‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי מעמד אזרח מוגן בעת מלחמה?

תוכן עניינים

מבוא

אמנת ז'נבה הרביעית ומעמד אזרח מוגן בעת מלחמה

חובות הכוח הכובש לאזרחים

מגבלות שרשאי להטיל כוח כובש

זכויות אזרחים מוגנים עצורים בשטח כבוש

הריגה או עינוי אזרח מוגן במזיד - פשעי מלחמה

אמנת ז'נבה ומעמד אזרח מוגן בעת מלחמה בישראל

פרשנות אמנת ג'נבה ע"י המשפט הישראלי לגבי אזרחים מוגנים בשטחים המוחזקים

גירוש אזרחים מוגנים וסעיף 49 לאמנה

כללי האג והתקנות

מלחמת רוסיה-אוקראינה 2023 – פגיעה באזרחים

סיכום

ביבליוגרפיה

אזרחים הנוטלים חלק בלחימה, מסתכנים באיבוד זכותם להגנה כאזרחים. במשפט ההומניטרי, אזרח הוא אדם שאינו נמנה עם הכוחות המזוינים של ארצו או על מיליציות אחרות. בכך הוא נבדל מחייל. לאזרחים מוענקת הגנה לפי חוק מפני השפעותיהם של מלחמה ושל שלטון כיבוש צבאי. [1]

בפרשנותו על אמנת ז'נבה הרביעית מציין הצלב האדום:

לכל אדם המוחזק בידי האויב מוכרח להיות מעמד כלשהו תחת החוק הבינלאומי: או שהוא שבוי מלחמה, וככזה הוא מוגן על ידי אמנת ז'נבה השלישית, או שהוא אזרח המוגן על ידי האמנה הרביעית, או שהוא נמנה עם צוותי הרפואה של הכוחות המזוינים ומוגן על ידי האמנה הראשונה. אין מעמד ביניים; אף אחד לא יכול להיות מחוץ לחוק בידי האויב. אנו חשים שזהו פתרון מספק – לא רק מספק את המחשבה, אלא גם, ומעל לכול, מספק מנקודת מבט הומניטרית. [2]

הצלב האדום אף חיווה את דעתו כי אם אזרחים לוקחים חלק פעיל בעימותים, הם נחשבים ללוחמים בלתי חוקיים, בלתי מוגנים או צדדים בעימות (האמנות של המשפט ההומניטרי אינן מכילות בפירוש מונחים אלה). הם יכולים לעמוד לדין תחת החוק המקומי של מדינה המביאה למעצר עבור פעולה כזו.

בפרוטוקול I הנספח לאמנות ז'נבה משנת 1977, פרק II, סעיף 50 – "הגדרה של אזרחים ואוכלוסייה אזרחית" – מרמז שאזרח הוא אינו לוחם חוקי. כן הוא קובע כי במקרה של ספק אם אדם הוא אזרח, ייחשב אדם זה לאזרח. סעיף 51 מתאר את ההגנות שצריכות להינתן לאוכלוסייה אזרחית ואזרחים בודדים. פרק III של פרוטוקול זה מסדיר את הפגיעה במטרות אזרחיות. סעיף 8(2)(ב)(א) באמנת רומא גם כולל זאת ברשימת פשעי המלחמה: תקיפה מכוונת של אוכלוסייה אזרחית כזו או של אזרחים בודדים שלא לוקחים חלק בעימות. לא כל המדינות אשררו את פרוטוקול I או את אמנת רומא, בהן ישראל[3] וארצות הברית, אולם זהו עיקרון מקובל של המשפט ההומניטרי הבינלאומי שפגיעה מכוונת באזרחים היא הפרה של דיני המלחמה הנהוגים והיא תקפה לגבי כל הצדדים בעימות.

במלחמות מודרניות המעמד האמיתי של אזרח נשאר מסובך בשל מספר גורמים, בהם:

העובדה כי מלחמות מודרניות רבות הן מלחמות אזרחים, שבהן דיני מלחמה לרוב קשים ליישום, ושבהן ההבחנה בין חייל לאזרח קשה במיוחד.

מלחמות גרילה וטרור, הנוטים לערב לוחמים הנוטלים מראה של אזרחים,

ריבוי הדוקטרינות של מלחמות מבוססות-השפעה, לפיהן פחות מתמקדים בפגיעה בחיילי האויב מאשר בחתירה תחת מקורות הכוח של המשטר היריב, דבר אשר כולל מטרות אזרחיות לכאורה כתחנות כוח,

השימוש בלוחמה משפטית - ניסיונות להטיל דופי ביריב על ידי הצגת כוחותיו כמפרים את דיני המלחמה, למשל כתוקפים של אזרחים שלמעשה משמשים מגן אנושי ללוחמים בלתי חוקיים. [4]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

Raphael Bitton, Rethinking the Law and Ethics of Undercover Warfare , 2(3) CARDOZO INTERNATIONAL COMPARATIVE, POLICY & ETHICS LAW REVIEW 

רובי סיבל ויעל רונן משפט בינלאומי (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי ומיכאל סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, נבו, מהדורה שלישית)

אביחי מנדלבליט וגיל לימון "במשפט תעשה לך מלחמה" – ועדת השופט יעקב טירקל לבדיקת אירוע המשט ו"לוחמת המשפט" ספר יעקב טירקל – פרקי הגות, עיון ומשפט (עורכים: אהרן ברק, קארין כרמית יפת, אליקים רובינשטיין) (הוצאה אקדמית נבו, ירושלים) (2020) ע' 267