‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי הצעות לשינוי שיטת הממשל ושיטת הבחירות בישראל?

תוכן העניינים

מבוא    

צורות משטר

הצעות חוק עיקריות לשינוי שיטת הממשל

הצעות חוק לשינוי בכיוון ממשל נשיאותי   

הצעות חוק לשינוי במסגרת הממשל הפרלמנטרי   

הדיון הפוליטי    

הדיון הציבורי    

השיח האקדמאי והמחקרי           

דיון ציבורי במסגרות נוספות       

תוצאות לטווח הקצר ולטווח הארוך          

מבקרי השיטה היחסית  

הצעות לשינוי    

השיטה המעורבת          

בחזרה לשיטה היחסית  

העלאת אחוז החסימה    

פריימריס (בחירות מקדימות( ביום הבחירות        

יתרונות וחסרונות השיטה          

הצעות ליישום בישראל   

תיאור השיטה   

ניסיונות לקדם את הנהגת שיטת הבחירות האזוריות-רוביות בישראל          

בחירות אזוריות שבהן בכל אזור נבחרים כמה מועמדים, ללא מנגנון פיצוי ארצי         

תיאור השיטה   

יתרונות וחסרונות השיטה          

תיאור השיטה   

יתרונות וחסרונות השיטה          

הבחירות לכנסת      

הצעת החוק של ח"כ ליברמן בדבר משטר נשיאותי בישראל

השיטה הנשיאותית הלכה למעשה           

משפט משווה – קבלת הצעת חוק לשינוי שיטת שיטת הממשל בישראל מול ארה"ב   

רקע     

היקף הביקורת השיפוטית          

הליכי המינהל    

ההיסטוריה של הצעת החוק למשטר נשיאותי        

תומכי שינוי שיטת הממשל          

מתנגדי השינוי   

בחירת ראש הממשלה    

הכשל הראשון   

הכשל השני       

הכשל השלישי   

פיזור הכנסת על ידי ראש הממשלה         

הצעתו של ח"כ ליברמן - הצעת חוק יסוד: הממשלה (הפרדת רשויות ומשטר נשיאותי( - ביקורת        

המועמד לראשות הממשלה        

השרים מינוים וסמכויותיהם        

סגן ראש הממשלה         

סמכויות הכנסת ויחסיה עם ראש הממשלה           

ביטול משרת הנשיא       

העלאת אחוז החסימה         

דיון      

מסקנות

ביבליוגרפיה      

לאחר 4 מערכות בחירות בשנתיים עד ממשלת השינוי של בנט-לפיד ב-2021 התברר כמה שיטת הבחירות הישראלית לוקה בחסר ונתונה ללחצים של מפלגות מיעוט. האנומליה של ח"כ עם 6 מנדטים שנהיה ראש ממשלה לאחר שבבחירות לפני הקודמות לא עבר אחוז החסימה מבליטה את חולשת המערכת.

מדי פעם עולות על סדר-היום הציבורי בישראל הצעות לשינוי שיטת הממשל ו/או שיטת הבחירות. חלק מן הדיון עוסק גם בכינון חוקה לישראל, שאמור היה להיעשות, על-פי הכרזת העצמאות, עד אוקטובר.

רוב מציעי השינויים הם חברי כנסת ואנשי אקדמיה, והצעותיהם החלו להתפרסם, ואף להיות מוגשות בצורת הצעות חוק. נוסף על כך זה יותר משני עשורים מתקיימים בפורומים שונים דיונים נרחבים ומעמיקים לבחינת חלופות שונות, שמטרתם לגבש המלצות לשינויים.

בעבודה זו ניתחתי את שיטת המשטר בישראל לאור הצעות החוק לשינוי השיטה ולאור השוואה לשיטה בארה"ב ובחו"ל.

מסקירת שיטות המשטר הדמוקרטיות ושיטות הבחירות השונות עולה שאין כמעט שיטה שלא הועלתה ולא נדונה בהקשר של האפשרות ליישמה בישראל.

אשר לשיטת המשטר, היו כמה הצעות לשנות את המשטר בישראל לשיטה הנשיאותית[1]; הצעה זו אומנם לא נדחתה על הסף, אך נראה שיש הסכמה בין המומחים שכל עוד אין לישראל חוקה, וכל עוד החברה בה משוסעת ונושאים קיומיים רבים עדיין עומדים על סדר-יומה הלאומי, מוקדם לנסות להנהיג אותה בישראל.

אשר לשיטת הבחירות נבדקו ונבחנו בישראל אופציות רבות. יצוין כי אף שהיו מצבים שבהם רוב חברי הכנסת תמכו בשינוי השיטה, מעולם לא נוצרה קונסטלציה שבה 61 מחברי הכנסת היו מוכנים להרים את ידם בעד שינוי כלשהו בקריאה שנייה ובקריאה שלישית, אף שפעמים אחדות נמצא הרוב הדרוש בקריאה מקדימה, ופעם אחת (בשנת 1988) אף בקריאה ראשונה.

בשני העשורים הראשונים לקיום המדינה נדונה בעיקר שיטת הבחירות האזורית-רובית, שלפי ממצאי הסימולציות היתה גורמת להיעלמותן של מפלגות רבות מהמפה הפוליטית (ראו סימולציה מסי 1). מאז שנות ה-70 של המאה הקודמת נדונה בעיקר השיטה המעורבת, שבה חלק מחברי הכנסת ייבחרו באזורים וחלקם מרשימות ארציות. תוצאות הסימולציות המשוות את תוצאות האמת של בחירות העבר לתוצאות שהיו מתקבלות בהן אילו נוהלו בשיטה מעורבת מראות שבדרך כלל שיטה מעורבת פועלת לטובת המפלגות הגדולות ולטובת מפלגות קטנות שהאוכלוסייה שתומכת בהן אינה מפוזרת בכל הארץ אלא מרוכזת במספר אזורים מצומצם. [2]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

דורון גדעון, משטר נשיאותי לישראל, הוצאת כרמל

אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר, (2017)