‏290.00 ₪

שאלת מחקר:

האם הושפעה מערכת משפט במדינה בעקבות מהפכה החוקתית על חוקי עבודה האינדיבידואלים?

תוכן עניינים

מבוא   

שאלת מחקר:  

דיני עבודה  

הצדקות למתן הגנה לעובד  

היסטוריה של משפט העבודה  

הסדרת יחסי העבודה הקיבוציים   

הסכם קיבוצי והסדר קיבוצי  

יישוב סכסוכי עבודה 

חוזה העבודה האישי 

פסק הדין עובדי גן המדע במכון ויצמן 

פס"ד אבינועם עדוי נ' מדינת ישראל  

פס"ד הסתדרות העובדים הכללית החדשה נ' ידיעות אחרונות בע"מ   

חוקי המגן 

חוקי המגן העיקריים   

זכויות המוענקות בצווי הרחבה - צווי הרחבה אחדים מעניקים זכויות מסוימות למרבית העובדים בישראל:  

חוקי מגן בהלכה היהודית  

פיטורים   

פס"ד "הורן את ליבוביץ"  

פס"ד מפעלי תחנות בע"מ נ' ישראלי יניב  

הזכות לשביתה וחוקי היסוד  

פרשנות חוק יסוד כבוד האדם וחירותו - "הזכות לעבוד בכבוד"  

חוקי העבודה האינדיבידואליים ופסקת ההגבלה 

עמדה לגבי השאלה החוקתית   

סיכום   

ביבליוגרפיה  

זכויות אזרח ועובד במדינה שלובות זו בזו מקדמא דנא. מאחר ומדינה נוסדה ע"י תנועת העבודה ובן גוריון בצביון חברתיסטי לזכויות העובד ניתן דגש רב שהלך ונשחק עם השנים.

כבוד ה אדם (להלן: כבוה"א) הוא ערך יסוד בשיטה המשפטית שלנו מאז המהפיכה החוקתית. המתייחס אל תכונתו הייחודית של האדם כאדם. בעבודה זו אנסה לראותכיצד גוזרים מערךזה את "הזכות לעבוד בכבוד".

 אבדוק האם הושפעה מערכת משפט במדינה בעקבות מהפכה החוקתית על חוקי עבודה האינדיבידואלים?

אבחן האם הוראה עתידית שתפסול חיקוק או חוק מגן או חוק עבודה אינדיבידואלי (מכח חוקי היסוד והמהפיכה החוקתית) תוכל לעמוד בביקורת בג"צ לאור התקדימים של פרשת גל ופרשת הברוקרים. אבחן האם פסילת חוקי עבודה פרטיים אפשרית במציאות החוקתית במדינה כאשר המהפיכה החוקתית באה לקדם זכויות כמו הזכות לעבודה בכבוד. 

החרות להתאגד (המכונה גם חופש ההתארגנות) הינה 1 מהחירויות הניתנות בעיקר במדינות דמוקרטיות. חופש ההתארגנות מבטא את הזכות של כל אדם להקים ארגון או להצטרף לארגון קיים ולפעול במסגרתו. סוגי ההתאגדות יכולים להיות על בסיס מדיני, מקצועי, דתי, או תחביב. התאגדות יכולה להיות במטרה חברתית בלבד או במטרה להשפיע על החיים הציבוריים.

סוגי התארגנויות:

• מפלגה: מדובר בארגון רשמי שבנוי ממוסדות פנימיים והם קובעים את המצע הרעיוני ואת הפעילויות בשטח. מפלגות מתמודדות בבחירות לשם השגת כוח למען השפעה על אופי המדינה.
• ארגון א-מפלגתי (או ארגון חוץ פרלמנטרי): ארגון א-מפלגתי הוא ארגון אשר פועל למימוש רעיון, ארגון זה יכול לבצע פעולות שונות ומגוונות, מהתרמות עד עצרות המוניות.
• ארגון קהילתי: זהו ארגון השייך לקבוצת בני אדם שהוקם  במטרה לקדם את הקבוצה ואין לו מטרות רחבות יותר. לדוגמא התארגנות שכונתית לקניית אוכל במרוכז בכדי לקבל הנחה משמעותית.

חופש ההתארגנות כזכות האזרח, במשטר דמוקרטי כל אדם יכול לעשות במשותף את מה שהוא יכול לעשות בנפרד. מטרת החופש של ההתארגנות היא במטרה לממש את הזכויות של כל עובד.

בבסיס חופש ההתארגנות עומדת התכלית לא רק לאזן את פערי הכוחות בין המעביד לבין העובד (צמצום אי השוויון ביחסי הכוחות בין העובד לבין המעביד ) אלא גם יש ההתארגנות מהווה חובה ערכית של העובד. התפישה אומרת שמבחינה ערכית יש לאגד ביחד את כלל העובדים והם יחד צריכים לפעול לשפר את תנאי עבודתם. יש לפעול יחד כקבוצה. משמעות חופש ההתארגנות היא שכל אדם יכול לממש את עצמו ואת שאיפותיו בצורה טובה ויעילה יותר מאשר פעולה במישור האישי. מימוש הזכות לחופש התארגנות מחייב פעולה הן מצד העובד הפרטי המקים ארגון עובדים או מצטרף לארגון עובדים קיים והן של ההתארגנות עצמה.

זכות ההתאגדות אינה מעוגנת בחוקי היסוד אך היא הוכרה כזכות אדם הלכתית, למעשה יש הכרה בזכות ההתאגדות כזכות יסוד במשפט הישראלי, בפסקי הדין של בתי המשפט. בנוסף, הזכות להתארגן או לפעול במסגרת ועד עובדים או ארגון עובדים מעוגנת בחוק הסכמים קיבוציים (ס' 33ח)[1].

פרופ' רות בן מדינה מציינת לגבי חשיבות הזכות[2]: "בעידן הבתר-תעשייתי, המאופיין במורכבות הולכת וגוברת של החברה המודרנית, נשחק כוחו של הפרט בידי ממסדים כוחניים וארגונים רבי-עוצמה, ואין לו כמעט משקל אלא אם הוא משתף פעולה עם חבריו. כך נעשה חופש ההתאגדות תנאי חיוני להבטחת החופש הכלכלי והחברתי של כל אזרח במדינה, ובמיוחד בתחום העבודה. בלעדיו נמנע מהעובדים להבטיח, להם ולבני משפחותיהם, את קיומם בכבוד אנושי".

זכות ההתארגנות במשפט העבודה מכלילה בתוכה  שלוש זכויות אשר משלימות 1 את השנייה: הזכות הראשונה היא הזכות להקים ארגוני עובדים, הזכות השנייה הזכות להצטרף לארגוני עובדים קיימים וכמו כן, הזכות השלישית הינה הזכות של ארגון העובדים לבסס את עצמו ולפעול מול המעביד, הזכות השלישית היא ברמה הארגונית.

התארגנות עובדים הינה כלי חיוני הן לשיפור תנאיהם של העובדים והן לאכיפת זכויות העובדים[3].

ביבליוגרפיה לדוגמא (כ-20 מקורות אקדמיים)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017

בן ישראל, ר, דיני עבודה, כרך א', האוניברסיטה הפתוחה, תל אביב

בן מדינה ר', השלכות חוק היסוד על משפט העבודה ומערכת יחסי העבודה, שנתון

משפט העבודה ד ע"מ 46 – 29.

אהרון ברק "המהפכה החוקתית : זכויות אדם מוגנות" משפט וממשל א' 9

Wikipedia

תח