‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי חובת אמון של דירקטורים בחברה ממשלתית או עירונית?

תוכן עניינים

מבוא

דיני האמונאות בחברות ממשלתיות

דירקטור בחברה ממשלתית

רשות החברות הממשלתיות

מיגבלה על מינוי בחברה ממשלתית עקב תפקיד אחר

מינוי דירקטור בחברה ממשלתית וסיום כהונה

סמכויות הדירקטוריון

חובת האמון של הדירקטור

חובת אמון של דירקטורים בחברה עירונית

חברה עירונית וחברה כלכלית

חובות האמון על נושא משרה בחברה העירונית

שכר דירקטורים

גמול דירקטורים

רגולציה: החוק להגבלת שכר הבכירים בבנקים ובביטוח 2016

הצעת חוק החברות (תיקון מס' 20)(תנאי כהונה והעסקה בחברות ציבוריות ובחברות אגרות חוב)

סיכום ביניים

מקרה בוחן: תאגיד ציבורי

סקירה בסיסית של התאגיד

הקמה וייסוד התאגיד

ניהול התאגיד וממשל תאגידי

בקרה ופיקוח

היבטי מימון ותקציבים

סיכום ומסקנות

ביבליוגרפיה

העבודה תעסוק בחובות האמון על דירקטור בחברה העירונית או הממשלתית. 

בעוד שמינוים של דירקטורים בחברה מסור, בדרך כלל, לאסיפה הכללית של החברה ובדרך זו יכולה האסיפה הכללית לפקח על פעולות הדירקטוריון, או על החלפתו או פיטוריו, נשללה סמכות זו מהאסיפה הכללית בחברה הממשלתית ונמסרה לשרים. לאור אופיו המיוחד של המינוי כדירקטור דירקטור בחברה ממשלתית אינו רשאי להעביר את משרתו לאחר, למרות כל הוראה אחרת בתקנות החברה המאפשרת העברה כזו והנעשית במסגרת המותרת על-מי חוק החברות.

המשפט המקובל פיתח שורה ארוכה של חובות אמון המוטלות על כל דירקטור בחברה. הפעלת עקרונות דיני הנאמנות לגבי הדירקטור מקורה בעובדה כי בידי הדירקטורים מופקד רכוש רב, השייך לחברה שאותה הם מנהלים. זהו תפקיד שבנאמנות וחובתם של הדירקטורים למלאו בשלימות וללא שיור. "מנהלי חברה משמשים שליחי החברה ועושי דברה", אמר בית המשפט העליון, "במידה מסויימת הם נאמני החברה, וכמנהלים

עליהם לכוון את מעשיהם לטובת החברה ורק לטובתה. שום אינטרס אחר, אישי, צדדי, אסור לו כי ישפיע עליהם ויסיר את ליבם מאחרי החברה וטובתה".

חובות האמון של הדירקטור אינן מפורטות בצורה מגובשת בחוק החברות, ואף חוק החברות הממשלתיות אינו מתייחס אליהן. הוראות אלה מצויות בפסיקה הענפה של בתי המשפט באנגליה[1] ובישראל. בתי המשפט פיתחו נורמות של התנהגות, אשר מקורן בדיני הנאמנות והשליחות. הנורמה הכללית קובעת כי חובה על הדירקטור לפעול בתום לב ובאורח סביר לטובת ענייניה של החברה.

חובת האמון היא כלפי החברה וכלפיה בלבד. אין הדירקטור חב חובת אמון כלפי בעלי המניות הבודדים בתור שכאלה, ואף לא כלפי מי שעדיין אינו בעל מניות. האם שונה הדין בחברה ממשלתית ? ועדת ברק, אשר דנה בחובות האמון של הדירקטור, אומרת בקשר לכך :

"בענין זה קבעה הועדה עמדה ברורה וחד משמעית. הדירקטור של חברה ממשלתית חייב לפעול לפי מה שנראה לו בתום לב כטובתה של החברה הממשלתית (סעיף 24 להצעת החוק). חובת הנאמנות של הדירקטור היא לחברה הממשלתית ולה בלבד. אין הוא נציג של בעלי המניות ואין הוא עושה דברם של השרים הממנים. הוא אורגאן של החברה, והוא חייב לה ורק לה חובת אימון".[2]

הועדה אמרה דברים אלה בקשר לשאלת האפשרות של מתן הוראות מטעם הממשלה לדירקטור שמטעמה, אולם הם משקפים גם את הרעיון הכללי כי החובה היא רק לחברה ולא לבעלי המניות.

חוק החברות הממשלתיות לא אימץ קביעה זו ולא שילב בתוך החוק את הכלל האמור. מאידך גיסא, מצויות בחוק מספר הוראות העשויות להצביע על קיום חובות מסוימות של הדירקטור כלפי הממשלה כדוגמת סעיף 20 לחוק, הדורש מהדירקטור להודיע לשרים ולאחרים על כל עניין של החברה שנתגלו בו לכאורה פגיעה בחוק או בטוהר המידות. ואולם, חובות ההרעה ודיווח לגוף חיצוני אינן סותרות את העיקרון של חובת האמון כלפי החברה בלבד, ולמרות העובדה כי המחוקק העדיף שלא לאמץ את המלצות ועדת ברק על-ידי קביעה מפורשת בחוק, הרי לא שלל את העיקרון, ולפיכך שריר וקיים העיקרון הכללי גם לגבי החברה הממשלתית. [3]

עיקרון זה חל גם על דירקטור אשר מונה על-ידי קבוצה מסוימת של בעלי מניות, או על-ידי בעלי אגרות חוב אשר מינו אותו כדי לשמור על האינטרס שלהם. דירקטור, גם אם מונה על-ידי הרוב, חייב לשמור על אינטרס החברה בכללותה ואין זה מתפקידו להיות עושה דברם של בעלי הרוב. מעמדו של דירקטור, שמונה על-ידי קבוצה מסוימת, אינו שונה משאר הדירקטורים, כל עוד הוא חופשי לשקול את טובת החברה שאותה הוא משרת. אולם אם דירקטור כזה יהא כבול בשיקול דעתו, הרי בכך הוא מפר את חובת האמון שלו כלפי החברה. [4]

חברה עירונית היא חברה שנמצאת בשליטתה של רשות מוניציפלית כגון: עירייה, מועצה מקומית או מועצה אזורית, בבעלות מלאה או חלקית, ומנוהלת על ידי נציגיה ואישי ציבור. חברה הנמצאת בשליטה משותפת של ממשלת ישראל ושל רשות מקומית היא חברה ממשלתית-עירונית. חברה עירונית מאפשרת לרשות המקומית לבצע חלק מתפקידיה באמצעות גוף עצמאי המוסמך להפעיל שיקולים עסקיים.

חברה כלכלית היא חברה עירונית למטרות כלכליות של העיריה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

ד"ר פ' נרקיס דיני ביקורת במדינת ישראל. אוצר המשפט (2023)

אסף אקשטיין, "הדירקטוריון – פרופיל: תאוריה, ראיות ומדיניות" "  משפטים גליון נ(2), האונ' העברית ירושלים, (2020)

כהן מ., דלומי ר. דיני תאגידים (הוצאת בורסי) (2020)

יוסף גרוס דירקטורים ונושאי משרה– בעידן הממשל התאגידי (מהד' 5) הוצאת נבו  פרק ג: דירקטורים לסוגיהם