‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי סף לקיום אנושי בכבוד?

תוכן עניינים

מבוא  

 זכויות חברתיות כלכליות

 הזכויות החברתיות במדינת ישראל

 ניסיונות לחקיקת זכויות חברתיות כחוק יסוד

 זכויות האדם

 התפתחות הזכויות החברתיות כזכויות אדם

 הזכות החוקתית לקיום מינימלי בכבוד

 עוני תמונת המצב בישראל

 פסקי דין קיום אנושי בכבוד

 הצורך בחקיקת חוק יסוד בנושא זכויות חברתיות

ביקורת ומסקנות

דיון

ביבליוגרפיה

 מאחורי הזכות לקיום אנושי בכבוד מסתתרים בני אנוש המתמודדים עם הכרעות יומיומית קשות: בחירה בין תרופות למזון או חינוך בגלל חוסר באמצעים. בעבודה נבחר לדון בשאלה מהו הסף לקיום אנושי בכבוד בראיה משפטית תוך בחינת הביקורת והקשיים בתחום. נדמה שזכות זאת ראויה לדיון מעמיק, להעלאת הנושא לסדר היום ולשינוי. היעדר ההתייחסות לזכויות החברתיות בכלל ובקיום אנושי בכבוד בפרט בשיח החוקתי בעבר ובהווה אינו מעיד על כי מעמדן במשפט הישראלי הוא סטטי. אולם, ניסיונות החקיקה של חוקי היסוד לדורותיהם מלמדים אותנו על הפיחות אשר חל במעמדן של זכויות אלה.[1]

הכנסת ובית המשפט העליון הבטיחו ״מהפכה חוקתית״ אך במציאות הקשה במדינת ישראל משפחות רבות חיות בעוני. העניין הגובר בממשק שבין עוני ומשפט, מבקש להתאים את המשפט הציבורי לאלו שאינם זוכים לחיות בכבוד. ובמציאות שבה נמצאים חלק מהחברה שלנו, אין מה לדבר על חוקים ו"מהפכות חוקיות" כשהבטן ריקה.

בין כל זכויות האדם, הזכות לקיום אנושי בכבוד מעוררת קשיים ומחלוקות גדולים במיוחד[2]: איך קובעים איפה עובר הגבול שמתחתיו חיים אינם מכובדים? והאם בכלל ניתן להגדיר רף כזה? מדינת ישראל נשענת כיום על מערך מוסדי המייצר אי שוויון הולך וגדל בין הפרטים. חוסר השוויון בחברה מותיר פרטים רבים הרוצים לשנות את מצבם ללא מקור תמיכה כלכלי וחברתי. שאלות אלה יצרו מחלוקת ארוכת שנים בדבר המחויבות של המדינה כלפי הקיום הנאות של אזרחיה. האם מה שנדרש מהמדינה על פי זכות הקיום לכבוד זה לספק את המינימום הכרחי הדרוש לצורך קיום או שעליה לדאוג לקיום ראוי שאינו רק הישרדות פיזית. ארגונים חברתיים ואנשים רבים בישראל סבורים כי המדינה חייבת לספק הרבה מעבר למינימום ההכרחי להישרדות.

בעבודה יוגדרו המושגים "זכויות החברתיות" ו"קיום בכבוד" ותוצג תמונת המצב בכל הקשור לעוני בישראל, בהמשך יחס לפסקי דין בתחום וביקורת על המצב הקיים בישראל וכן מסקנות ודיון על המצב הקיים.

בעקבות המיתון החריף כתוצאה ממשבר מגפת הקורונה אשר השפעתו גובה מחיר חברתי, כלכלי ונפשי גבוה והכניס משפחות רבות ונוספות אל מעגל העוני והמחסור, השיח על נקיטת צעדים, הקלות וסיוע מצד הממשלה על מנת לשמור על קיום אנושי בכבוד לכלל תושביה רלוונטי מאוד[3].

בעבר דחה בית המשפט העליון ברוב דעות את העתירות בעניין הקיצוץ בגמלאות הבטחת ההכנסה, שזכו לכינוי "בג"ץ הקיום בכבוד" (את העתירות הגישו עמותת "מחויבות לשלום ולצדק חברתי" והאגודה לזכויות האזרח).¹ העתירות התייחסו לתיקון בחוק הבטחת הכנסה, שהתקבל במסגרת חוק ההסדרים לשנת 2003, שבו הופחתה גמלת הבטחת ההכנסה בכ-600₪ בחודש בממוצע למשפחה. דעת הרוב, מפיו של הנשיא (דאז) אהרן ברק, גרסה שקיימת זכות חוקתית לקיום בכבוד, אך לא הוכחה הפגיעה בעותרים הספציפיים שבשמם הוגשה העתירה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] עירית קינן, עירית הרבון, הביטחון כסוגיה אזרחית: התרופפות הביטחון האזרחי־ פוליטי־ תרבותי בישראל, הוצ' פרדס (2020)

[2] אהרן ברק "הזכות החוקתית לגוף" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 321

[3] מרקוס א. מורה דרך ל"ימי הקורונה" - ההגבלות (צווים ותקנות), דיני עבודה (חל"ת, אבטלה ועוד), מיסים, ארנונה, אוצר המשפט (2020)