‏290.00 ₪

שאלת המחקר

מדוע הרוסים יורדים מהארץ?

תוכן עניינים

מבוא

שאלת המחקר

סקירת ספרות

עליה במשבר : העלייה לישראל והיבטי ההשתלבות

מאפיינים יחודיים של גלי העלייה לישראל מברה"מ לשעבר

מאפייני הקליטה של יהודי ברה"מ והסתגלותם למציאות החדשה

השתלבות לצד התבדלות ושימור הייחוד התרבותי

מדוע הרוסים יורדים מהארץ?

רוסים – הגירה שלילית

המחאה החברתית הרוסית

מאפייניהם הסוציו-תרבותיים של עולי חבר המדינות וזיקתם אל תרבות הארץ הקולטת

זיקה חלשה לקולקטיב היהודי

קשיי עלייה וקליטה בגיל ההתבגרות

עמדת החברה הישראלית כלפי העולים

הקשר בין עלייה והגירה לסטייה חברתית ופשיעה

תאורית ההתחברות הדיפרנציאלית:

תאוריית הפיקוח החברתי:

שיעורי העבריינים והעבירות עולים לעומת ותיקים

שיעור אסירים

התארגנויות קהילות עולים

סוגי התארגנות

עמותות קשרי ידידות בין מדינת המוצא לישראל:

ארגונים המאוגדים סביב ארץ המוצא:

ארגונים המבוססים על מכנה משותף כלכלי-חוויתי:

הפעילויות המאורגנות על ידי הארגונים

סיכום

ביביליוגרפיה

מטרת עבודה זו, היא לבחון מדוע הרוסים יורדים מהארץ?.

עולי חבר המדינות שבאו בשנות ה-90 מהווים כ-12% מאוכלוסיית ישראל וביחד עם עולי שנות ה-70 הם חמישית מאוכלוסיית ישראל. העלייה אכן תרמה את תרומתה לכלכלה והתרבות הישראלית, אך לא ניתן להתעלם מהתחלואות השליליות שהביאה עמה כמו עבריינות, סמים, אלימות, זנות, שיכרות ועוד. למרות שתחלואות אלו היו קיימות בעבר בחברה הישראלית יש הרואים עלייה מסוימת בתופעות אלו לצד התרומה הגדולה של עלייה זו בתחומים רבים.

לפי נתונים שונים, חלקם של העולים מברית המועצות לשעבר בהגירה מישראל גבוה, ומגיע לכ־50% מכלל היורדים. מספר העולים שירדו מישראל מוערך בכ־150,000 איש, ברובם צעירים המהגרים על רקע יוקר המחיה וקושי כלכלי להתבססות בישראל.

על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה 48% מהיורדים מישראל הם עולי ברית המועצות – משכילים וצעירים שאינם מצליחים לממש את הפוטנציאל שלהם כאן בישראל. נתון זה חייב להדאיג כל אדם חושב ואחראי שרואה (או רוצה לראות) בישראל מדינה מתקדמת. אך לא כך בפועל. 'זה לא מפתיע אותי', אמר רובי ריבלין, שנכח בדיוני ועדת הקליטה, 'הרי הם לא ציונים'; 'זה לא מפתיע אותנו', אמרים חלק מאנשי האקדמיה בישראל, 'טבעי שכל גל של מהגרים מממש את עצמו רק לאחר מספר דורות'. 

קשה להתווכח עם דעות אלו, שרואות בירידתם של ה'רוסים' תופעה טבעית ואף צפויה. אומנם, רוב העולים עובדים יותר מצברים, משלמים מיסים, שומרים על חוקי המדינה ומשרתים בצבא. לצד זה אין ויכוח על כך שישראל הקטנה עמוסת בעיות קלטה תוך פרק זמן קצר מיליון עולים בעלי מקצועות שאינם תואמים תמיד את הצרכים של המשק הישראלי המצומצם. עולים מתבדלים בתוך התרבות הרוסית שנראית מאיימת לישראלים רבים. כשליש אינם יהודים על פי הקריטריונים הדתיים. לכן, ישנו הגיון מסוים בשאלה למה דווקא ה'רוסים' יתאקלמו מהר יותר מהעליות הקודמות? גם למרוקאים נדרש זמן כדי להשתלב, לא?

הסיפורים הקיצוניים מובילים את השיח הציבורי: קליטת הרופאים, אנשי ההיי-טק וקופצי המוט מעידים על הצלחה ישראלית גרנדיוזית והפוליטיקאים בפירוש מעדיפים את הסיפור הזה. עם זאת אנשי התקשורת שרגילים להתעסק ביוצא דופן מהצד האחר, ומרבים להבליט אלכוהוליסטים, נאצים ונערות ליווי. כצפוי – אף אחד לא מחפש תשובה לשאלה מה באמת מתרחש בקרב העלייה הזו ומדוע העולים יורדים מהמדינה במספרים כה גדולים. 

רוסים – הגירה שלילית

התשובה היא מורכבת ואינה נעימה לאוזן הישראלית הפטריוטית. ייתכן מאוד, שהמדינה הזאת פשוט צפופה מדי ואינה מספיק מתקדמת לחלק השאפתני ביותר של העולים. נראה, שבניגוד מוחלט לחלק מהעליות קודמות, ל'רוסים' אין זמן לחכות עד שהדור הראשון והשני יקריבו את עצמם למען הדור השלישי, שכבר יהיה 'ישראלי אמיתי' – מקושר בפרוטקציות, יודע להסתדר בצפיפות הישראלית גם בלא כישורים ותארים אקדמיים. 'רוסים' באו לפה כדי להצליח ולהתקדם בידיעה ברורה שיש להם (ולילדיהם) מה לתרום למדינתם החדשה כבר בדור הנוכחי. הציפיות והשאיפות היו גבוהות. האכזבות בלתי נסבלות. זאת ועוד: מרבית המהגרים ה'רוסים' בקנדה, בארצות הברית ובאוסטרליה דווקא הצליחו עם הזמן לשקם את מעמדם החברתי-כלכלי ואף להתקדם!

בעת האחרונה התפרסמו בארץ מחקרים חדשים בנושא העלייה. הסוציולוגים מתארים ירידה חדה במעמד החברתי-כלכלי של עולים משנות התשעים בישראל, ומעמד זה אינו משתקם גם בדור השני. אלפי עולים בעלי מקצועות אקדמיים שהיו מוערכים בהיותם אנשי מקצוע מעולים בארץ המוצא עובדים במפעלים בערים פריפריאליות. קופאית ושומר הם כבר מזמן שם נרדף לעולה של שנות התשעים. לצערנו, אנשי ההיי-טק וקופצי המוט אינם משפרים סטטיסטיקה זו ש"טבעית" לישראל.

ישנם עולים שלא למדו עברית, והדבר פוגע פגיעה קשה ביכולתם להתקדם. לא רק על הרמה המכפישה של האולפנים יש לדבר כאן. נראה שמוסר העבודה הסובייטי פגע בהם בדרך עקיפה: עבודה קשה מהיום הראשון לעלייתם לא השאירה להם כוח וזמן לא לשפה ואף לא לילדיהם שלמענם הם באו. התוצאה היא שעל דוגמת ההורים חלק מהילדים הסיקו שאין קשר בין השכלה להתקדמות, לכן אין חובה ללמוד באוניברסיטה. אלה שכן לומדים מגלים לעתים שאת כל המקומות שתואמים את כישוריהם כבר ממלאים הוותיקים המקושרים. המדינה צפופה מדי והתחרות אכזרית מכדי לאפשר לעולים רמת חיים שחפצים בה. הסוכנות היהודית לא מספרת לאף עולה שהתור הישראלי לחיים הטובים ארוך מדי ולבאים אחרונים מובטח מקום רק בסוף. רבים מחכים. חלק לא ממש. 

נתון שחושף מציאות עגומה בה נמצאת ישראל הקולטת עלייה. על פי סקר שנערך במרכז גוטמן בהזמנת המכון ללימודי היהדות בחבר המדינות, יהודים שנשארו ברוסיה ובאוקראינה כלל אינם רוצים להגיע לכאן – 59% מהם חוששים לעלות לישראל בשל הירידה הצפויה במעמדם החברתי-כלכלי. הגיע הזמן להפסיק להשקיע משאבים ומאמצים ב'עידוד העלייה' על ידי פרופגנדה של הסוכנות היהודית בפריפריות עולמיות. יש להשקיע משאבים אלה בקליטה טובה יותר של מי שכבר כאן, בפיתוח הפריפריה הישראלית, בבניית תשתיות תחבורה, בהבטחת תנאי עבודה נאותים, במאבק בשחיתות ובפרוטקציות בתוך ישראל! אולי זה יהפוך את המשק הישראלי לגמיש ואטרקטיבי יותר ובדרך זו נביא לכאן עולים חדשים שיוכלו לממש את הפוטנציאל שלהם - לטובתם ולטובת המדינה - וגם לא נאבד את הטובים שכבר נמצאים בארץ.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

אמנון פורטוגלי (2015). העלייה הרוסית נוטשת את ישראל בגלל יוקר המחיה, הכלכלה האמיתית 7 בפברואר 2015

לילי גלילי, רומן ברונפמן( 2013). המיליון ששינה את המזרח התיכון: העלייה הסובייטית לישראל, תל אביב: הוצאת מטר, 2013.

לשם, א. וליסק, מ. ( 2010). התגבשות העלייה בישראל. יהודי ברית המועצות במעבר 4 (19), עמ' 47-66

Gradstein, Linda (2015). "Racial discrimination rife in Israel’s labor market." The Jerusalem Post. 2015-10-08

=========

תשלום: פאי פאל/מזומן בדואר/אשראי באתר המאובטח/אשראי בטלפון/העברה בנקאית

39 ש"ח-הקפאת עבודה ל-1 חודש- הגנה מרכישה אחריך

99 ש"ח-הקפאת עבודה ל-3 חודשים- הגנה מרכישה

300 שח-הקפאת עבודה ל-צמיתות-בלעדיות לנצח

מצגת פאוורפוינט מקצועית לרפרט כ-20 שקפים- 99 ש"ח

קיצור מספר העמודים בעבודה האקדמית שרכשת ועריכה צורנית (שוליים, פונט וכו') לפי צרכיך (שלח לנו מייל אחרי הרכישה עם הדרישות) -בחינם

שיכתוב כל תוכן העבודה  האקדמית  מחדש - 400 ש"ח

עבודה אקדמית מקורית לפי הזמנה בתפירה אישית - כ-80 ש"ח לעמוד

לפורום גולשים על עבודות אקדמיות וסמינריונים והמלצה על כותבי עבודות סמינריון ומאגרי עבודות אקדמיות :

קישור לפורום לימודים - המלצות על כותבי עבודות אקדמיות, עבודות גמר של גולשים

לינק: שאלות נפוצות ותשובות בנושא מאגר העבודות האקדמיות

לינק : סרטון על אופן רכישה של עבודה אקדמית