‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הגנה על קניין רוחני באינטרנט?

תוכן

מבוא. 3 

זכויות יוצרים. 4 

זכות-יוצרים של יצירה ספרותית או אמנותית. 7 

רשיונות-כפייה בזכות-יוצרים. 10 

הפרת זכויות יוצרים וקניין רוחני באינטרנט. 10 

פיצויים ללא הוכחת נזק. 10 

איך מתפרש המונח "כל הפרה" בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים. 11 

דרישת המקוריות. 12 

ההבחנה בין רעיון לבין ביטוי 14 

הפסיקה הישראלית - לאן?. 16 

דרישת הקיבוע. 24 

זכות הביצוע הפומבי 28 

הפרה עקיפה על-ידי סיוע לביצוע פומבי אסור. 29 

זכויות מבצעים ומשדרים. 31 

שידורי טלויזיה באינטרנט. 33 

פיצויים ללא הוכחת נזק. 36 

איך מתפרש המונח "כל הפרה" בדיני קניין רוחני וזכויות יוצרים. 36 

ביבליוגרפיה. 38

תחום זכויות היוצרים מקבל משנה חשיבות בימינו כתוצאה מן ההתפתחויות בתקשורת ובטכנולוגיה, ובעיקר כפועל יוצא מן המעבר לרשת האינטרנט בסביבת יצירה והפצה עיקרית של מידע בכלל, ויצירות המוגנות בזכות יוצרים בפרט. מדו"ח שפרסם לאחרונה הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO), העוסק בהשפעת האינטרנט על הקניין הרוחני, עולה, כי למעלה מ-605 מיליון איש, כעשרה אחוזים מאוכלוסיית העולם, משתמשים כיום באינטרנט, ומספר זה רק הולך וגדל. נוכח קלות ההעתקה וההפצה של יצירה דיגיטאלית, רשת האינטרנט אינה משמשת אך ורק כמדיום להפצה חוקית של מידע, אלא גם כר פורה להפרות של זכויות יוצרים. כך, למשל, עולה מן הדו"ח הנזכר של WIPO, כי ברשת האינטרנט מוחלפים באופן בלתי-חוקי בין 400,000 ל-600,000 סרטים מדי יום ביומו. לא לחינם הוכתר, אפוא, האינטרנט בכינוי "מכונת ההעתקה הגדולה בעולם". תופעה זו מעמידה אתגר עצום בפני דיני זכויות היוצרים ומציבה אותם במרכז הדיון הציבורי והמשפטי בעולם.

למציאות זו, שבה משקלו של הקניין הרוחני בחיי המסחר ואף בחייו של הפרט הולך וגובר, נודעת השפעה ישירה על המשפט, בעולם כולו ובישראל בפרט. בשנים האחרונות, כמות הסכסוכים בתחום הקניין הרוחני אשר נדונים בפני הערכאות השיפוטיות השונות הולכת וגדלה, ובתי המשפט נדרשים להקדיש משאבים שיפוטיים רבים לדיונים הנוגעים לשאלות מתחום הקניין הרוחני, ולהכריע, כעניין שבשגרה, בסוגיות רבות ומגוונות שטרם זכו להכרעה תוך מתן מענה לצורכי השעה. כפועל יוצא, ישנן התפתחויות רבות בדיני הקניין הרוחני, ולכך שהיוריספרודנציה המקומית בתחום משפט זה הולכת ומתעבה במהירות. בגדר תובנה מקדמית, ניתן להצהיר בפה מלא על הפיכתם של דיני הקניין הרוחני מתחום איזוטרי יחסית בשיטת המשפט שלנו לענף מרכזי בתחום המשפט האזרחי.

המשפט מצוי כיום בפרשת דרכים, ורבים בעולם מתחבטים בשאלה כיצד יש להתאים את דיני הקניין הרוחני למציאות הטכנולוגית החדשה. ניתן להצביע, באופן כללי, על שתי גישות עקרוניות ביחס לשאלה זו: אסכולה אחת גורסת, כי, במרבית המקרים, ניתן (וראוי) להתמודד עם הבעיות שמעוררת המציאות הטכנולוגית החדשה באמצעות הכלים המצויים במסגרת הדין הקיים, תוך התאמתו למצבים החדשים באופן הדרגתי באמצעות פרשנות גמישה של בתי המשפט. מנגד, יש הגורסים, כי המציאות החדשה, ובמיוחד האתגרים שמציבה רשת האינטרנט, דורשים רפורמה מקיפה ונרחבת בדיני הקניין הרוחני. יש אף המצביעים על הצורך ביצירתו של "משפט אינטרנט", אשר יתבסס על עקרונות משפטיים חדשים לגמרי, השונים באופן מהותי מן העקרונות המשפטיים הנוהגים כיום.

חשיבותם של נכסים רוחניים במציאות בה אנו חיים הולכת וגדלה, ובעקבות כך, מתעצמת גם חשיבותו של תחום הקניין הרוחני במשפט. החיבור סוקר את החידושים המרכזיים מן העת האחרונה בדיני הקניין הרוחני בישראל. הסקירה ערוכה על-פי החלוקה לענפי הקניין הרוחני המסורתיים : דיני פטנטים, דיני זכויות יוצרים ודיני סימני מסחר, ובנוסף לכך, נבחנת התפתחותם של מסלולים נוספים להגנה על תוצרים רוחניים במשפטנו, תוך התמקדות בהתפתחותה של עילת התביעה מכוח דיני עשיית עושר ולא במשפט. כמו כן, מנסה החיבור לקשור בין החידושים השונים ולהצביע על המגמות הכלליות המאפיינות את ההתפתחויות בתחום. בין היתר, מצביע החיבור על כך שהתאמתם של דיני הקניין הרוחני למציאות הטכנולוגית והעסקית החדשה מתבצעת במשפטנו בעיקר על-ידי הפסיקה, אשר מנסה לתת מענה הולם לצורכי השעה בגדרי החקיקה הקיימת, ומנתח את היתרונות והחסרונות הכרוכים בהתאמה הדרגתית מעין זו של הדין. בהקשר לכך, עומד החיבור, בין היתר, על כך שהפסיקה בתחום מתאפיינת במעבר מתפיסה המקדשת את הוודאות לתפיסה שבמרכזה ניצב הרצון לעשות צדק כנסיבותיו של כל מקרה ומקרה. מגמה בולטת נוספת עליה מצביע החיבור היא חיזוק זכויותיו של בעל התוצר הרוחני, מגמה אשר מתבטאת בהרחבת הקטגוריות של הנכסים הרוחניים אשר משפטנו מכיר בהם כראויים להגנה; בהרחבת אגד הזכויות אותן מקנה הדין לבעל הקניין הרוחני ; ובחיזוקם של הסעדים העומדים לרשותו של בעל הקניין הרוחני כתגובה להפרת זכויותיו. כמו כן, מצביע החיבור על "גלובליזציה" של דיני הקניין הרוחני במשפטנו, מגמה אשר מתבטאת בקליטתן בחקיקה של אמנות בינלאומיות שישראל הצטרפה אליהן באחרונה, ב"יישור קו" עם דיני הקניין הרוחני הנוהגים במדינות אחרות, ובמתן ביטוי בפסיקת בתי המשפט לשינויים בדפוסי הסחר הבינלאומי ולהתפתחותו של "הכפר הגלובלי" בו אנו חיים היום. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ויסמן י'. דיני קניין חלק כללי, המכון למחקרי חקיקה ומשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר.

א' פרוינד-מיה "דיגיטציה של קניין רוחני" 

ד' לוינסון "ההגנה של 'שימוש הוגן' בזכויות יוצרים" משפטים טז 430, 445 ;

ש' פרזנטי דיני זכויות יוצרים (, כרך א) 25.