‏290.00 ₪

שאלת מחקר

מה הקשר בין הקראת סיפורים בגן הילדים לבין אוריינות ואוצר המילים בגיל הרך?

תוכן עניינים

מבוא

הגדרה נומינאלית:

שאלת מחקר

הקראת ספרי ילדים ופיתוח נפש הילדים

הקראת ספרות כמקדמת פיתוח רגשי בגיל הרך

טיפוח אוצר המילים בגן-הילדים

סיפור –

כיצד ללמד ניבים ופתגמים מתוך הספרות בגן-הילדים?

בחירת ספר איכותי לילדים להקראה

מצעד הספרים

יכולת הביטוי והעושר המילולי נתרמים בצורה משמעותית מאוד מההקראה

כישורים בקרב ילדים בגיל הרך

הספרות כמפתחת כישורים רגשיים וחברתיים

ראשית קריאה

חשיבות הקריאה:

הקראה כראשית קריאה

הגדרת המושג "קריאה" והתפתחות הגדרת הקריאה:

תהליכי קריאה:

תהליך רכישת הקריאה ומוכנות לקריאה:

שיטת "כח לקרוא"-

שיטת "צליל , מילה, סיפור"

סיכום

ביבליוגרפיה

הגדרה נומינאלית:

קריאת ספרי ילדים באופן תדיר לילדים בגיל הרך, תביא להתפתחות אוצר מילים בקרבם.

עבודה זו במסגרת גן ילדים תבדוק הקשר בין הקראת סיפורים בגן הילדים לבין אוצר המילים בקרב ילדי גן.

הספרות הינה ביטוי מאווי ליבה של החברה ושל החיים, ומכאן שיש צורך להפגיש ילדים בגיל הרך עם המוטיבים המופיעים בספרות. מוטיבים אלה הם כלים להנהלת חייהם בעתיד באופן בונה ואמפתי (וולף, 94). בקריאת ספרים לילדים בגיל הרך יש פוטנציאל לקידום הסתגלותם הרגשית חברתית, וזימון מפגש ושיח עם הקורא המבוגר (הדמות החינוכית), על מגוון התנהגויות ורגשות, שכן בספרים אלו מיוצגות מספר לא מבוטל של חוויות רגשיות וחברתיות (Zeece בתוך שפירא וארם: 1). קריאת ספר משותפת להורה ולילד מזמנת דיאלוג אודות רגשות, מניעים והסיבות למניעים של גיבורי הספר (Reese, Cox, Harte & McAnally בתוך שפירא וארם, ). 

ספרים עוזרים להתגברות על הנזק הנגרם לילידנו על ידי מעשים אלימים המופיעים לא אחת במשחקי מחשב ובסרטים. לטקסט המודפס יש יתרון עצום – כאשר אנו קוראים אנחנו הופכים מיד למשתתפים ולא רק לצופים. כאשר אנו קוראים סיפור, אנו נדרשים לדמיין את הכתוב במוחנו, את הדמויות ואת האטמוספירה המוצגת בכתוב. כל אלה קובעים קשר רגשי בין הספר לקוראיו (Kerhet, :44). שיחות בין הורים לילדיהם המעודדות את הילדים להגדיר את רגשותיהן של הדמויות, לחשוב על מניעים להתנהגותן וכן על השלכותיהם עשויות לקדם את יכולתם של הילדים להביע רגשות, להבינם ולווסתם (Colwell בתוך שפירא וארם : 1)

התנהגות פרו-חברתית משמעותה פעולה המקדמת אינטרסים של ה'אחר' (בקר, :93). רגש האמפתיה הנכלל בהגדרת ההתנהגות הפרו-חברתית, מוגדר כיכולת להתנסות ברגשותיו של האחר, ולהגיב תגובה רגשית התואמת את מצבו של האחר יותר מאשר את המצב האישי שלי (סרוף ועמיתיו, Hoffman בתוך שפירא וארם, : 3). רגש האמפתיה הוא הבסיס עליו החברה בנויה וזהו היסוד החיוני הנחוץ על מנת שנוכל להתייחס זה אל זה בכבוד (Kerhet, :44). מטרת ההתנהגות הפרו-חברתית היא להביא תועלת לזולת, והיא תיחשב ככזו אפילו אם היחיד אינו הקריב הרבה או אף הרוויח בעקבות פעולה זו תשומת לב או דימוי עצמי גבוה יותר (Staub et al בתוך בקר: 93). ילדים צעירים לומדים על פי דוגמא, הם לומדים לדאוג לזולת ולהתייחס בכבוד אל בעלי חיים על ידי צפייה בהוריהם או דמויות חינוכיות אחרות העושות כך, הם לומדים להיות אוהבים על ידי כך שהם נאהבים (Kerhet, :45). החל בגיל הגן יש לקבוצת השווים השפעה רבה על נכונותו של הילד להיות פרו-חברתי. לכן היכרות עם העמית, אהדה אליו והזדהות עמו מעודדות התנסות בהתנהגויות חדשות ומחזקות איפוא התנהגות פרו-חברתית (Youniss בתוך בקר, : 99).

מחקרים שונים עסקו בנושא השפעת ספרי הילדים על פיתוח התנהגות פרו-חברתית בקרב ילדים בגיל הרך. אחד המחקרים בדק את הקשר שבין אופי שיח האימהות עם ילדיהם בעת קריאת ספר לבין רמת המוסר של הילדים. במחקר זה, 61 ילדים ואימותיהם נצפו בעת קריאה משותפת של ספר ילדים. מחקר זה הוא מחקר תצפית (סבג-שושן וארם 6). מחקר נוסף התמקד בקשר בין קריאת ספרים לילדי גן לבין התפתחות השפה, ניצני אוריינות והאמפתיה שלהם. במחקר זה השתתפו 77 ילדי גן ואחד מהוריהם, מחקר זה התבסס על תצפיות ושאלונים (שפירא וארם, 2009: 4). מאמר נוסף בחן את ספרות הילדים כאמצעי לפיתוח חמלה. מאמר זה הוא מאמר תיאורטי הסוקר את הנושא (וולף). מכאן עולה הצורך לבדוק את השפעת ספרות הילדים על פיתוח התנהגות פרו-חברתית בקרב ילדים בגיל הרך. 

תוצאות המחקרים שהוצגו לעיל מהוות בסיס תיאורטי רחב לעבודה זו. תוצאות המחקר הראשון מתמקדות בשלושה תחומים עיקריים הקשורים לקריאה משותפת של אימהות וילדיהן. ראשית, נמצא כי ככל שהמבעים הרגשיים-חברתיים של האם בעת קריאת הספר היה רב יותר, כך ציונו של הילד ב'מבחן ההתחשבות באחר' היה גבוה יותר. שנית, ככל שהאם עשתה שימוש במילים מנטליות כך הילד גילה התחשבות רבה יותר באחר. שלישית, ככל שהילד השתמש בעצמו במבעים רגשיים-חברתיים בעת קריאת הספר, כך השתפרה הבנתו הרגשית-חברתית-מוסרית (סבג-שושן וארם, 12(. תוצאות המחקר השני נוגעות לקשר בין קריאת ספרי ילדים לבין התפתחות השפה, ניצני האוריינות והאמפתיה. נמצא כי ילדים להורים שנהגו להתייחס יותר לרגשות ולמצבים חברתיים המוזכרים בסיפור וקישור בין אירועים אלה לחיי הילדים, הראו רמה גבוהה של אמפתיה. זאת ועוד נמצא כי ילדים שהוריהם קוראים להם ספרים לעיתים תכופות מראים גם הם רמה גבוהה של אמפתיה (שפירא וארם,  6)

מצגת פיתוח אוצר מילים, הקראת סיפורים גיל הרך, ניצני אוריינות, הקשר בין הקראת סיפורים בגן הילדים לבין אוצר המילים

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2021, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2021)

חסונה ערפאת, ספיה. אימהות קוראות ומתווכות לילדיהן ספר: עדויות מהמשפחה על תרומת התיווך לאוריינות הילד הצעיר. מכון מופ"ת

יאיר, גד, מסע ישראלי : מפתחות לפדגוגיה ישראלית ולחינוך הערכי בישראל. ספרי חמד