‏390.00 ₪

שאלת המחקר

האם קיים קשר בין תפיסת תחושת האיום על בטחון המדינה לבין מידת התמיכה בדמוקרטיה ומרכיביה ?

תוכן עניינים

מבוא –

סקירת ספרות

דמוקרטיה: מקור חוזקה וחולשתה -

אמון הציבור בדמוקרטיה -

התמודדות דמוקרטיה עם איומים -

הדמוקרטיה הישראלית – תחושת איום תמידית -

השסע הלאומי -

השסע פוליטי -

שאלת מחקר, השערות ומתודולוגיה -

שאלת מחקר והשערות -

אוכלוסייה -

כלים -

משתנים בלתי תלויים -

משתנה תלוי -

הליך -

תאוצות -

דיון -

מקורות -

מחקר זה ביקש לבחון האם כאשר הפרט חש תחושת איום ניכרת מבחינה ביטחונית וקיומית הוא ימצא את השיטה הדמוקרטית כפחות חיובית כאמצעי לטיפול באיום. לצורך כך נבנה שאלון עמדות כלפי היבטים בדמוקרטיה ומידת ההסכמה לנחיצותם ושאלון המונה את האיומים הביטחוניים על ישראל ובו המשתתף התבקש לדרג עד כמה איום זה נתפס בעיניו כרלוונטי. השערות המחקר היו (1) כי ככול שמשתתף חש מאיום יותר כך עמדתו כלפי מרכיבי הדמוקרטיה שליליים יותר (2) תפיסת איום גבוהה תביא לעמדה חיובית כלפי היגדים המציגים עמדות של עריצות הרוב וכי ( 3) כאשר יבחנו את בנפרד את המשתתפים שידווחו שהם מחזיקי עמדה פוליטית שמאלנית ואת הנבדקים שדיווחו כי הם מחזיקים עמדה פוליטית ימנית ימצא כי בעלי עמדת שמאל יראו קשר חיובי של אמונה מרכיבים הדמוקרטים בעת איום ואילו בעלי עמדת ימין יראו עמדה שלילית ניכרת כלפי מרכיבים דמוקרטיים מרכזיים. לאחר ששאלונים נאספו מ n=97 השערה 1 אוששה (r=.-215, p<0.00) וכמו כן השערה 2 אוששה (r=.375, p<0.01) ואילו השערה 3 אוששה רק לגבי בעלי עמדה פוליטית ימנית(r=.538, p<0.00). ממצאים אלו תואמים את הספרות המחקרית הקיימת. בדיון מורחבת הפרשנות על ממצאים אלו, חולשות מחקריות והצעות מחקרי המשך

רציונל: עבודה זו מבקשת לבחון את היחסים המורכבים בין השלטון הדמוקרטי לבין האזרחים בעת תחושת איום ביטחוני קיומי או מדומיין. בחינת סוגיה זו יכולה להאיר את המתח הקיים בחברה הדמוקרטית בין תפיסת השיטה הדמוקרטית כאמצעי שלטוני שניתן לשנותו בעת תחושת איום או שמא המשטר הדמוקרטי הוא עורך בפני עצמו המביא לידי ביטוי ערכים כגון חרות, שוויון, זכויות וכי כל בני האדם נולדו שווים. בתוך כך מקופלת התפיסות השונות של "החוזה החברתי" ותפקיד המדינה לשמור על אזרחיה מפני איום על קיומה של המדינה כקבוצת לאום או שמא תפקיד המדינה לשמור על זכויות אזרחיה ועקרונות הדמוקרטיה לנוכח כל אתגר ואיום בטחוני. (רמון ח', 2021)

רקע תיאורטי: על מנת שניתן יהיה להבין תפיסות אלו העבודה תחילה תסקור את האתגרים העומדים בפני הרעיון והמשטר הדמוקרטי באופן כללי והאופן בו תחושת איום קיומי יכולה להשפיע על נכונות האזרחים לקבל את עקרונות הדמוקרטיה. בתוך כך יורחב על הצורך באמון האזרח בדמוקרטיה המחיר של אי אמון זה. כמו כן, הרקע תיאורטי יעסוק בתיאוריות כגון "תיאוריית ניהול האימה" היכולה להסביר את העדפת הקבוצה ושימור הזהות על פני שימור הדמוקרטיה. לאחר מכן, תעסוק העבודה במקרה הספציפי של ישראל כמקרה מיוחד של מדינת לאום יהודית ודמוקרטית המצויה במצב לחימה עוד טרם נוסדה ומשפיעה על חיי החברה ביום יום ובעיקר בעת התרחשות של מה שיכול להיתפס כאיום. כמו כן, תתקיים התייחסות מורחב פערים בעמדות הפוליטיות בקרב אזרחי ישראל כגורם היכול למתן ולתווך הן את מידת האיום הנתפס והן את הנחיצות כלפי משטר דמוקרטי חזק. כל אלו מובילים ל:

שיטה: על מנת לבחון שאלה זו וטיב הקשרים שהיא מעלה, נכתבו שני שאלונים. שאלון אחד עוסק בעמדות כלפי מרכיבי דמוקרטיה כגון "יש צורך שומרי סף" ושאלון שני נוגע למידה בה המשתתפים חשים איום מהאתגרים הביטחוניים העומדים בפני ישראל כגון "טרור", "איראן" ועוד. השערת המחקר העיקרית היא כי ימצא קשר שלילי בין תפיסת איום כקיומי לבין עמדות חיוביות כלפי מרכיבים דמוקרטיים מרכזיים.

(בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

רמון ח' (דצמ' 2020). נגד הרוח, פוליטיקה ומנהיגות ישראלית. הוצאת משכל

טאוב ג' (2020). ניידים ונייחים: מאבקן של האליטות כנגד הדמוקרטיה הישראלית. הוצ' סלע מאיר, ספריית שיבולת

אלבז שגיא, נויה גולן-נדיר, אליטות אסטרטגיות בישראל, הוצאת רסלינג, תשע"ח (2019)

חסינה dnevo