‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי זכויות האדם?

תוכן עניינים

מבוא

זכויות אדם: זכויות טבעיות, זכויות פוליטיות אזרחיות וזכויות חברתיות.

זכויות טבעיות.

זכויות פוליטיות.

זכויות חברתיות.

מינוח סותר

ההיסטוריה של זכויות האדם

רעיון שוויון בני האדם

הדרישה לשיתוף ורווחה מהממשל.

אמנות ומסמכים.

פגיעה בזכויות האדם.

זכויות אדם בזמן מלחמה או מאבק אזרחי. 

הטלת האחריות למימוש הזכויות.

התנגשות של זכויות.

שמירה על זכויות האדם

תפקיד המדינה בהבטחת זכויות האדם

ארגונים לזכויות אדם.

במשפט הבינ"ל. 

פסיקה ליברלית של השופט חיים כהן וחדשנית בנושאי זכויות אדם בישראל. 

סיכום

ביבליוגרפיה. 

מקובל שהגנתן וקיומן של זכויות האדם באמצעות המשפט זורמת בשני ערוצים – הבינלאומי, מחד גיסא, והלאומי-מוניציפלי, מאידך גיסא. שני הזרמים משפיעים ו"מתיזים" את מימיהם האחד על רעהו וקורה גם שהם מתערבבים זה בזה; אולם, בעיקרו, נובעים השניים הללו ממעיינות משפטיים שונים, מבחינת מקור הסמכות המוליד נורמות אלה ועל-פי כוחם המחייב; על כן יש לראותם כל אחד בתחומו ולבחון אף את הישגיו ותוצאותיו, בנפרד, במישור תחולתו הייחודי.

בתחום הבינלאומי, צמחה ההכרה בזכויות האדם במידה רבה כהתפתחות ממחשבתם של הוגי דעות של המאות השבע-עשרה והשמונה-עשרה, אם כי חלקם הגדול של אלה עדיין תיאר את כוחה של המדינה ככל-יכולה, לרבות בעת ששקלה מתן זכות כלשהי לנתיניה: כך, למשל, גם שפינוזה, בפרק השלישי של "חיבור מדיני",1 ולא פחות מכך, תוך צער או השלמה עם המציאות, גם הובס, לוק, מונטסקיה ורוסו. הנחתם היתה כי בתחום היחסים הבינלאומיים רק המדינה קובעת, ומקומו וזכויותיו של היחיד נפקדו במידה רבה מניתוחם העיוני.

אור בקצה המינהרה היה אולי בדברי ג'אנבטיסטה ויקו שכתב על ה-ius gentium, כי זהו הדין אשר בעזרתו מסדירים (regulate) המנצחים במלחמה את מה שכינה בתואר של "זעמם העיוור של כלי-הנשק" ואת היוהרה הבלתי-מרוסנת של הנצחון, והמנוצחים מתנחמים בנזקי המלחמה והכפפתם לכיבוש.2 כך דיני המלחמה באחד משלבי התהוותם.

נהוג להבחין בין שלושה סוגים שונים של זכויות אדם: זכויות טבעיות, זכויות פוליטיות אזרחיות וזכויות חברתיות.

אין רשימה אחת ויחידה של זכויות אדם ויש מחלוקות רבות על אופיה של כל זכות. להלן פירוט של מספר זכויות מקובלות.

זכויות טבעיות

הזכויות הטבעיות הן הזכויות העוסקות בחירותו הפרטית של כל אדם, ובהגנתו מעריצות השלטון. ההגות הליברלית, בעקבות הפילוסוף ג'ון לוק, רואה בזכויות הטבעיות זכויות יסוד. זכויות אלה קיימות לאדם מעצם היותו אינדיבידואל, בעל תבונה ויכולת לנהל את חייו ולקחת אחריות על מעשיו. לכן, לפי גישה זו, זכויות אלה אינן תלויות בשלטון - אין הוא מעניק אותן ואין לו את הסמכות לשלול אותן. הזכויות הן:

• הזכות לחיים ולביטחון שלמות הגוף
• הזכות לחירות, שממנה נגזרים:
• חופש המחשבה והדעה שמשמעותה חירותו של אדם לגבש את דעתו בחופשיות, בכל נושא. אסור למנוע את זכות זאת, גם אם דעתו נחשבת למסוכנת ומזיקה, כל עוד היא לא באה לידי ביטוי חיצוני.
• חופש המצפון שמשמעותה חירותו של האדם להחזיק בדעותיו בתחום המוסר והערכים, ולפעול או לסרב לפעול, על פיהם. הזכות לפעול או לסרב לפעול, על פיהם, מוגבלת לעתים.
• חופש הדת שכוללת גם את "החופש מדת"
• חופש התנועה
• חופש העיסוק
• חופש הביטוי הכולל את:
• חופש העיתונות
• זכות ההפגנה והמחאה
• זכות הקניין רכוש
• הזכות להליך הוגן
• הזכות לכבוד, שממנה נגזרות:
• הזכות לשוויון בפני החוק
• הזכות להגנה מלשון הרע הזכות לשם טוב
• הזכות לפרטיות

הזכויות הפוליטיות - אזרחיות - הן היסוד לשיטה הדמוקרטית. זכויות אלו ניתנות על ידי השלטון ועל פי הגישה הדמוקרטית הן אינן תלויות בו. אלו הן הזכויות המאפשרות לכל אדם להשתתף בעיצוב המערכת הפוליטית והחלטותיה. הזכויות העיקריות הכלולות בקבוצה זו הן הזכות לבחור ולהיבחר וחופש ההתאגדות.

זכויות חברתיות: בסיווג זה מאוגדות כל הזכויות שהן חירות חיובית וכפועל יוצא לצורך סיפוקן דרושים משאבים ממשלתיים, ובהן: הזכות לחינוך,לבריאות, לדיור, זכויות עובדים, והזכות לקיום בכבוד.

בעוד שבמדינות המערב יש תמימות דעים לגבי הזכות לבחור ולהיבחר וחופש ההתאגדות, קיימת מחלוקת לגבי יישום הזכות לחינוך, הזכות לבריאות, הזכות לדיור, זכויות עובדים ותנאי העסקה והזכות לקיום בכבוד במעמד חוקי שווה לזה של זכויות אדם אחרות. המתנגדים להם, הבאים ברובם מצדה הימני של המפה הפוליטית, טוענים כי יישום זכויות אלה אינו מעשי ויצריך פגיעה קשה מדי בזכויות אחרות, ובעיקר בזכות הקניין, עקב הטלת המסים הנדרשים למימונן - מה שעלול להוביל דווקא לפגיעה במצב הכלכלי של כלל החברה וביניהן השכבות החלשות. [1]

מצד שני, המצדדים בזכויות אלה- סוציאל-דמוקרטים, סוציאליסטים וקומוניסטים - טוענים, כי הזכויות החברתיות הן תנאי הכרחי לכך שאדם יוכל לממש את זכויותיו האחרות ולשוויון אמיתי בחברה. שהרי ללא ביטוח בריאות, תיפגע זכותו של אדם עני לחיות; בלעדי חינוך ממלכתי, לא יהיה למעשה שוויון הזדמנויות בין עשירים לעניים; וכן הלאה.

מינוח סותר

כשדנים בזכויות האדם, משתמשים לפעמים גם בביטוי "זכויות האזרח" או "זכויות אזרחיות". עם זאת, התפתחו במשך הדורות השקפות סותרות על משמעות המונח.

ההוגים הליברלים הראשונים, דוגמת ג'ון לוק, השתמשו רק במונח "זכויות אזרחיות" באנגלית: Civil Rights, או Civil Interests, ולא במונח זכויות האדם. זכויות אלה נחשבו בעיניהם כזכויות טבעיות המוקנות לכל אדם. לוק מנה את אותן זכויות כזכות לחיים ולשלמות הגוף, הזכות לחירות, וזכות הקניין‏.

לעומת זאת, יש המשתמשים במונח "זכויות אזרחיות" כדי להבחין בין הזכויות המוענקות בכוח החוק לבין הזכויות הטבעיות שמוקנות לכל אדם. על פי הגדרה זו, הזכויות האזרחיות מכונות לפעמים גם "זכויות חוקיות" אנגלית: Legal rights. אפשר גם לומר שכל זכות אדם הופכת לזכות אזרחית ברגע שהיא מקבלת הגנה מכוח החוק במדינה. קו מחשבה זה הנחה את השימוש במונח "זכויות האזרח" צרפתית: droits du citoyen בכותרת הצהרת זכויות האדם והאזרח, שפורסמה במהלך המהפכה הצרפתית. בהקשר זה נראה שהכוונה הייתה להבחין בין זכויות האדם, שמוקנות לכל אדם באשר הוא, וזכויות המוקנות לאזרחים בלבד, כמו הזכות להשתתף בתהליך החקיקה ולשאת במשרות ציבוריות. זכויות אלה נקראות כיום לעתים "זכויות פוליטיות".

בארצות הברית, משתמשים במונח זכויות אזרחיות בעיקר בהקשר של המאבק לשוויון הזכות של האפריקאים-האמריקאים. לפיכך המונח מתקשר שם בעיקר עם הזכויות לשוויון אזרחי ופוליטי.

ההיסטוריה של זכויות האדם

ההכרזה על זכויות אדם שאין לפגוע בהן עתיקה וימיה כימי החברה האנושית. התנ"ך, חוקי אשוקה וחוקת מדינה הן דוגמאות לכתבים הכוללים זכויות אדם מהעת העתיקה. עם המעבר לשלטון אבסוליטי ברבות ממדינות העולם נפגעה ההכרה בכפיפות השלטון לזכויות האדם. מסמך חשוב בהיסטוריה של זכויות האדם בימי הביניים הוא המגנה כרטא. [2]

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

דפנה ברק-ארז, אייל גרוס "הזכויות החברתיות והמאבק על אזרחות חברתית בישראל: מעבר לזכות בכבוד" ספר דליה דורנר ( עורכת, יחד עם דורית ביניש ויעד רותם, נבו) 

רפעאת עזאם "פרשנות דיני המסים: מס-אמת וזכויות האדם בפסיקת בית-המשפט העליון" משפט ועסקים כרך יח' 

אהרן ברק מידתיות במשפט - הפגיעה בזכות החוקתית והגבלותיה,הוצאת בורסי

orsythe, Frederick P. Encyclopedia of Human Rights (New York: Oxford University Press)

 Gerald M. Steinberg, Anne Herzberg and Jordan Berman. Best Practices for Human Rights and Humanitarian NGO Fact-Finding. Martinus Nijhoff Publishers / Brill

orsythe, Frederick P.  Encyclopedia of Human Rights (New York: Oxford University Press)