‏290.00 ₪

תוכן העניינים

תקציר

מבוא

קריאה וטכנולוגיה

ספר

 קיצור תולדות הספר  

 מקום הספר בתרבות  

 מי קורא מה, כמה ומדוע?  

מחשב

 קיצור תולדות המחשב  

 מקום המחשב בתרבות 

 מי משתמש במחשב, כמה, איך ומדוע?  

הבדלי מיגדר 

 עמדות כלפי ספרים  

 עמדות כלפי מחשבים  

עמדות

 מהי עמדה?  

 מרכיבי העמדה  

 משמעות   

 חוזק העמדה  

 עמדות סמויות  

 מטפורות כמשקפות עמדות  

המחקר הנוכחי

שיטה  

אוכלוסייה   

מערך המחקר   

כלי המחקר   

עיבוד הריאיונות בשיטת zmet  

תוצאות  

עמדות גלויות  

 בדיקה של מרכיבי העמדה באמצעות סולם ליקרט  

 בדיקת משמעות באמצעות הדיפרנציאל הסמנטי של אוסגוד  

עמדות סמויות  

 בדיקה לפי אסוציאציות חופשיות

 בדיקה לפי מטפורות אסוציאטיביות

ריאיונות עומק בשיטת zmet

סיכום ודיון

המחשב: עמדות ושימוש בקרב בנות 

הספר: עמדות גלויות, עמדות סמויות

חיבורים בין מחקר עמדות כמותי-פוזיטיביסטי למחקר איכותי 

ספרים ומחשבים - דו-קיום או מהפכה? 

ביבליוגרפיה

נספחים

מטרת המחקר הנוכחי הייתה לבדוק את עמדות בני הנוער כלפי הספר והמחשב, שני כלי תרבות מרכזיים בחיים העכשוויים. בני הנוער של ראשית המילניום השלישי הם הדור הראשון שגדל לתוך סביבה שבה נוכחות סימולטנית מסיבית הן של ספרים והן של מחשבים. חשוב היה לברר את עמדותיהם לעומקן משתי סיבות: ראשית, כדי להבין טוב יותר דור ייחודי זה שצמח בצומת של שינוי תרבותי; שנית, עמדות בני הנוער משפיעות על השימוש בספר ובמחשב, והשימוש עשוי לקבוע במידה רבה את הסטטוס הכלכלי והחברתי של הכלים האלה ואף של המשתמשים בהם. ביקשנו לבדוק את העמדות על מרכיביהן, ובתוך כך לברר אם יש שונות בתוך העמדות, למשל, ייתכן שהממד הקוגניטיבי יהיה חיובי וגבוה, אך לא ילווה בממד התנהגותי גבוה.

פרט למטרה של חשיפת העמדות עצמן, שאלות המחקר התמקדו בהבדלים שבין הספר למחשב ובהבדלים שבין הנבדקים. ראשית, ניסינו לברר אם העמדה כלפי הספר שלילית במקום שבו העמדה כלפי המחשב חיובית. תבנית כזו יכולה לרמז על חילופי משמרות פסיכולוגיים בין הספר לבין המחשב. שאלה נוספת התייחסה להבדלים בין המינים. הספרות המחקרית מצביעה על הבדלים בין המינים בנוגע לעמדותיהם כלפי מחשבים וגם כלפי ספרים. משום כך רצינו לברר במה בדיוק נבדלים הבנות והבנים, ובמה הם דומים. בירור זה חשוב במיוחד לאור החשש הקיים שהפער בין המינים גדל בעקבות מהפכת המחשוב. שאלת המחקר האחרונה התייחסה לקשרים בין הכלים המודדים מדידה גלויה לבין אלו המודדים מדידה סמויה. בהקשר זה ביקשנו לברר אם העמדות הסמויות שונות מן העמדות הגלויות ובמה. עמדות סמויות הן עמדות שהאדם אינו מודע לקיומן, ולכן ניתן לבררן רק באמצעות מדידה עקיפה. המחקר הנוכחי הוא העבודה הראשונה בתחום חקר העמדות כלפי מחשבים או כלפי ספרים שבחנה גם עמדות סמויות.

המחקר הנוכחי התייחד בהיקפו הרחב ובבחינה המעמיקה של העמדות. זוהי עבודה ראשונה שהשוותה באופן שיטתי ומקיף בין העמדות כלפי המחשב לבין העמדות כלפי הספר. במחקר נעשה שימוש בתיאוריה ובכלים העדכניים של מחקר העמדות של הפסיכולוגיה החברתית. שלושת ממדי העמדה, הקוגניטיבי, האפקטיבי וההתנהגותי, נמדדו בשיטתיות באמצעות שאלון בשיטת סולם ליקרט. כן נבדקו שלושת ממדי המשמעות: הערכה, כוח ופעילות, באמצעות הדיפרנציאל הסמנטי של אוסגוד ושותפיו. במחקר הנוכחי נבחנו גם העמדות הסמויות של הנבדקים, בהתאם לתיאוריות עדכניות של קוגניציה סמויה. לשם בדיקת העמדות הסמויות השתמשנו בשאלון אסוציאציות חופשיות ובשאלון מטפורות. ריאיון עומק בשיטת Zaltman Metaphor Elicitation

(Technique (ZMET שימש לתיקוף, להסבר ולהרחבה של הממצאים. הכלים היו זהים לחלוטין עבור הספר והמחשב, למעט השינוי במושא העמדה.

מדגם של קרוב ל-600 בני נוער בגילאי 17-16, בנות ובנים, מארבעה בתי ספר תיכוניים במרכז הארץ נבחנו בכלי המחקר שפורטו לעיל. בכל שאלון נבחנו כ-200 נבדקים, מתוכם כ-100 נבחנו לגבי הספר וכ-100 לגבי המחשב. בכל כלי ולגבי כל אובייקט נבחנו בנות ובנים במספרים שווים בקירוב. כל נבדקת או נבדק נבחנו רק לגבי עמדותיהם כלפי אובייקט אחד, ספר או מחשב, כדי למנוע השפעה של מדידת אובייקט אחד על מדידת האובייקט השני. 12 נבדקים רואיינו בשיטת zmet. לפי דרישות השיטה, התכוננו המרואיינים במשך כשבוע-שבועיים לריאיון באמצעות איסוף תמונות המשקפות את עמדתם כלפי הספר או כלפי המחשב. במהלך הריאיון הציגו המרואיינים את התמונות והתבקשו למלא סדרת מטלות נוספות שבעקבותיהן ביטאו את עמדתם כלפי האובייקט. המרואיינים היו חופשיים להתייחס לכל אספקט של האובייקט שעלה בדעתם ללא כל הכוונה או הגבלה. במחקר הנוכחי נעשה שימוש בשלושה סוגים של מטפורות: אסוציאטיביות, ספונטניות ומוזמנות. מטפורות אסוציאטיביות הוצגו בפני הנבדקים בשאלון. מטפורות ספונטניות ומוזמנות הופקו על ידי הנבדקים בריאיונות. מטפורות ספונטניות הופקו על ידי המרואיינים באופן ספונטני, ומטפורות מוזמנות הופקו על ידם בעקבות בקשה להפיק מטפורות מתחומי תוכן נתונים.

התוצאה המרכזית של המחקר הראתה דמיון עצום בין העמדות כלפי הספר לבין העמדות כלפי המחשב. הדמיון הופיע בכל המדידות, הן הגלויות והן הסמויות. תוצאה זו הייתה מפתיעה, משום שמן הספרות הקיימת מצטיירת תמונה של חילופי משמרות בין הספר והמחשב. ניתן למצוא דיווחים רבים על עיסוק רב של בני נוער במחשבים מצד אחד, ועל ירידה בקריאת ספרים מצד שני. לאור הזהירות הרבה שננקטה בהליך החקירה, ברור שהדמיון הרב שנתגלה בין העמדות אותנטי. הספר והמחשב גם יחד הוערכו כחיוביים וכחשובים, התקשרו לפעילויות בית ספר וגם לפעילויות פנאי, עוררו אותן מטפורות, נתפסו כקשורים לפעולות קוגניטיביות, כתערובת של דברים רבים, כמתוקים, כביתיים, כבעלי ממד על- טבעי וכעולם מלא שהנכנס לתוכו מתנתק מן המציאות. השימוש בשניהם, כפי שהנבדקים תפסו אותו, היה נמוך ביחס להערכה הגבוהה.

בין העמדות כלפי שני האובייקטים היו גם הבדלים. בייחוד בלטה העמדה החיובית יותר כלפי המחשב, שהופיעה ברוב הממדים ובעיקר באפקטיבי. שאר ההבדלים היו דקים יותר והראו שהמחשב נתפס כגברי וכדינמי והספר כנשי. המחשב התקשר בעיקר לפעילויות פנאי ולרגש של הנאה, ואילו הספר לפעילויות בית ספריות, לפעולות קוגניטיביות ולרגשות עניין ושעמום. המחשב נתפס ככלי טכנולוגי קר, ואילו הספר נתפס כחם וכמעורר דמיון. המחשב התקשר לעתיד והספר

 לעבר. המושג מחשב עורר אותן מטפורות ואסוציאציות אצל נבדקים שונים, ואילו הספר עורר מטפורות ואסוציאציות מגוונות; העמדה כלפי המחשב בלבד הסתמנה כחצויה: חיובית וגם שלילית.