‏290.00 ₪

שאלת מחקר

כיצד באים לידי ביטוי קונפליקטים תרבותיים?

תוכן עניינים

מבוא. 3

שאלת מחקר. 3

קונפליקטים תרבותיים

תרבות, משפט ויחסי הגומלין בניהם. 4

משפט כאוסף של כללים. 4

משפט הקשור לתרבות. 5

דיני הטרדה מינית בהקשר של תרבות ומשפט. 6

תירבות: enculturation. 8

הגנה תרבותית (cultural defense) –. 9

רלטיביזם תרבותי:. 9

ליברליזם:. 12

רב תרבותיות במשפט הפלילי –. 13

פס"ד עדאאלה –. 14

עקרון האשמה –. 14

סיכום. 32

ביבליוגרפיה. 34

עולה השאלה האם יש להתחשב בתרבות המיעוט בקונפליקטים תרבותיים.

האם יש להתחשב בתרבות במסגרת דוקטרינת הקנטור- פס"ד אזואלוס למשל. "הדם החם של הישראלי הממוצע".

אלו מעלה דרכים להתמודד עם קונפליקטים תרבותיים במשפט.

מהי תרבות? הוגדר המונח לראשונה ע"י אנתרופולוג בריטי בשם אדוארד טיילור – הגדיר כך – תרבות היא אותה שלמות מורכבת הכוללת את הדעת, האמונות, יצירות האומנות, החוק, המוסר, המנהגים ושאר הסגולות וההרגלים הנרכשים ע"י האדם השייך לחברה.

מאז טיילור המונח הוגדר מחדש עוד פעמים רבות עד שקליפורד גירץ הוציא ספר ("פרשנות של תרבויות") שבו למעלה מ100 הגדרות למונח תרבות.

כיום תרבות היא לא רק התנהגות הנראית לעין אלא גם אידיאלים, ערכים, אמונות משותפות שבני אדם מפרשים באמצעותם את חוויותיהם והמשתקפים גם בהתנהגותם.

הגדרה נוספת של האבילנד (אנתרופולוג אמריקאי) – מערכת של כללים או ערכים אשר הגשמתם ע"י בני חברה מסוימת מניבה התנהגות המצויה בתחום הנחשב בעיני בני אותה חברה לראוי ומקובל.

המשפט הוא אחד המרכיבים לשינוי חברתי וזאת מכוח היותה חל על כלל הציבור.השינוי החברתי מתייחס לקיומו של גורם מסוים שקיים עכשיו ולא היה קיים בעבר. נשאלת השאלה האם המשפט הינו יכול להביא לשינוי חברתי שאו שמא החוק והמשפט הם אמצעי נלווה לשינוי חברתי, שחוקק לנוכח השינוי החברתי.

ע"פ גישה אחת, למעשה, החוק והמשפט לא יוכלו באמצעות חקיקה לערוך שינויים תרבותיים בחברה, מקום שהחברה לא תהא מוכנה להכיר בחוקים אלו[1].

החוק נקבע עפ"י מערכת הנורמות של החברה ותואם להם. החוק משקף את המערכת הערכית של החברה ותפיסתה. החוק הוא השתקפות של מציאות ולכן חקיקה יכולה להשיג שינוי, רק אם מדובר על משהו שמשיג שינוי חברתי. לדוגמא בחברות סגורות, כל שינוי חקיקתי רצוי שידבר מגרונה של החברה, אחרת כל שינוי בחקיקה לא יוביל לשינוי חברתי המיוחל (בדואים, חרדים וכיו'). על כן ברי, כי החוק יוביל לשינוי רק אם ידבר בקולה של החברה שכן אינו מצוי בחלל ריק ואת חיותו הוא יונק מהחברה ועל כן לא ניתן יהא להקדים שינוי חקיקתי לשינוי בתוך החברה.

 ע"פ הגישה השנייה, החוק הינו בר כוח לערוך את השינויים בחברה, אף אם עדיין ניצני השינוי לא החלו בתוך החברה. גישה זו סבורה, כי החוק והמשפט הינם חזקים ובעלי השפעה, שהאם יכולים ליצור שינוי בתוך החברה, אף אם השינוי לא בא מהחברה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

מ' מאוטנר, משפט ותרבות בישראל בפתח המאה העשרים ואחת, תל-אביב 

ס' הנטינגטון, התנגשות הציביליזציות (תרגם מאנגלית ד' בן-נחום), ירושלים התשס"ג.

 A.B. Weiner, ‘Culture and Our Discontent’, American Anthropologist, 97, p. 15

 V.E. Bonnell & L. Hunt (eds.), Beyond the Cultural Turn: New Directions in the Study of Society and Culture, Berkeley 1999; L. Ray & A. Sayer (eds.), Culture and Economy after the Cultural Turn, London 1999