‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הפסקת הריון בראי החקיקה והפסיקה?

תוכן עניינים

מבוא  

פרק 1 - גילוי מומים במהלך ההריון

1.1   אופן הפיקוח והמעקב על ההריון

1.2   חובת הזהירות של הגורמים השונים המטפלים באישה ההרה

1.3   הזכות לאוטונומיה של האישה ההרה למידע אודות בריאות העובר

פרק 2 - הפסקת הריון בעיני החוק: עוולת הרשלנות וחוק העונשין

2.1 הגדרות

2.2 מעמדו המשפטי של העובר

2.3 חוק העונשין 

2.3.1 התיקון בחוק ההפלות

2.4 עוולת הרשלנות

2.4.1 עוולת הרשלנות בתביעת לרשלנות רפואית בכלליות

2.4.2 עוולת הרשלנות לעניין תביעת רשלנות רפואית בהפסקת הריון

2.4.2.1 הולדה בעוולה 

2.4.3 התוצאות המשפטיות שבאי גילוי האפשרות להפסיק את ההריון בהתאם לחוק העונשין 

פרק 3 - חובת הזהירות והשיקולים של הועדה להפסקת הריון

פרק 4 - התפתחות הפסיקה בישראל

4.1 פסיקה הדנה בהסכמה מדעת

4.2 פסיקה הדנה בזכות לאוטונומיה של האישה ההרה למידע אודות בריאות העובר

4.3 פסיקה הדנה בהולדה בעוולה

4.4 פסיקה הדנה בחובת הזהירות של מומחה אליו מופנית האישה לפני ההתעברות ובמעקב הריון

4.5 פסיקה הדנה במעמדו של האב לפני הוועדה

פרק 5 - משפט משווה

5.1 מעמד הפסקת הריון בשיטות המשפט הבסיסיות

5.1.1 משפט רומי

5.1.2 משפט עברי

5.2 מעמד הפסקת הריון בשיטות המשט המקובלות כיום

5.2.1 ארה"ב

5.2.2 קנדה

5.2.3 אירופה

סיכום ומסקנות

רשימת מקורות

כל דיון בסוגיות בענייני הפסקת הריון, מעורר מעצם טבעו רגישות יתר. שכן פרוצדורה זו מעוררת רגישות יתר בחברה בשל הפסקת התפתחותו של עובר חי בעל פוטנציאל להתפתח לאדם. זהו תחום מורכב ורב פנים, כך שהתחום המשפטי אינו יכול למצותו. בדיקת התופעה של הפסקת הריון דורשת התייחסות למספר רב של תחומי התנהגות אנושית. מעורבים בה יסודות מתחום הרפואה, הפילוסופיה, פסיכולוגיה, שאלות מוסריות, חברתיות וכלכליות - שאינם משתבצים לתוך המדורים המשפטיים המקובלים ואינם מתמצים על-ידי נקיטת אמות מידה חוקיות בלבד.

התופעה של הפסקת הריון הינה עתיקת יומין ועם זאת מתפשטת והולכת למרות שנאסרה מפורשות בחוקיהן של מדינות רבות. בחלק מהמדינות חל איסור מפורש גם על האישה לבצע ההפלה המלאכותית, בכולן הוא חל על מבצע הפעולה עצמה ,עם זאת, עוברת גישת החוק לנושא שינויים יסודיים במאה הנוכחית, אשר באה לידי ביטוי בדה קרימיניליזציה בהתייחסות לתופעה.

המחוקק, שהיה ער למחלוקת זו, הסדיר את הליך הפסקת ההריון בחוק האמור לשקף הסכמה חברתית. ספק אם מטרה זאת הושגה, שכן, אין בהיבט המשפטי כדי למצות את הבעיה. גם לא בהיבט הרפואי, למעט במקרים בהם העובר מסכן את חיי אמו. החלטה על הפסקת הריון יזומה אמורה לשקף מחד גיסא איזון בין מכלול שיקולים: רפואיים, משפטיים, הלכתיים, פילוסופיים, אתיים, חברתיים וכלכליים. ומאידך גיסא איזון בין האינטרסים של המעורבים בהחלטה.

בדרך כלל בהחלטה על הפסקת הריון מעורבים: האם ההרה, אבי העובר והרופא שהם בעלי כשירות משפטית לקבל החלטות על גורל ההריון, העובר, הנושא בתוצאות ההחלטה אך אינו בעל כשירות משפטית להחליט על גורלו והמדינה באמצעות שני אורגנים שלה: הוועדה להפסקת הריון שהיא הגוף המוסמך לאשר הפסקת ההריון ובית המשפט הנדרש לעתים להתערב בהחלטה.

מטרת העבודה היא לבדוק את עמדת המחוקק והפסיקה בנושא הפסקת הריון והועדות להפסקת הריון: מהם השיקולים המנחים את הוועדה ומה עמדתם של שלושת הנוגעים בדבר: האב, האם והעובר.

בפתח עבודתי אבחן את נושא גילוי מומים במהלך ההריון על היבטיו המשפטיים, אבחן את הסדר הפסקת הריון הקבוע בחוק העונשין ועוולת הרשלנות, מהי רשלנות רפואית באופן כללי ואילו תביעות נכללות במסגרת תחום הפסקת הריון והולדה בעוולה וסוגיות אשר שמתעוררות במשפט הישראלי המשפיעות על נושא זה. בפרק השלישי, אבחן את חובת הזהירות והשיקולים של הועדה להפסקת הריון, ההנחיות שמנחות את הועדה כיום והבעייתיות הנובעת מכך. לאחר מכן, אערוך סקירה של הדין הקיים בישראל, שיכלול את פסיקות הנוגעות להפסקת הריון ולבסוף אפרט את השתלשלות הפסיקה והחקיקה דאז וכיום בעולם ובמשפט העברי. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

• יגל, ש. "היקף חובת הגילוי במעקב על שמעי בהריון מנק'. מבטו של הסורק" הזכות לחיים ללא מום 
• סהר, א. "הסכמה מדעת- תהיות והרהורים" רפואה ומשפט 33, 48

קרקו – אייל,נ.  "אופן הערכת הפיצוי בגדר ראש נזק של פגיעה בזכות לאוטונומיה" המשפט 21,  עמ' 37

• שטיינברג, א. "הולדה בעוולה" הזכות לחיים ללא מום (עורכים י. דייויס וא. סהר)

Weitzman, Lenore J. Economics of Divorce: Social and Economic Consequences of Property, Alimony and Child Support Awards, 28 UCLA L. Rev. 1181