‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי חינוך מיוחד פוסט מודרני?

תוכן עניינים

הקדמה

על העידן הפוסט מודרני

חינוך פוסט-מודרני

חוק החינוך המיוחד

תוכנית השילוב

בדיקת חוק השילוב, ביקורת ותיקון

עמדות מורים לגבי שילוב ילדים עם צרכים מיוחדים בכיתות הרגילות

מהי עמדה

עמדות מורים בכיתות הרגילות כלפי שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים

עמדות מורים לחינוך מיוחד לגבי שילוב של ילדים עם צרכים מיוחדים

כיום- בית הספר בעידן טכנולוגיות המידע

חדשנות פדגוגית פוסט מודרנית בעקבות מהפכת התקשוב

ביבליוגרפיה

עבודה זו תעסוק בחינוך מיוחד בעידן הפוסט מודרני. לקראת סיומה של המאה שעברה - המכונה העידן המודרני - התחוללו בעולם שינויים מהירים, שהשפיעו גם על יעדים ותפיסות רווחות במערכת החינוך. במאה העשרים ואחת - העידן הפוסט מודרני - מתחוללים שינויים רדיקאליים. לשינויים אלה ישנן השלכות גם לגבי מערכות החינוך בכלל ובפרט לגבי הדרך בה ראוי להכשיר מורים חדשים. העידן הפוסט מודרני מאופיין בשינויים ללא הרף, הוא עשוי להעמיד את היחיד בפני סיטואציות המחייבות התאמה אישית באופן בקבלת החלטות. מכאן שחובתם של המוסדות, העוסקים בהכשרת מחנכי העתיד להכשיר את התלמיד לרמה שיוכל לקבל את החלטותיו באופן עצמאי (צבר, בן יהושע 2016).

 בעידן הפוסט מודרני הכוח הכלכלי והפוליטי בחברה מבוסס על ייצור ידע ומידע ושליטה בהם. עבודת כפיים הולכת ונעלמת וגובר הביקוש לעבודת מוחות. לכן גובר הצורך בדור המצויד במיומנויות חשיבה עצמאית ורעננה. ניהול, ידע, יצירתיות, גמישות מחשבתית וביקורתיות, נעשים הכרחיים בעולם הידע בעידן הפוסט מודרני (טאוב, 2018).

 אך מהו פוסט מודרניזם? גורביץ' (1997) מגדיר את פוסט מודרניזם כהלך נפש - תהליך, רגישות תרבותית כוללת - סגנון אומנותי וסגנון חיים, שדוחה כל השקפה היררכית על אודות התרבות. זוהי תפיסה פלורליסטית, שמבליטה את ההבדלים בין זהויות, תרבויות ובני אדם. יותר מאשר בחקר המידע האובייקטיבי, עוסק הפוסט מודרניזם בחקר הידע. לפי גישות פוסט מודרניסטיות התיאוריה המדעית היא תיאטרון, המבליט את האופי הצגתי של השפה ושל ההתנסות הפוליטית, האסתטית והיומיומית. פוסט מודרניזם מדגיש שאין אמת אחת נכונה, אבסולוטית ומועדפת על כל רובדי החברה. האמת אינה משקפת את המציאות אלא הינה תפישה יחסית וסובייקטיבית. תפיסת המציאות והאמת תלויות בנקודת המבט של הצופה. השאלה היא איך לפרש ולהגדיר את המציאות. (Court, 2018)

 לעומת זאת, גישה מודרניסטית מניחה שקיימת אמת אחת, הניתנת לחקירה ולגילוי, שראוי להאמין בה. האמת משקפת את המציאות. האמת היא קנה מידה מרכזי להערכה של ההתרחשויות. האנשים חיים בעולם אמיתי. המציאות והדיון בה היא נקודת מוצא לדיון המדעי והתרבותי. יש הבחנה ברורה בשיח בין מציאות לבין בדיון.

 לפוסט מודרניזם, אם כן, פנים רבות. אחת התמורות החשובות במיוחד שהתרחשו בשני העשורים האחרונים היו התפתחותן המהירה של טכנולוגיות המידע והתקשורת - העולם הווירטואלי - אשר הולכות יד ביד עם התפיסה הפוסט מודרנית ואשר השפיעו רבות על תחומי חיים שונים – כלכלה, תרבות הפנאי ובידור, רפואה וקהילה. מגוון השינויים החברתיים, התרבותיים והכלכליים שהחברה עוברת בעקבות מהפכת התקשוב ותקשורת מוצאים את ביטויים גם בין כתלי בית הספר. מערכת החינוך בכלל, וגישות לאופן הכשרת המורים בפרט, חייבים להשתנות בהתאם לשינויים בסביבה חברתית, בה הם פועלים. העידן הפוסט מודרני ומהפכת טכנולוגיות המידע מעמידים לרשות מערכת החינוך כלי שבאמצעותו ניתן לחולל שינוי מרחיק לכת ומהותי, והיא גם מהווה הזדמנות לעדכון מערכת החינוך ולהתאמתה לשינויים אותם החברה עוברת.

גישה המסורתית שלפיה תפקידו העיקרי של בית הספר, לצייד את התלמיד במידע שהוא עשוי להזדקק לו בעתיד, אינה תקיפה עוד. בעידן העכשווי אין כל סיכוי להקיף את כל המידע שהתלמידים יזדקקו לו . לכן סביר להניח שהתכנים שהתלמיד ילמד כיום בתחומים רבים, לא יהיו רלוונטיים בתוך שנים ספורות . מכאן נובע שתפקידו העיקרי של בית הספר צריך להיות לא רק הקניית ידע, אלא גם בעיקר הקניית מיומנויות חשיבה גבוהות, מיומנויות שיאפשרו לפרט להתמודד באופן עצמאי עם המידע. יש להכינו למציאות אשר תחייב אותו ללמוד לעבד את המידע בעצמו. תהליך למידה זה דורש מיומנויות חשיבה גבוהות, יותר מאלה הנדרשות בלמידה מסורתית. (טאוב, 2018).

 השינויים, המתרחשים בעת האחרונה במערכת החינוך משקפים את הגישה הקונסטרוקטיבית להוראה. על פי גישה זו, מוחלף תפקיד התלמיד הרוכש ידע מהמורה כ"מסרן", המופקד על העברת חומר הלימוד לתלמיד, בתפקיד של התלמיד כמדען, אשר רוכש את הידע באופן אוטונומי בדרכים של למידה פעילה וחקרנית בסביבתו הטבעית. במסגרת גישה זו, המורים אינם יכולים להסתפק בתפקיד ספקי הידע ומנהלי הכיתה, כמו קודם, אלא אמורים להדריך ולהנחות את הלומדים ולשמש כמתווכים ובכך להוות גורם מתווך בין החומר לבין הלומד (מנדל-לוי, 2017)

 עמדות המורים בתחום החינוך נובעת מתפיסות חינוכיות כלליות: תפיסה מסורתית שמרנית נוטה לשמר את הקיים בעוד שתפיסה פרוגרסיבית, הפוסט מודרנית, נוטה לפתיחות ולקבלת שינויים. כדי להטמיע חדשנות בחינוך, עמדותיהם של המורים כלפי החדשנות חשובות מאד וחשובה גם נכונותם להשתמש בה. תמורות אלא דורשות מהמורים עיון בתפיסות הפדגוגיות שלהם ופיתוח דרכי הוראה ומיומנויות טכנולוגיות חדשות. לשם כך, המורים גם חייבים לקבל הכשרה נאותה.

 המורים הם התשתית האנושית של מערכת החינוך, ולכן שום טכנולוגיה חדשנית אינה יכולה להיקלט במערכת מבלי שהמורים יערכו שינויים בדרכי עבודתם בהתאם לנסיבות המשתנות. להתנהלות המורים חשיבות מכרעת בכל תהליך של שינוי חינוכי. לנוכח השינויים הטכנולוגיים נעשה תפקידם של המורים למרכזי ביצירה ובבניה של תהליכי הוראה, המשלבים את המרחב המתוקשב. אחת הסוגיות החשובות בתהליך התחדשות חינוכית, היא סוגיית השינויים בתפקיד המורה בהוראה הפוסט מודרנית על מנת לנצל במלואו את הפוטנציאל, הטמון בסביבות למידה מתוקשבות. (מברך, 2017)

 חוקרים רבים (ראה, לדוגמא, מיודסר, נחמיאס, טובין ופורקוש, 2006) מדגישים ששילוב התקשוב במערכת החינוך מאפשר לתלמיד אינטראקציה עם חומר הלימוד בהיקף ובאיכות שונים מכל טכנולוגיה אחרת. הוראה בסביבה מתוקשבת מאפשרת התקדמות בקצב אישי, למידה פעילה, בחירה, קבלת משוב מיידי, אפשרות לאימון ולשיפור, עניין, ושיפור הדימוי העצמי. כאמור, התקשוב עשוי להוליך לשינוי באופי ההוראה אם ישולב באופן מושכל, ואסטרטגיות ההטמעה יותאמו לאופיו של בית הספר, אך בתנאי בל יעבור לכך שהמורה ישמש כמוביל השינוי.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2019, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2019)

ד"ר י' דרור, קוד סמוי, הוצאת דביר, זב"מ, (2019)

ג' טאוב. הנאורות (עורך) (הוצאת מוסד ביאליק, ירושלים, 2018)

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ידיעות אחרונות : ספרי חמד, (2017)