שאלת המחקר

כיצד באות לידי ביטוי שחיתות ציבורית בישראל ?

תוכן עניינים

מבוא

הגדרת שחיתות

שחיתות פוליטית בישראל

מדדי שחיתות בין-לאומיים

מדדי שחיתות של הבנק העולמי

תזכיר חוק

שלושת רכיבי העבירה

דוגמאות מהפסיקה:

היסודות בעבירה של הפרת אמונים

היסוד הנפשי של העבירה

פרשות ראש הממשלה לשעבר אהוד אולמרט

פרשת בנק צפון אמריקה

פרשת ג'ו אלמליח

פרשת החשבוניות הפיקטיביות

פרשת האי היווני

פרשת בנק לאומי

פרשת כרמיה

פרשת מרכז ההשקעות

פרשת מעטפות הכסף וטלנסקי

פרשת ראשונטורס

משפט פרשיות "ראשונטורס", "מעטפות הכסף" ו"מרכז ההשקעות"

הרשעה בפרשת הולילנד ובפרשת הזרע

שיבוש הליכי משפט, הדחה והטרדת עד

פרשת דני דנקנר 2013

הסתרת קבלת הלוואה

מסירת הצהרת הון כוזבת

קבלת אשראי בתחבולה

פרשת עו"ד רונאל פישר, פרקליטת מחוז ת"א רות דוד

סעיף 284 הפרת האמונים בהקשר של עובד ציבור

פגיעה בציבור

הייחוד ביסוד הנפשי ב סעיף 284

משפט משווה

המצב המשפטי באנגליה

המצב המשפטי בארצות הברית

ההגבלה הנעוצה באלמנט "הפוגע בציבור"

המישור של שיקולי המדיניות

פרשיות נתניהו 2017 :תיק 1000, 2000, 3000

בעניין ארנון מילצ'ן

בעניין ג'יימס פאקר

תיק 2000

הפולמוס סביב העיתון ישראל היום

תיק 3000

פרשת הצוללות 2016

עבירות מירמה והפרת אמונים נלוות לשוחד

דוגמא של פסיקה בעניין עובד ציבור

הגדרה גמישה

האם עקרון החוקיות מצדיק את ביטול העבירה?

סיכום

ביבליוגרפיה

חקיקה

תזכיר חוק - חוק העונשין (תיקון - מרמה והפרת אמונים)

מאמרים וספרות מלומדים

פסיקה

בעבר גיבש משרד המשפטים תזכיר חוק‏‏³, שמטרתו להחליף את ס' 284 לחוק העונשין בנוסח מפורט יותר, שבו מצוינים, בנוסף לתיאור הכללי, 4 מקרים אופייניים של מרמה והפרת אמונים.

מרמה והפרת אמונים הינן חלק מהעבירות שניתנות לביצוע רק על ידי עובדי ציבור, כמו גם שוחד[2]. הערך המוגן בעבירה זו הינו המעמד של עובדי הציבור. נקודת המוצא היא שעובד הציבור הוא חלק ממנגנון הממשל. משכך, הוא מחזיק בידו כוח רב שיש לעשות בו שימוש רק בצורה חוקית, על פי הסמכות שניתנה לעובד הציבור. זאת על מנת לשמור על אמון הציבור בממשל. למעשה, כל פעולה שיש בה ניגוד עניינים והיא מבוצעת על ידי עובד הציבור, יכולה לעלות לכדי הפרת אמונים. שר הפנים לשעבר, אריה דרעי, הורשע בשנת 1999 בגין עבירה זו ושורת עבירות נוספות, לאחר שלקח שוחד עת כיהן כשר. גם מנכ"ל משרד ראש הממשלה לשעבר, שמעון שבס, הורשע בגין עבירה זו.

העבירה מוגדרת בסעיף 284 לחוק העונשין. על פי ההגדרה, העבירה מתגבשת כאשר עובד ציבור עושה במילוי תפקידו מעשה מרמה או הפרת אמונים שפוגע בציבור, אף אם לא היה במעשה משום עבירה אילו נעשתה נגד יחיד. העונש הקבוע לצד העבירה הוא עד שלוש שנות מאסר בפועל.

מבין שורה ארוכה של סעיפי אישום, אולמרט הורשע אך ורק בעבירה של הפרת אמונים בפרשת מרכז ההשקעות.

אולמרט ועורכי דינו יכולים בהחלט להיות מרוצים מהכרעת הדין אשר ניתנה בעניינו של ראש הממשלה לשעבר. הרשעתו של האחרון בעבירה של הפרת אמונים בלבד הינה, כפי שצוין לעיל, "מהלומה" לפרקליטות. הסיבה לכך היא כי יש המגדירים את עבירת הפרת האמונים כעבירה אשר "קל להוכיחה". במילים אחרות, לא עמד בפני הפרקליטות אתגר גדול מדי להביא להרשעתו של הנאשם בהפרת אמונים. עניין זה בא לידי ביטוי גם ברמת הענישה וגזרי הדין המוטלים על נאשמים המורשעים בעבירה זו. על פי רוב, מדובר בעבירה אשר למרות שהעונש בצידה עומד על שלוש שנות מאסר, במרבית המקרים עסקינן בחודשים ספורים בלבד המרוצים בדרך של עבודות שירות. להלן מאמר קצר העוסק בעבירת הפרת האמונים ובאופן הוכחתה.

ניגוד עניינים הינו אחד ההיבטים של עבירות הפרת האמונים והמרמה. בית המשפט העליון קבע כי כאשר ניגוד העניינים מביא לפגיעה באמון של הציבור בעובדי הציבור, בטוהר המידות שלהם או בתקינות פעילות המנהל הציבורי (בניגוד לאינטרס הציבורי), מתקיים היסוד העובדתי של עבירת הפרת האמונים.

פרשיות נתניהו 2017 :תיק 1000, 2000, 3000

תיק 1000 הוא חקירה פלילית שמנהלת משטרת ישראל נגד ראש הממשלה, בנימין נתניהו, בחשד שקיבל טובות הנאה ומתנות יקרות מאנשי עסקים. בפרשה נחקרו ארנון מילצ'ן וג'יימס פאקר. נתניהו נחקר באזהרה בפרשה וכן שרה נתניהו ויאיר נתניהו העידו במשטרה. לפי חברת החדשות, אחת הראיות שבידי החוקרים, היא חשבון בבעלותו של מילצ'ן עם פירוט רכישת משקאות חריפים בחנות "חינאוי ג'ורג'" בהרצליה בשנים 2012-2010, בסך 57 אלף שקל. לפי החשדות המשקאות והמתנות הועברו לבני משפחת נתניהו. נטען גם כי ראש הממשלה קיבל סיגרים במשך 88 שנים, ששוויים הצטבר לכדי מאות אלפי שקלים. לפי ערוץ 10, נתניהו ביקש ממזכיר המדינה של ארצות הברית ג'ון קרי לנסות להסדיר את הויזה של מילצ'ן.

אשת ראש הממשלה, שרה נתניהו עומתה עם החשדות, וטענה שלה ולבעלה מערכת יחסים קרובה עם מילצ'ן, וגם הם העניקו למילצ'ן מתנות. גם ארנון מילצ'ן העיד במשטרה.

תיק 2000 הוא חקירה פלילית שמנהלת יחידת להב 433 של משטרת ישראל החל מחודש ינואר 2017 בחשד לתיאום מהלכים, לכאורה, להגבלות על העיתון "ישראל היום" בתמורה לסיקור אוהד בעיתון "ידיעות אחרונות" ו "ynet". בפרשה זו נחקרים באזהרה ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וארנון מוזס, המוציא לאור והעורך האחראי של "ידיעות אחרונות".

על פי פרסומים, הפרשה נתגלתה כאשר גילו חוקרי המשטרה הקלטות של שיחות במכשירו של ארי הרו, ראש לשכתו של נתניהו, בעת שנחקר בפרשה אחרת. ההקלטות נערכו ביזמת נתניהו והן כוללות שיחות עם מוזס. העיתונאי גיא פלג מחברת החדשות ערוץ 2 פרסם קטעים מתמלילים של השיחות, לכאורה, שקיימו השניים.

על פתיחת החקירה בפרשה החליט היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, וזומנו להעיד בה גם שר התיירות יריב לוין והשר להגנת הסביבה זאב אלקין הליכוד, חבר הכנסת איתן כבל המחנה הציוני, עורך "ידיעות אחרונות" רון ירון, עורך "ישראל היום", עמוס רגב, העיתונאי אבי רצון, מנכ"ל משרד התקשורת שלמה פילבר ואחרים. [3]

 תיק 3000

תיק 3000 הוא כינוי לחקירה פלילית, המנוהלת על ידי יחידת להב 433, השייכת למשטרת ישראל. החקירה החלה בינואר 2017, ובמסגרתה נחקר חשד להטיית מכרזים הקשורים לרכש צוללות. בפרשה מעורב עורך הדין דוד שמרון.

שמו של ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו עלה בהקשר לפרשה.

במסגרת החקירה מסר שר הביטחון לשעבר משה יעלון עדות במשטרה.

פרשת הצוללות 

פרשה עם חשדות לשוחד של חברה גרמנית לאספקת צוללות במיליארדי דולרים לצה"ל ע"י פרקליטו האישי של ראש הממשלה באמצעות מתווך בשם גנור. עסקת הצוללות כללה שני רכיבים עיקריים: רכש של שלוש צוללות מגרמניה, וחתימת חוזה אחזקה ארוך טווח עם המספנה הגרמנית שמייצג גנור. גורמים במערכת הביטחון אמרו כי בניגוד למה שנדמה לציבור, הכסף הגדול מהעסקה מגיע דווקא מחוזה אחזקת הצוללות, ולא מהתיווך בעסקת הרכש עצמה.

מצגת ספיציפית על שחיתות פאוורפוינט מקצועי לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-30 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ס' שהב משפט פלילי-ביטחוני, הוצאה אקדמית נבו, ירושלים (2019)

אלקנה ליסט המניע במשפט הפלילי (אונ' בר אילן, נבו, 2018 )

דשא ו' מערכת המשפט בישראל (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2019)

דנ"פ מדינת ישראל נ' שמעון שבס

מרדכי קרמניצר, דורות נבות, נאוה בן-אור, עמיר פוקס וגיא ורטהים מרמה והפרת אמונים: בחינה ביקורתית והמלצות לשיפור החקיקה המכון הישראלי לדמוקרטיה.‏

יעקב קדמי על הדין בפלילים חלק שני (אונ' ת"א), בעמ' 981