‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי ריבוד ואי שוויון במערכת הבריאות בישראל?

תוכן עניינים

תקציר:

מבוא

מגפת הקורונה העולמית

מהלך המחקר

סקירת ספרות

אי-שוויון חברתי-כלכלי הוכר כאחד הגורמים לפערים בבריאות

הקשר בין מעמד חברתי-כלכלי ובין מצב הבריאות לאורך זמן

אי שוויון בבריאות וההתמודדות עמו

ההוצאה הפרטית על בריאות בישראל

שוויוניות ומערכת הבריאות בישראל: עוני יחסי כגורם סיכון לבריאות

מערכת הבריאות בישראל גוססת והממשלה שמה עליה פלסטר

בריאות ובריאות בישראל

המקרה הישראלי

השערות המחקר:

מהלך המחקר

כללי

אוכלוסיית המחקר

המדגם

איסוף הנתונים

ניתוח הנתונים

תיאור המשתנים

משתנים בלתי תלויים:

המשתנים התלויים:

ממצאים

משתני המחקר

בחינת השערות המחקר:

דיון ומסקנות

קורונה

ביבליוגרפיה

עבודה זו בחנה את מידת שביעות הרצון של קבוצות שונות בחברה הישראלית מהשירותים שמעניקה מערכת הבריאות למטופלים ולחולים. הממצאים גובשו על סמך ניתוח של ממצאי סקר חברתי של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
 העבודה מצאה בין היתר, שככל שרמת ההשכלה וההכנסה גבוהות יותר, כך רמת שביעות הרצון של האנשים מהשירותים של מערכת הבריאות נמוכה יותר.

אזרחים המתגוררים באזורי הפריפריה בצפון ובדרום ואזרחים מהאוכלוסייה הערבית נוטים להיות יותר שבעי רצון מרמת השירותים והטיפולים של מערכת הבריאות, מאשר אזרחים המתגוררים באזור המרכז.

ממצאים אלו תואמים ממצאים ומסקנות של מחקרים קודמים.

כאשר בוחנים את המשתנים: לאום, רמת השכלה ורמת הכנסה ניתן להסיק שקיים קשר דמוגרפי ביניהם שכן רמת ההכנסה וההשכלה בפריפריה הינם נמוכים בהשוואה למרכז כמו כן גם בקרב הערבים משתנים אלו נמוכים בהשוואה למרכז.

כאשר בוחנים את הקשר בין רמת ההכנסה, רמת ההשכלה ולאום למיקום הדמוגרפי, רואים בתוצאות המחקר כי קיים קשר ותוצאות המחקר אינם מפתיעים. בהתחשב בכך שידוע שהמצב הסוציו אקונומי במרכז הינו טוב יותר בהשוואה לפריפריה וברור שהינו מושפע מרמת השכלה גבוהה יותר ולכן הינו תואם את תוצאות המחקר שאוכלוסיות אלה נמצאו כפחות שבעי רצון ממערכת הבריאות.

 בהקשר הלאום האוכלוסייה הערבית בישראל ברובה מתגוררת בפריפריה וגם כאן בין הממצאים תומכים את ההקשר הדמוגרפי שכן רמת שביעות הרצון בפריפריה הינה גבוהה יותר בדומה לאוכלוסייה הערבית. חשוב לציין שרמת שביעות הרצון הגבוהה בקרב אוכלוסיות אלו הינה בניגוד לממצאים ממחקרים שבוצעו בתחום ומצאו, כי קיים אי שוויון בחלוקת המשאבים בין הפריפריה למרכז.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, סקר לשנת 2020, הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, פרסומי למ"ס, לפ"מ, ירושלים (2020)

פרסומי ועדת המשמעת של הר"י ההסתדרות הרפואית בישראל, אתיקה רפואית, הוצאת הר"י, 2020

דולב ערן, ההיסטוריה של הרפואה בישראל, אלונקה על גב גמל, תל אביב: מערכות והוצאת מודן.

א. שפירא, (2019),מערכת הבריאות בישראל מול מערכות בריאות שונות בעולם, ארצ"י- עמותת הרופאים העצמאיים בישראל

מורן חסינה