‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי עלייתה ונפילתה של המפדל?

תוכן עניינים

מבוא : רקע היסטורי ותמורות במפד"ל

מדיניות המפלגה

תרומת המפד"ל במישור המדיני

במישור דת-מדינה

ההשפעה של המפד"ל במישור החברתי-כלכלי

יחס המפד"ל לצבא

רקע והיסטוריה מפלגתית – עשיה למען המדינה

פיצולים ופלגים 1981 - 2005

תמורות בהנהגה מאמצע שנות ה-80

המפד"ל בתחילת המאה ה-21

נציגי המפלגה בכנסת

נדידת קולות בבחירות 81'

הקמת הבית היהודי על חורבות המפד"ל

הכנסת התשע עשרה

הכנסת העשרים

עמדות

חילוניים- דתיים

הצגת חייו של היהודי הדתי כחיים של שניות תרבותית

תחימת גבולות להלכה

הגבלת מעמדה של ההלכה בחיי האדם הדתי

הגבלת תחולתה של ההלכה בעניינים מדיניים

גישות שונות בשאלת היחס שבין היהדות והדמוקרטיה

רצון לשיח משותף עם הציבור החילוני

סיכום וממצאים

מקורות ביבליוגרפיה

בבחירות 2019 התבטא אחד הגילגולים הרבים של מפלגת המפד"ל המיתולוגית. פתק ההצבעה ב' עבר תהפוכות. מדי פעם באו "משיחים" להצילו. כמו הרב הראשי לשעבר הטייס, רפי פרץ. בעבר הזעיקו את תא"ל אפי פיין (איתם). נפתלי בנט הצליח בשיא לגרוף 12 מנדטים עבור קונסטלציה בשם הבית היהודי. ב 2019 פירק החבילה וניסה עם איילת שקד לרוץ לבד ולא עבר את אחוז החסימה. איחוד מפלגות הימין קיבל 5 מנדטים כולל איתמר בן גביר וסמוטריץ' (תקומה). 

המפלגה הדתית לאומית היא מפלגה ישראלית. הוקמה כאיחוד של מפלגות "המזרחי" ו"הפועל המזרחי". המפד"ל היא מפלגה ציונית דתית במדינת ישראל. המפד"ל מאמינה בציונות, יהדות,תורה ואהבת ישראל. כיום היא משויכת לצד הימני של הקשת הפוליטית. עד המהפך ועליית הליכוד לשלטון הייתה המפד"ל מקורבת יותר לצד השמאלי של המפה, והצטרפה לרוב הממשלות בראשות מפא"י והמערך.

מדיניות המפלגה

הקטע שפותח את מצע המפד"ל מעיד על עיקרי האידאולוגיה שלה:

"מפד"ל, המפלגה הדתית לאומית, נוסדה על בסיס נאמנות משולשת המתלכדת לאחדות אחת בלתי נפרדת:

• הנאמנות לתורת ישראל
• הנאמנות לעם ישראל
• והנאמנות לארץ ישראל

מפד"ל רואה בעצם קיומה של מדינת ישראל גילוי של אמונה וקדושה: הן בשל היותה שלב מכריע בתהליך צמיחת גאולתנו, והן בשל היותה כלי מחזיק ברכה לקיבוץ גלויות, לבנין הארץ, ולייסוד חיים ממלכתיים לאור תורת ישראל. מפדל רואה במרכזיותה של מדינה ישראל את הבטחת אחדותו ושלמותו של העם היהודי, בארץ ישראל ובתפוצות הגולה." [2]

תרומת המפד"ל במישור המדיני- המפד"ל ניצית בעמדותיה, תומכת בהתנחלויות ומתנגדת למדינה פלסטינית. המפד"ל מאמינה בארץ ישראל השלמה ובכך שאסור להקים ישות ערבית מדינית ממערב לירדן. למרות זאת, מפד"ל מוכנה להעניק אוטונומיה לפלסטינים, בתנאי שהשליטה המדינית-ביטחונית תישאר בידי ישראל והפלסטינים יחדלו מהטרור כנגד ישראל. 

במישור דת-מדינה אחת המטרות העיקריות של המפד"ל היא לשמור על הצביון היהודי של מדינת ישראל ועל מחויבותה לערכי הציונות והיהדות. את מטרה זו היא פועלת להשיג במספר דרכים עיקריות:

1. שכנוע והדברות עם הציבור המסורתי והציבור החילוני.
2. חינוך יהודי.
3. חקיקה בכנסת.
4. הקמת מסגרות חינוך יהודיות ישיבות, ישיבות הסדר, תנועות נוער, גרעיני התיישבות שישתלבו בכל מערכות המדינה צבא, שלטון, מנהל ציבורי, ארגונים התנדבותיים, מערכת החינוך וינסו להשפיע מבפנים בדרכי נועם.
5. השגת תקציבים למטרות אלה. 

ההשפעה של המפד"ל במישור החברתי-כלכלי- המפד"ל מגדירה את עצמה כמפלגה חברתית ולכן פועלת להגנה על החלשים בחברה, בעיקר באמצעות חקיקה. בשתי הכנסות האחרונות ה-15 וה-16 הייתה המפד"ל המחוקקת המצטיינת בתחומים אלה. למפד"ל אין אידאולוגיה כלכלית שלמה ומגובשת כגון קפיטליזם, סוציאליזם וליברליזם אם כי היא תומכת בקונספט של מדינת רווחה ובפעולותיה ניכרת נטייה לכוון הסוציאל-דמוקרטי.

בהיותה בממשלה, התיקים המועדפים על המפד"ל הם משרד החינוך, משרד הפנים, משרד הרווחה ומשרד הדתות כיום תת-תיק במעמד של סגן-שר במשרד ראש הממשלה. מפד"ל רואים במשרדים האלה את הכלים לקיים את היעדים ששמה לעצמה במצע.

בעשורים האחרונים מפד"ל עודדה את בני הציונות הדתית להתגייס לשירות קרבי בצה"ל וראתה את השירות בו כחובה מוסרית ואף כמצווה. לשם כך הוקמו עשרות מכינות צבאיות וישיבות הסדר המשלבות שירות צבאי עם לימוד תורני, וכן הכשרה של דור המפקדים הבא עם פוטנציאל לקצונה. כיום יש ל"כיפות הסרוגות" נוכחות גבוהה ביחידות הקרביות של צה"ל ובשדרת הפיקוד הזוטר. כמו כן, במטכ"ל ישנם מספר קצינים בכירים חובשי כיפות כגון האלוף אלעזר שטרן. למרות התנגדותה לתוכנית ההתנתקות המפד"ל כמפלגה התנגדה לסרבנות.

רקע והיסטוריה מפלגתית – עשיה למען המדינה

המפד"ל נוצרה כתוצאה מאיחוד תנועות המזרחי והפועל המזרחי. בבחירות לכנסת השלישית התמודדו המפלגות ברשימה משותפת תחת השם "חזית דתית לאומית", וב-1956 התאחדו סופית והקימו את המפד"ל.

עד 1967 הייתה המפד"ל מפלגת מרכז וישבה בקואליציה עם מפא"י ולאחר מכן עם המערך. תנועת גוש אמונים השפיעה גם על המפד"ל שהחלה לנקוט בקו יותר דתי ויותר נצי, עקב ההתעוררות המשיחית במחנה הציונות הדתית. באותה תקופה החל לעלות כוחם של הצעירים, בראשות זבולון המר.

ב-1977 הביאה המפד"ל להפלת ממשלת רבין עקב סירובה לתמוך בממשלה במסגרת הצבעת אי-אמון שהעלתה אגודת ישראל בעקבות הגעתם של מטוסי F-15 לארץ בשבת. אחרי הבחירות הצטרפה המפד"ל לממשלתו של מנחם בגין.

באמצע 2012 הודיעו בנט, שקד ורונצקי על הצטרפותם למפלגת "הבית היהודי" ובנט הודיע על התמודדותו לראשות המפלגה. במסגרת הפריימריז בבית היהודי הביע בנט רצון ליישם את הרעיונות של תנועת "הישראלים" במסגרת "הבית היהודי" ולהרחיב את קהל המצביעים של המפלגה. הוא תמך בפתיחת השורות לחילונים וקידם את מועמדותה של איילת שקד בפריימריז. בנוסף חתם ביחד עם ח"כ יעקב כץ כצל'ה-, שהיה אז יו"ר סיעתהאיחוד הלאומי, על הסכם שלפיו אם ייבחר לראשות הבית היהודי יפעל לריצה של שתי המפלגות ברשימה משותפת. 

בבחירות הפנימיות לראשות מפלגת "הבית היהודי", ב-6 בנובמבר 2012, ניצח בנט את זבולון אורלב ברוב של כ-67% מהקולות, ונבחר ליושב-הראש שלה. לאחר מכן הצטרפה למפלגת "הבית היהודי", שייצגה באותה עת רק את המפד"ל תחת הכינוי "הבית היהודי - מפד"ל החדשה"-, מפלגתהאיחוד הלאומי-תקומה ובנט מונה ליו"ר הרשימה המשותפת‏. דמותו של בנט מיקדה תשומת לב רבה בבחירות אלה, בתקשורת הישראלית והבינלאומית.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

 אמנון רובינשטיין שבטי מדינת ישראל: ביחד ולחוד - ליברליזם ורב-תרבותיות בישראל, הוצאת דביר

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)