמצא במרכז סדר היום הציבורי. הממשלה יכולה להורות על מינוי ועדת חקירה ממלכתית בכל עת. הוועדה לענייני ביקורת המדינה יכולה להורות על מינוי כזה רק בעקבות דיון בדוח של מבקר המדינה.
ועדות חקירה מוקמות בדרך-כלל בעקבות לחץ ציבורי, אולם לעיתים הממשלה מעדיפה להקים ועדת חקירה ממלכתית כדי שלא תואשם ב"טיוח" של מחדלים.
על-פי פסק דין של בג"ץ, הממשלה חייבת לדון בהמלצות ועדת החקירה הממלכתית בצורה מעמיקה וממצה, אולם אין היא חייבת לקבל את ההמלצות. לעיתים קרובות יש התנגדות בממשלה להמלצות של ועדת חקירה ממלכתית, אולם עד כה, אף ממשלה לא התעלמה מהמלצות של ועדת חקירה ממלכתית. עם זאת, לא תמיד קוימו המלצות הוועדה במלואן. [2]
ועדת חקירה ממלכתית מתמנה ופועלת בהתאם להוראותיו של חוק ועדות חקירה, תשכ"ט-1968. קודם לחקיקתו של חוק זה פעלו ועדות חקירה, (כגון ועדת פרומקין בראשות השופט גד פרומקין שהוקמה בשנת 1950 כדי לבחון את נושא החינוך האחיד) לפי פקודת ועדות חקירה.
על-פי החוק, ישנם שני מסלולים להקמת ועדת חקירה ממלכתית:
חוק ועדות חקירה, המסמיך את הממשלה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, ועל ניסוח כתב מינוי לוועדה. בכתב המינוי של הוועדה נקבעים תחומי פעולתה, כלומר העניינים שיהיו נושאי החקירה. מרגע שהתקבלה ההחלטה בממשלה ונוסח כתב המינוי, הממשלה אינה רשאית עוד להתערב בהרכב הוועדה או בסדרי עבודתה. [3]
חוק מבקר המדינה, תשי"ח-1958, מסמיך את הוועדה לביקורת המדינה להחליט על הקמת ועדת חקירה ממלכתית, בעקבות הגשת דו"ח של מבקר המדינה. החלטה זו מתקבלת על פי הצעת המבקר או מיוזמתה של הוועדה. מבחינת הממשלה המכהנת מסלול זה עדיף פחות, מכיוון שאז הוועדה לביקורת המדינה מנסחת את כתב ההסמכה של ועדת החקירה ולא היא. בתחילה היה זה מסלול משני ופחות מקובל, ועד שנת 2008 הוקמה ועדה אחת בלבד במסלול זה - ועדת בייסקי לבדיקת ויסות מניות הבנקים (1985). אולם שלוש הוועדות שהוקמו מתחילת 2008: ועדת החקירה הממלכתית בנושא הסיוע לניצולי השואה, בראשות השופטת בדימוס דליה דורנר, ועדת החקירה הממלכתית בנושא ניהול משק המים בישראל, בראשות השופט דן ביין, וועדת החקירה הממלכתית בנושא טיפולן של הרשויות המוסמכות במפוני גוש קטיף וצפון השומרון (ועדת מצא), הוקמו על בסיס חוק מבקר המדינה. [4]
בשני המקרים הסמכות להחליט על הרכב הוועדה היא בידי נשיא בית המשפט העליון. ועדת חקירה ממלכתית פועלת כמעין בית משפט בהרכב מורחב. לפיכך יש בה לפחות שלושה חברים, או מספר אי-זוגי גדול יותר של חברים (כדי שתמיד ייווצר רוב במקרה של חילוקי דעות). יו"ר הוועדה הוא שופט של בית המשפט העליון או שופט של בית משפט מחוזי או שופט כאמור שיצא לגמלאות או שפרש.
(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)
ביבליוגרפיה לדוגמא:
נתן שיפריס, ילדי הלך לאן? פרשת ילדי תימן: החטיפה וההכחשה, הוצאת ספרי עליית הגג (2019)
מ' ספרד החומה והשער: ישראל, פלסטין והמאבק המשפטי לזכויות אדם, הוצאת כתר (2018)
ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)
Hostovsky Brandes T. Law, Citizenship and Social Solidarity: Israel's "Loyalty-Citizenship" Laws as a Test Case, POLITICS, GROUPS AND IDENTITIES 39 (2018