‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי יחסי הון-שלטון, קבלת תרומות ע"י פוליטיקאים (למשל תיק 1000 של ביבי) וחוק מימון מפלגות ? 

תוכן עניינים

מבוא

פרשת 1000- ביבי נתניהו 

טובות הנאה – איל הון ארנון מילצ'ן 

ביבי נתניהו - קבלת טובות הנאה וכספים מאנשי עסקים

תגובות נתניהו והליכוד

היסטוריה חקיקתית של מימון המפלגות     

החוק המסדיר מימון מפלגות        

פסיקה ישראלית  

פס"ד ברגמן        

פס"ד רובינשטיין  

פס"ד לאו"ר.        

עתירה לבג"צ של ח"כ רן כהן         

פס"ד משנת  שקבע שעל מפלגת חץ להשיב כספי המקדמות             

פרשת המפקד הלאומי      

הזכות לקבלת היחידה הבסיסית .             

תיקון בעקבות שינוי שיטת הבחירה.          

מימון פעילות של סיעה פרלמנטרית.          

הוראת שעה שהעניקה למפלגות מקדמה על חשבון מימון המפלגות   

האמצעים העומדים לרשות המדינה לאכיפת החוק :             

מבקר המדינה     

ביקורת המדינה   

כשלים חקיקתיים ולקונות:            

עקיפת החוק בעזרת הקמת עמותות :        

עקיפת החוק       

מגבלות נוספות בחוק פרט לנאמר בנושא העמותות:            

הצעת חוק מ  בנוגע לתרומות       

משפט משווה      

מימון מפלגות בישראל לעומת חו"ל            

ארה"ב:   

פסק הדין "סיטיזנס יונייטד" (Citizens United), חוק מעשי שחיתות בניכר Foreign Corrupt Practices Act         

פסק הדין "סיטיזנס יונייטד" Citizens United          

פרשת עומרי שרון           

סיכום     

ביבליוגרפיה        

חוק מימון מפלגות           

תיק 1000 (מכונה גם: פרשת המתנות) הוא חקירה פלילית שניהלה משטרת ישראל נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחשד שבמשך כעשרים שנה קיבל טובות הנאה ומתנות מאנשי העסקים ג'יימס פאקר וארנון מילצ'ן המוערכים בסך כולל של מיליון ש"ח. החקירה נפתחה רשמית בדצמבר 2016 ובמהלכה נתניהו נחקר באזהרה בפרשה מספר פעמים.

בפברואר 2018 המשטרה הגישה סיכומיה בתיקי 1000 ו-2000, ובהם נאמר שישנה תשתית ראייתית לעבירות שוחד מצד נתניהו ואנשי עסקים נוספים. בפברואר 2019 הודיע היועץ המשפטי לממשלה כי הוא שוקל להעמיד לדין, בכפוף לשימוע, את נתניהו באשמת מרמה והפרת אמונים בתיק זה.

בינואר 2017 מסר מילצ'ן עדות במסגרת החקירה. לפי חברת החדשות, אחת הראיות שבידי החוקרים היא חשבון בבעלותו של מילצ'ן עם פירוט רכישת משקאות חריפים בחנות "חינאוי ג'ורג'" בהרצליה בשנים 2012–2010, בסך 57 אלף שקל. לפי החשדות המשקאות והמתנות הועברו לבני משפחת נתניהו. נטען גם כי ראש הממשלה קיבל סיגרים במשך 8 שנים, ששוויים הצטבר לכדי מאות אלפי שקלים. לפי ערוץ 10, נתניהו ביקש ממזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי לנסות להסדיר את הויזה של מילצ'ן. במרץ 2017 פורסם כי נתניהו אמר בחקירה שאינו יכול לעשן סיגרים ברוב חודשי השנה בשל בעיה רפואית, ושרופאו האישי אישר את טענתו.

רעיית ראש הממשלה, שרה נתניהו עומתה עם החשדות ולפי פרסומים אמרה בחקירה שלה ולבעלה מערכת יחסים קרובה עם מילצ'ן, ושגם הם העניקו מצדם למילצ'ן מתנות. גם יאיר נתניהו העיד במסגרת הפרשה[2].

על פי פרסום בחדשות ערוץ 2, אמר מילצ'ן בחקירה כי הוא העביר במשך תקופה ארוכה לבני הזוג נתניהו מתנות בשווי מאות אלפי שקלים, על פי דרישתם. הוא הוסיף ואמר שהמתנות ניתנו כחלק ממערכת יחסים חברית והוא לא ציפה לקבל דבר בתמורה. מאוחר יותר, בספטמבר 2017, נחקר מילצ'ן לראשונה באזהרה, בחשד למתן שוחד לנתניהו.

הזכות לבחור ולהיבחר לכנסת ולראשות הממשלה היא זכות יסוד חוקתית ראשונה במעלה של האזרח. בממשו זכות זו משתתף האזרח בקביעת צביונה של המדינה, עיצוב מוסדותיה הדמוקרטיים - הכנסת והממשלה - ובעקיפין התווית דרכה המדינית והחברתית. מפלגות פוליטיות, המתווכות בין האזרח לבין השלטון הן עמוד השדרה של הדמוקרטיה.

ביום הבחירות, האזרח הוא הקובע את מעמדן של מפלגות ומועמדים המתמודדים על קולו ותמיכתו. אין תימה, אפוא, כי מערכת הבחירות בעידן זה סבוכה ומורכבת, טעונה מאוד ואף יקרה, כאשר המפלגות והמעומדים משווקים עצמם - את אישיותם ודרכם - לאזרח בכל דרך שהיא.

מאבני היסוד של ממשלנו הדמוקרטי שבמערכה חשובה זו על דעת הקהל וקולו של הבוחר יש ליתן למתמודדים מבחינת מימון הבחירות הזדמנות נאותה ושווה יחסית, אך עם זאת נקיה מסטיות ותואמת את החוק.

היו נסיונות רבים לעקוף את החוק כך למשל בעקבות חוק הבחירה הישירה נוצר נתיב עוקף להוצאת כספים לתעמולת בחירות מעבר למותר בחוק. כשבוע לפני הבחירות לכנסת הארבע עשרה ולראשות הממשלה התגייס המיליונר יוסף גוטניק מחב"ד למען בחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה והוציא כספים רבים לתעמולה תחת הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים". בעבר  כתב היועץ המשפטי לממשלה, אליקים רובינשטיין, חוות דעת משפטית לפיה המצב החוקי הנוכחי מעורר "קושי פרשני" והציע לתקן את החוק בנושא. רובינשטיין החליט שלא להעמיד לדין את נתניהו, בין היתר משום שלא היו ראיות מספיקות ובהתחשב בנסיבות העובדתיות והמשפטיות. לקראת הבחירות לכנסת החמש עשרה ולראשות הממשלה גויסו כספים רבים מעבר למותר על פי חוק מימון מפלגות למען בחירתו של אהוד ברק לראשות הממשלה, בין השאר תוך ניצול אותו קושי פרשני בחוק לגבי הבחירות הישירות. ברק נחקר באזהרה, בחשד להפרת חוק מימון בחירות בפרשת העמותות כמו גם ח"כ יצחק הרצוג, והיועץ הפוליטי טל זילברשטיין. בשנת 2003 החליט היועץ המשפטי, אליקים רובינשטיין, לסגור את התיק מחוסר ראיות.

גם אם ניתן להבין כי תקרת המשאבים שניתן לגייס מן הציבור מוגבלת בשל החשש להשחתה אפשרית, הרי התקרות שנקבעו הן בבחינת "גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה".

כפועל יוצא שלילי מכך, צצו ופרחו גידולי פרא של גיוס הון בדרכי קפנדרייה בלתי רצויות, שהם משחיתים ומושחתים לא פחות. די ברור ומוכח, לדעתנו, כי מערכות הבחירות האחרונות הן בזבזניות וניתן וגם רצוי להגביל את היקף ההוצאה. במידה מסוימת תופעה זו היא פועל יוצא ממימון ממלכתי נדיב ביותר שאין לו הצדקה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

כספית ב', נתניהו – ביוגרפיה, הוצאת ספרי חמד (2018)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת הקריה האקדמית אונו, ספרי חמד (2018)

בר-זוהר מ', קיצור תולדות ישראל, הוצאת ספרי חמד (2018)

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, 2017

אסתר חיות "גבולות המשפט", ספר אדמונד לוי (2016) 

Marzel I., Eltis K. "Revising The Limits On Judicial Expression In The Digital Age: Striving Towards Proportionality In The Cyberintimidation Context", (The National Journal of Constitutional Law 2018)