‏390.00 ₪

שאלות המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הקשר בין גירוי חזותי (ויזואלי) לגירוי שמיעתי?

מהי מידת ההנאה מהשיר של בני אדם במצבים שהקליפ שהוצג כמלווה את השיר לא תאם את הסגנון המוזיקלי שהושמע להם?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

גלובליזציה של תרבות

שיטה

משתתפים

הליך

כלים

תנאי הניסוי

השערות המחקר

תוצאות

דיון

ביבליוגרפיה

נספחים

עבודה זו ביקשה לבחון את מידת ההנאה מהשיר של בני אדם במצבים שהקליפ שהוצג כמלווה את השיר לא תאם את הסגנון המוזיקלי שהושמע להם. העבודה ראשית כל החלה בסקירת ספרות שסקרה את הדרכים שבהן מעוצבת הזהות המוזיקלית של הפרט, גורמים פסיכולוגיים וביולוגיים אשר משפיעים על התפתחותה של ההנאה מהשיר ועיצוב ההעדפות של הפרט.

 עבודה זו התנהלה במתכונת כמותנית. השערותנו המחקרית היא כי ימצא הבדל בין ממוצעי ההנאה בכול אחד מהשירים שהושמעו במחקר בין הנבדקים שצפו בקליפ שתואם לסגנון המוזיקלי שהושמע לאלו שצפו בקליפ שאינו תואם לשיר שהושמע.

על מנת לענות על שאלת המחקר, נערך ניסוי. משתתפים החלו להשיב על שאלון המחקר, ומתוכם רק 219 עברו את תנאי הניסוי השונים ולכן רק הם נכללו במסגרת הדגימה. במחקר נחקרו שני ז'אנרים של מוזיקה: "סול ו"מזרחית". הז'אנרים האלו נבחרו בעקבות מחקר מקדים שבדק את היכולת של הנבדקים שהשתתפו בו לזהות על בסיס גירוי וויזואלי בלבדו, איזה סגנון מוזיקלי היה צריך להתנגן לצלילי הריקוד. בקליפים היו סממנים של הז'אנר כמו ריקודים (מרכיב שהיה לנו חשוב יותר מכל וחזר בכל הקליפים שנבחרו) וסממנים נוספים כמו סגנון לבוש ומוצא.

כלל השערות המחקר אוששו. נמצא, כי ישנו שוויון שוניות בין ממוצע הזהות המוזיקלית לבין משתנה הקבוצה; נמצאו הבדלים מובהקים בהעדפות המוזיקליות בין קבוצות הניסוי השונות; נמצא, כי לגיל אין השפעה על הנאתו של הפרט מהשיר שלו הוא מאזין; נמצא, כי ההנאה שהפרט חווה מהקליפ והשיר שבו הוא צופה ולו הוא מאזין לא תהיה מושפעת מהכרות מוקדמת שלו עם השיר; נמצא, כי יתקיימו הבדלים בין ההנאה מהמוזיקה לבין שלושה מצבי צפייה שונים בקליפ: כאשר הקליפ תאם לשיר, כאשר הקליפ לא תאם לשיר, וכאשר השיר קיבל האזנה והפרט היה בעיניים עצומות.

תרומתו של מחקר זה לשדה המחקר רחבת היקף. זאת, היות ועד כה לא התקיימו מחקרים בתחום המוזיקה בפרט, אשר חקרו את השפעת ההלימה או חוסר ההלימה על ההנאה של הפרט מהמוזיקה שלה הוא מאזין אל מול סגנון ההעדפה של הפרט ברמה המוזיקלית, וכיצד מאפיינים שונים מסוגלים להשפיע.

אף על פי כן, למחקר זה התקיימו מספר מגבלות, אשר מורידות את אמינותם של ממצאי המחקר באופן כללי:

1. לא ניתן להניח כי כלל המשתתפים אכן נשמעו להוראות ההאזנה שהם קיבלו בשאלונים שהופצו. היות וכך, ישנה אפשרות כי משתתפי המחקר לא ענו בצורה אמינה על שאלוני ההנאה.
2. לא ניתן להניח כי כלל המשתתפים ענו בצורה מהימנה על שאלוני הזהות המוזיקלית, ועל כן, הדבר מוריד את מהימנותו של המחקר.

דוגמא חלקית מהשאלון

מ- 1 עד 7, עד כמה אתה מזדהה עם המשפט: "המוזיקה המועדפת עלי משקפת בצורה רבה את מי שאני". 

• (1) 1- לא מזדהה כלל
• (2) 2
• (3) 3
• (4) 4
• (5) 5
• (6) 6
• (7) 7- מזדהה ביותר

מ- 1 עד 7, עד כמה אתה מזדהה עם המשפט: "המוזיקה המועדפת עלי מהווה חלק חשוב מהדימוי העצמי שלי". (דימוי עצמי- מי שאני חושב\ת שאני\ ההגדרה שלי על עצמי\ מרכיבי הזהות החשובים לי) Q27

• (1) 1- לא מזדהה כלל
• (2) 2
• (3) 3
• (4) 4
• (5) 5
• (6) 6
• (7) 7- מזדהה ביותר

מ- 1 עד 7, עד כמה אתה מזדהה עם המשפט: "אם מישהו מהלל את המוזיקה שאני אוהב, זה ירגיש לי כמו מחמאה אישית". Q29

• (1) 1- לא מזדהה כלל
• (2) 2
• (3) 3
• (4) 4
• (5) 5
• (6) 6
• (7) 7- מזדהה ביותר

מ- 1 עד 7, עד כמה אתה מזדהה עם המשפט: "אם מישהו מבקר בצורה שלילית את המוזיקה שאני אוהב זה ירגיש כמו עלבון אישי". Q30

• (1) 1- לא מזדהה כלל
• (2) 2
• (3) 3
• (4) 4
• (5) 5
• (6) 6
• (7) 7- מזדהה ביותר

מ- 1 עד 7, עד כמה אתה מזדהה עם המשפט: "יש לי הרבה מן המשותף ודמיון עם אנשים אחרים שמעדיפים את אותו סגנון מוזיקלי שמועדף עליי". Q31

• (1) 1- לא מזדהה כלל
• (2) 2
• (3) 3
• (4) 4
• (5) 5
• (6) 6
• (7) 7- מזדהה ביותר

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

ספר העובדות העולמי CIA, (2021)

כץ יהודית, פסיכולוגיה חיובית: חושבים טוב. הוצאת ספרים כתר (2021)

Evans, M. (2019). Moving to the Beat: The role of movement on the perception of musical expressivity.‏