‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מינוי שופטים?

תוכן עניינים

מבוא    

הליך הבחירה של שופט חדש וקידום שופט ותיק   

ביקורות על הוועדה ועל הליך המינוי: ההצעה להגדיל בוועדה את הייצוג של הרוב הפוליטי    

משפט משווה

הליך מינוי השופטים באנגליה      

צירוף אישי ציבור או נציגים שאינם בעלי מקצוע לוועדה לבחירת שופטים - האומנם יתרון?     

בחירת שופטי העליון      

השינוי בתפיסת התפקיד של בית-המשפט העליון  

שיטת הסניוריטי

מבט נוסף – תפקיד הוועדה לבחירת שופטים       

בחירת שופטים לבית-המשפט העליון בישראל הלכה למעשה          

שימורו של המרכז הישראלי כמרכז ליברלי           

המסורת של בית-המשפט העליון כמסורת ליברלית           

מחלוקות עם פרופסור רות גביזון

סיוג כוחו של אידיאל זכויות האדם עקב מחלוקת על המעמד שראוי להינתן לו במשפט ובחיים הציבוריים של המדינה?  

תפיסה צרה של תפקיד בתי-המשפט בדמוקרטיה  

צמצום ההיקף שבית-המשפט העליון מחיל בו את ערכיו עקב היותם נתונים במחלוקת: מתן כוח "וטו" לחולקים על ערכיו של בית-המשפט?          

מינוי שופטים דתיים לבית-המשפט העליון

קשרים אישיים בהליך השיפוטי ובמינוי שופטים     

סיכום   

ביבליוגרפיה       

שימוש בוועדה לבחירת שופטים אינו מקובל ברוב המדינות.

לשיטה הישראלית לבחירת השופטים קמו מבקרים, התומכים בשינוי וטוענים ששיטת הבחירה אינה מייצגת את הציבור כיאות, וכי כיוון שבית המשפט העליון דן בנושאים הנתונים במחלוקת פוליטית, שיטת הבחירה פוגמת בעקרונות הדמוקרטיה. המתנגדים לשינוי חוששים שיביא לפוליטיזציה יתרה של הוועדה ויגרום לבחירת שופטים על פי דעותיהם הפוליטיות ולא על פי כישוריהם המקצועיים.

אחת ההצעות לשינוי, של מרדכי הלר, היא לעבור לשיטה המזכירה את המינויים לבתי המשפט הפדרליים בארצות הברית, ובמידה מסוימת את השיטה שהייתה נהוגה בישראל לפני 1953: בסמכות ראש הממשלה להציע מועמדים, ובידי הכנסת הסמכות, לאחר הליך שימוע פומבי, לאשרם או לדחותם (הדבר הוצע עת היו נהוגות בחירות ישירות לראש הממשלה בישראל, והלר ראה בראש הממשלה ובכנסת שתי רשויות בלתי תלויות). הוא אף העלה את האפשרות להוסיף ועדה מקצועית כדי להבטיח שהמועמדים יעמדו ברמה נאותה של כשירות.‏[21]

בשנת 1996, קרא פרופסור שמואל שילה לשנות את שיטת הבחירה, לאופן בחירה של שופטים "שלא יהיו מעור אחד" כמו שנבע ב"הצהרת מונטריאול" מ-1983, בנימוק ש"ביהמ"ש העליון הופך בשנים האחרונות לזירה מעין פוליטית כיוון שנידונים בפניו עניינים בעלי אופי פוליטי-ציבורי".

לעומת זאת, המכון הישראלי לדמוקרטיה תומך בהשארת המצב הקיים, ובהצעת החוקה שלו, נכללת השיטה הקיימת ללא כל שינוי. אף נשיא בית המשפט העליון, אהרן ברק, התבטא נגד הצעות לשינויים בדרך בחירת השופטים, וטען שלמרות שהשיטה הישראלית איננה חפה מבעיות, היא עולה על כל ההצעות לשפרה, וכי בעניין הזה עדיף שהמדינות האחרות ילמדו מישראל ולא ההיפך.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

יגאל מרזל "פסלות שופט: אתגר מראית פני הצדק למבחן החשש הממשי למשוא פנים" ספר שטרסברג-כהן (אהרן ברק, יצחק זמיר, אבנר כהן, מורן סבוראי ואלעד עפארי עורכים, 2017)

דורון מנשה ואייל גרונר מהות הספק הסביר (הוצאת נבו, 2017).

יעל כהן, הוועדה לבחירת שופטים - מי? כמה? למה? האומנם?, המכון הישראלי לדמוקרטיה