עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

סמינריון דיני תובענות יצוגיות - ניתוח כלכלי (עבודה אקדמית מס. 451)

‏290.00 ₪

63 עמודים.

סמינריון דיני תובענות יצוגיות - ניתוח כלכלי

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי דיני תובענות יצוגיות?

תוכן עניינים

1. מבוא.. 

פתח-דבר: יעדים תיאורטיים בחקר. 

מוסד התביעה הייצוגית.. 

פרק א:                  התביעה הייצוגית בישראל: סקירה כללית.. 

פרק ב:                  המטרות החברתיות שבבסיס.. 

אכיפת החוק על מעוולים.. 

1.                   הרתעה מיטבית של התנהגות–יוצרת–סיכונים.. 

2.                   פיצוי מיטבי של סיכונים לנזק שהתממשו. 

פרק ג:               המאפיינים הייחודיים של החצנת.. 

סיכונים לנזק בחברת ההמונים.. 

1.                   שיטתיות: החצנה שיטתית של סיכון לנזק.. 

(א)                       החצנה רב–פעמית של סיכון שיטתי לנזק.. 

(ב)                       החצנה חד–פעמית של סיכון שיטתי לנזק.. 

2.                   המוניות: החצנה המונית של סיכון שיטתי לנזק.. 

פרק ד:                  הפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי באכיפת החוק על מעוולים.. 

1.                   זיהוי הפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי. 

(א)                       החצנה חיובית: התועלת החברתית הנצמחת מהרתעת התנהגות–יוצרת–סיכונים.. 

(ב)                       החצנה שלילית: העלות החברתית הכרוכה בהטלת אחריות ובאכיפת בחוק.. 

2.    פתרונות לצמצום הפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי באכיפת החוק על מעוולים.. 

פרק ה:                  זיהוי הבעיה החברתית: כשלים מובנים באכיפת חוק מיטבית על מעוולים המוניים.. 

1.                   קבוצת ניזוקים הומוגנית: נזקים קטנים שמבחינה כלכלית אינם בני-תביעה אישית.. 

2.                   קבוצת ניזוקים הומוגנית: נזקים בני-תביעה אישית.. 

(א)                       הפער בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי בהגשת תביעה. 35

(ב)                       הפער בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי בהשקעת משאבים בתביעה. 

3. קבוצת ניזוקים הטרוגנית: תמהיל נזקים בני-תביעה אישית ונזקים שאינם בני-תביעה אישית.. 

פרק ו:    פתרון הבעיה החברתית: התביעה הייצוגית כאמצעי לצמצום הפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי בהטלת אחריות ואכיפת החוק על מעוולים.. 

1.        העקרונות הכלכליים המונחים בבסיס התביעה הייצוגית והשפעתם על צמצום הפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי  

(א)                       יזמות עסקית באכיפת החוק: פתרון "בעיית הפעולה המשותפת". 

(ב)                       אכיפת חוק ייצוגית: ניצול יתרונות של גודל בהשקעת משאבים באכיפת החוק.. 

2. מימוש התועלת החברתית: קשת המקרים המתאימים לאכיפת החוק על–דרך התביעה הייצוגית.. 

(א)                       קבוצת ניזוקים הומוגנית: נזקים פעוטים שאינם בני–תביעה אישית.. 

(ב)                       קבוצת ניזוקים הומוגנית: נזקים בני–תביעה אישית.. 

(ג)       קבוצת ניזוקים הטרוגנית: תמהיל של נזקים בני–תביעה אישית ונזקים שאינם בני–תביעה אישית   

פסיקה חדשה. 

פס"ד בן הרוש

סיכום..

קווים מנחים  לעיצוב הסדרה משפטית ושיפוטית ראויה של התביעה הייצוגית בישראל

ביבליוגרפיה

 

חוק תובענות ייצוגיות.[1]  מצהיר בראשיתו של החוק על תכליתו:[2]

"1. מטרתו של חוק זה לקבוע כללים אחידים לענין הגשה וניהול של תובענות ייצוגיות, לשם שיפור ההגנה על זכויות, ובכך לקדם בפרט את אלה:

(1) מימוש זכות הגישה לבית-המשפט, לרבות לסוגי אוכלוסיה המתקשים לפנות לבית-המשפט כיחידים;

(2) אכיפת הדין והרתעה מפני הפרתו;

(3)                              מתן סעד הולם לנפגעים מהפרת הדין;

(4) ניהול יעיל, הוגן וממצה של תביעות."                                                                                                   

 

הצגה זו של תכלית החוק עולה בקנה אחד עם מטרות המדיניות אשר הנחו את המחוקק בעיצובו של ההסדר של התובענות הייצוגיות בחוק ניירות ערך, ולאחר מכן, בחוק החברות; הסדרים אותם המיר חוק תובענות ייצוגיות. ההבדל בין ההסדר בחוק תובענות ייצוגיות לבין ההסדרים שקדמו לו הוא שההסדר החל כיום הינו הסדר כללי, המחיל עקרונות זהים על מכלול התובענות הייצוגיות. זאת, בעוד שההסדר הספציפי הקודם בחוק החברות הדגיש את מטרות המדיניות הייחודיות לתחום פעילות זה. בפרט, למרות שההסדר על-פי חוק החברות לא פירט את תכליתו, במפורש, הרי שזו נכרכה בהגנה על יעילותו ואמינותו של שוק ההון:

מאפייניה השונים של התביעה הייצוגית ובעיית הנציג הכרוכה בה מעלים שאלות נוקבות באשר לרציותה החברתית בישראל בכלל ובאשר להסדרתה המשפטית בפרט. בהעדר תובנה כללית היורדת לחקר תפקודה של התביעה הייצוגית כמכשיר לאכיפת חוק על מעוולים המוניים, לא ניתן לזהות את התועלת החברתית שעשוייה להיצמח מהשימוש בה, את קשת המקרים הראויים לאכיפה ייצוגית או לעצב הסדרה משפטית ראויה מאחר ויעדים אלה הינם תלויי-תיאוריה. החיבור בוחן את התועלת החברתית הפוטנציאלית שבתביעה הייצוגית כמכשיר לאכיפת חוק ומפתח תיאוריה כללית באשר לרציותה בחברת ההמונים שבה מעוולים המוניים – תאגידים פרטיים וציבוריים ורשויות מנהליות – מסבים נזק שיטתי והמוני או מחצינים סיכונים שיטתיים והמוניים כלפי קבוצת ניזוקים גדולה.

שורש התועלת החברתית של התביעה הייצוגית טמון בפתרון כשלים מובנים, שבהעדר מכשיר התביעה הייצוגית, עומדים לרועץ בפני אכיפת חוק מיטבית. יסודם של כשלים אלו בפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי לאכיפת החוק על מעוולים באמצעות הגשת תביעות והשקעה בניהולן. התוצאה – הרתעה פרטנית והרתעה כללית תת-מיטבית – אינה רצויה מאחר שאין בה ליתן תמריץ הולם לנקיטה באמצעי זהירות מוקדמים לצמצום תוחלת הנזק המצרפית והעלויות החברתיות הנלוות. פיצוי תת–מיטבי אינו רצוי אף הוא מאחר שאין בו להטיב נזק שנגרם כתוצאה מהתממשות סיכונים. בנוסף, המאפיינים השיטתיים וההמוניים של התנהגות עוולתית משווים לבעיית הפער המובנה האמורה ותת–האכיפה ממדים חברתיים משמעותיים מאחר שהתנהגות עוולתית המונית ושיטתית מקנה למעוולים עדיפות מובנית בניצול יתרונות של גודל ומביאה, אפוא, לאסימטרייה בתמריצי ההשקעה ובגודל ההשקעה של הצדדים בתביעה ובהגנה ולהטיה עקרונית בקביעת ממצאים עובדתיים ומסקנות משפטיות לטובת המעוול הספציפי ומעוולים פוטנציאליים. השקעה אסימטרית עומדת לפיכך למכשול בפני אכיפת חוק מיטבית. במצב זה, פתרון בעיית תת–האכיפה טומן בחובו תועלת חברתית רבה.

כשירותה של התביעה הייצוגית לצמצם את הפער המובנה בין התמריץ הפרטי והאינטרס החברתי באכיפת החוק היא פועל יוצא של שני עקרונות כלכליים המונחים בבסיסה: יזמות עסקית וניצול יתרונות של גודל בהשקעת משאבים באכיפת החוק. שילובם יוצר תמריץ פרטי גבוה לאכוף את החוק על מעוולים המוניים גם מקום שמדובר בנזקים קטנים שאינם בני-תביעה אישית מבחינה כלכלית; יוצר תמריץ פרטי להשקעה בניהול התביעה להטלת אחריות מיטבית על מעוולים; ויוצר סימטרייה בתמריצי ההשקעה ובגודל ההשקעה הנגזרת של הצדדים באופן שמבטל את ההטיה המובנית האמורה.

זיהוי התועלת החברתית לצדן של בעיות מובנות בתביעה הייצוגית פותח את הצוהר לדיון בעיצוב ההסדרה המשפטית, לרבות (א) קשת המקרים המתאימים לאכיפת חוק במסגרת התביעה הייצוגית; (ב) מדיניות משפטית ושיפוטית ביחס לאישור תביעות ייצוגיות; (ג) דרישות–סף לאישורן של תביעות ייצוגיות; (ד) פיתוח מנגנוני בקרה יעילים למניעת שימוש לרעה על-ידי עורכי-דין יצוגיים; (ה) היקף הפרישה הענייני של השימוש בתביעה הייצוגית על-פני תחומי משפט שונים, ולבסוף (ו) מעמד המדינה כנתבעת בתביעות ייצוגיות.

מצגת תביעות ייצוגיות, תביעה יצוגית צרכנית, עוולה המונית, תובענות ייצוגיות צרכנות, עוולות המוניות

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אליעזר ריבלין "פיצויים בגין נזק לא מוחשי ובגין נזק לא ממוני – מגמות הרחבה" בתוך ספר שמגר 23.

ע"א 76/86 ויינשטיין נ' ה.ש. מלונות, פ"ד מג(3) 128.

Amartya Sen, Social Choice, in The New Palgrave: A Dictionary of Economics 382 (John Eatwell, Murray Milgate, and Peter Newman, eds., Vol. 4

 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:


שדה אימייל הינו חובה