‏250.00 ₪

תוכן עניינים

מבוא. 

שאלת המחקר. 

משתני המחקר. 

פרק 1: קבלת החלטות. 

פרק 2: התרבות הארגונית של חברות רב לאומיות. 

פרק 3: הקשר בין התרבות הארגונית לבין קבלת החלטות בחברות רב לאומיות. 

דיון וסיכום.

ביבליוגרפיה. 

שאלת המחקר

כיצד התרבות הארגונית משפיעה על תהליכי קבלת החלטות בחברה רב לאומית?

משתני המחקר

משתנה בלתי-תלוי: תרבות ארגונית של חברה רב לאומית.

משתנה תלוי: קבלת החלטות.    

קבלת החלטות בארגון הינה הדרך שבה מתבצעות ההחלטות אשר נוגעות להתנהלות הארגון וכן דרכי העבודה בו. ברוב הארגונים, קטנים כגדולים, ישנם מספר גורמים אשר אחראים על קבלת ההחלטות בארגון בכל אחת מן הצמתים המשמעותיות בארגון. תהליך קבלת ההחלטות בארגון יכול להתבצע באמצעות הצבעה דמוקרטית או בדרך של פוסק יחיד, במקרה ומדובר בארגון היררכי, כגון הצבא. בכל ארגון קיימת דרך שונה לקבלת החלטות, לעיתים הארגון פועל על-פי מודל של קבלת ההחלטות, אשר מורכב ממספר שלבים: איסוף נתונים, גיבוש אלטרנטיבות, השוואת האלטרנטיבות השונות אחת לשנייה, ובחירת הדרך הרצויה ביותר. תהליך קבלת ההחלטות בארגון יכול לשתף כמה מחלקות ופונקציות: אם קיים צורך בתוכנה חדשה לצורכי איסוף נתונים וגיבוש האלטרנטיבות, שאיננה ברשות הארגון, ניתן להיעזר במחלקת המחשוב. כמו כן, לסביבה ארגונית מסוימת וסגנונות מנהיגות שונים ישנה יכולת להשפיע על הדרך שבה מתקבלות ההחלטות בארגון. לעיתים, בתהליכי אבחון הארגוני עולה כי העובדים חשים תסכול מכיוון שההנהלה איננה משתפת אותם בקבלת ההחלטות, שכן חלק מהן נוגעות אליהם באופן ישיר.

קבלת החלטות הינה פעולה הנעשית למען ייעול המצב הקיים בארגון. בעשור האחרון, ישנה נטייה לערב את עובדי הארגון, מהסיבה שנמנתה לעיל. כך, העובדים בארגון, יחד עם ההנהלה, מתווים יחדיו את הנוסחה לייעול המצב, וכן את המחויבות לפעילות עתידית נבחרת, אשר תביא למצב הרצוי. זוהי פעילות דינאמית ביותר בקרב חברות רב-לאומיות, שעליהן להתוות החלטות מסוימות באמצעות שיתוף פעולה עם חברות בעלות תרבות ארגונית שונה משלהן, אשר עלולה להביא לבידול בגישות הארגוניות לצורך קבלת ההחלטות (Huisman, ).

ביחס לקבלת החלטות, ישנה הסכמה כי מקבל החלטות יעיל איננו אדם אשר יכול להעריך בחירות, או לקבל את ההחלטה ההגיונית ביותר לאותה עת בלבד, אלא אדם אשר יכול לקבל את ההחלטה באמצעות איזון בין יעדים וערכים (McGuire, Garavan & Saha, ). לדבר ישנו ערך מוסך גבוה בעיקר בקרב חברות רב-לאומיות, שלעיתים קרובות מאופיינות כבעלות ערבים שונים. על פי Zafirovski (), גישות מסורתיות רואות בקבלת החלטות אופציה הגיונית אשר נובעת מבחירה מחושבת ומכוונה, בה נלקחים בחשבון אילוצים מבניים אשר מגבילים את כיוון מערך הפעילויות האופציונאליות לקבוצת משנה של פעילויות ביצועיות (McGuire et al.). .. הגישה הזו הינה בעלת משמעות רבה בקרב חברות רב-לאומיות אשר באות במגע עסקי, מכיוון שהערכים שלהן, ברוב המקרים, שונים מבחינה מהותית. על בסיס כך, ניתן לומר כי קבלת החלטות הינו תהליך ארגוני ועסקי בעל משמעות רבה, אשר יכול להעיד על הבדלי מעמד בין עובדים וקבוצות עבודה שונים בארגון. על-פי Karuppan & Kepes (), החלטות ביחס לתהליכי עבודה הינם רק אחד ממימדי הסמכות אשר מפלים בין קבוצות. הביטחון והיכולת של הקבוצות המוסמכות לפתור בעיות וכן לאתר רעיונות חדשים היו מרכיבי המפתח להצלחה שלהם. גישה זו עולה בקנה אחד עם ממצאי מחקרם של Pal & Saleh's , אשר מעיד כי מעורבותם הפעילה של העובדים, בפתרון בעיות וקבלת החלטות, משפרת את ביצועי ההשמה ביחס למספר הבעיות אשר מיוחסות לצוות העבודה וכן להנהלה (Karuppan et al). הממצאים הללו מאשרים כי כוח עבודה מוסמך הינו חשוב ביותר לצורך ההצלחה בטווח הארוך בסביבה אשר משתנה בתקופה זו, שכן היא מגבירה את יכולותיה של החברה להגדיל ביעילות את ההיענות לדרישותיהם של לקוחות הארגון. עקב שוני התרבות הארגונית בקרב חברות רב-לאומיות, קיימת חשיבות רבה להתאמתם של ערכים של מוצרים ושירותים לדרישותיהם של הלקוחות.

מכאן עולה, כי שיתוף עובדים בקבלת החלטות הינו מרכיב ארגוני השמתי פרקטי, וכי היעילות, מהבחינה האסטרטגית של קבלת החלטות, מתבטאת בפועל על-ידי המנהלים בארגונים השונים. Eberlin & Tatum , סבורים, בהקשר זה, כי מנהלים בתפקידיהם כמנהיגים, מאופיינים כבעלי יכולת לקבלת החלטות פנימיות אשר משפיעות על כלל התהליכים וכן על המדיניות. המידה הקבלה של העובדים והחברה החיצונית ביחס אל השפעותיהן של החלטות אלה כאתיות והוגנות, הינה קריטית. במקרה בו מנהלים ומנהיגים ארגוניים נוספים נדרשים לקבל החלטות ארגוניות פנימיות אשר תומכות ביחס האתי וההוגן עבור עובדיהם, עליהם להבין את הדינאמיות הקיימת בתהליך קבלת ההחלטות שלהם, ולהכיר באחריות האישית שלהם לתוצר של ההחלטות הללו, אפילו אם ההשפעה הינה בלתי מתאימה לכוונות טובות. זוהי גישה אשר ניתנת להשמה באופן פרקטי ביותר, בקרב חברות רב-לאומיות, כאשר ישנה הקפדה על כך כי המנהלים בארגון, אשר שייכים לשלוחה ארגונית במדינה מסוימת, הינם בעלי ערכים ונורמות אשר זהים לאלה של העובדים.

על מנת שמנהלי הארגונים הרב-לאומיים ידעו לקבל החלטות באופן פרקטי, עליהם להיות מודעים לתהליכי גיבוש ההחלטה במלואם. קבלת החלטות פרקטיות מהווה פרספקטיבה אלטרנטיבית בקבלת החלטות, בה מקבלי ההחלטות אינם לוקחים על עצמם החלטות הגיונות ומחושבות, אלא החלטות אשר מתאימות לארגון באותה עת (Christiansen  Varnes ). ההחלטות הללו מבוססות על שלושה תהליכים בסיסיים: ראשית, תהליך של מודעות עצמית אשר מוודא זהות (איזה מין סוג ארגון זה). שנית, תהליך של הכרה (איזה מין סוג מצב זה). ולבסוף, תהליך החיפוש וההיזכרות, בו יש להתאים את ההחלטות הנכונות אל המצבים והזהויות הקיימים. בסופו של דבר, יש להחליט כיצד הארגון הספציפי צריך לנהוג במצב הקיים.

על-פי Van Birgelen, Ruyter & Wetzels (), סוגיה זו של קבלת החלטות הינה סוגיה מאוד דינאמית ויחסית קשה להשמה בקרב מנהלים בחברות רב-לאומיות, מכיוון שאי-הכרה של סביבות עסקיות, ותרבויות ארגוניות זרות, מביאות לרמה גבוה של אי-וודאות, בעיקר בקרב ארגוני שירות. .. בפועל, הנגישות לאינפורמציה מלאה הינה בעלת קושי רב, שכן לא ידוע רבות על השפעתה של אינפורמציה חלקית על תהליך קבלת החלטות בקרב ארגוני שירות רב-לאומיים. על מנת לבסס זאת, נערך מחקר אשר בחן את השפעתה של אינפורמציה חלקית על תהליך קבלת החלטות. המחקר נערך בקרב 120 נדגמים אשר מקבלים החלטות בארגונים מסוג זה, ומשויכים להנהלה הבכירה בהם. הממצאים העלו כי אין זה סביר כי מקבלי ההחלטות יתעלמו מאינפורמציה חסרה. במקום זאת, ישנה נטייה לאמץ אסטרטגיה אשר נוגעת להסקת מסקנות על-פי הסקה המבוססת על השערה רלוונטית. זאת ועוד, למחסור באינפורמציה ישנה השלכה ישירה על שביעות הרצון, האמון והכוונה להשתמש באינפורמציה. עקב כך, לעיתים ישנה דעיכה ברמת שביעות הרצון מהאינפורמציה ובכוונה להשתמש בה (Van Birgelen, et al ).

לסיכום, ניתן לומר כי קבלת החלטות בארגונים רב-לאומיים מהווה תוצר מילולי שהשמתו בפועל מסייע לארגונים לפעול בשווקים שונים.

על-פיLiberman-Yaconi & Hooper & Hutchings , מטרתה של קבלת החלטות אסטרטגיות הינה לממש יתרון תחרותי, כאשר החלטות אלו, ברוב רובם של המקרים הינן מורכבות, ואמורות לשנות באופן מהותי את גישת העבודה בחברה, יותר מאשר החלטות פשוטות ושגרתיות. החלטות אסטרטגיות אלו כוללות את הסוגיות באם לפתח מוצר חדש, להיכנס לשוק חדש, להתוות מחדש את המבנה הארגוני או למצב את החברה באופן שונה. מכאן עולה כי קבלת החלטות אסטרטגיות בארגונים רב-לאומיים הינם מאוד דינאמיים לצורך מימוש צמיחה עסקית פרקטית. זאת ועוד, החלטות פנים ארגוניות אשר מותוות כאשר בארגונים הרב-לאומיים ישנם מנהלים אשר מודעים למאפייניהם האישיים, מאפייני הארגון וכן המצב הקיים, צריכות להתקבל בקרב מנהלים אשר מזוהים גם הם עם התרבות הארגונית הרלוונטית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

Beekun, R.I, Hamdy, R., Westerman, J.W & Hassab-Elnaby H.R.. "An Exploration of Ethical Decision-making Processes in the United States and Egypt". Journal of Business Ethics. 82, pp. 587-606.

Berthon, P., Pitt, L.F & Ewing, M.T (). "Corollaries of the collective: The influence of organizational culture and memory development on perceived decision-making context". Academy of Marketing Science. Journal. 29, pp. 135-151.