‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי שאלת הגיור אצל הרב עוזיאל?

תוכן עניינים

מבוא

ביוגרפיה

רבנות יפו

רבנותו בסלוניקי

רבנותו בתל אביב-יפו

הראשון לציון

פטירתו

פועלו ומשנתו

גיור לפי הרב עוזיאל

ליקוט פסקי הרב עוזיאל בענין גיור

הליכי הגיור בהלכה

מעמד הגיור כיום מבחינת המשפט:

גיור לחומרא

פסק דין האח והאחות

הגיור בישראל

פקודת העדה הדתית (המרה)

הגבלות בנושא המרת דתם של אנשים שגילם פחות משמונה עשרה שנה

זרמים ביהדות והגיורים

בתי הדין הרבניים לעומת בתי הדין המיוחדים לגיור

מכון לגיור במסגרת הצבא

'גיור קפיצה'

הליכי גיור בחוץ-לארץ

סיכום

דיעה אישית

ביביליוגרפיה

עבודה אקדמית זו תעסוק בנושא מרתק:  שאלת הגיור בכלל ואצל הרב עוזיאל בפרט.

סעיף 1 לחוק השבות קובע ש "כל יהודי זכאי לעלות ארצה". פסיקה זו העלתה את השאלה מיהו יהודי, סביבה היו מס' רב של חילוקי דעות פוליטיות. בתיקון לחוק משנת 1970 (סעיף 4ב) נקבע: "לעניין חוק זה, 'יהודי' - מי שנולד לאם יהודיה או שנתגייר, והוא אינו בן דת אחרת". תיקון זה במתכוון לא הורה איזה גיור תקני והוחלט רק ש"הרישום או התעודה האמורים לנחת דעתו של פקיד הרישום הראשי או כל עוד לא נקבע אחרת בפסק-הדין הצהרתי של בית משפט או בית דין מוסמך" (סעיף 3א).

פקודת העדה הדתית (המרה): התקנה הקובעת הוראות בעניין מסירת תצהיר על המרת עדה דתית. ע"פ התקנה אדם, שהמיר את דתו (או כנוסח הפקודה "עדתו הדתית") ורוצה שתינתן נפקות לגאלית לאותה המרה, יקבל מאת ראש העדה הדתית, שאליה נכלל, או מאת האדם שמינהו או הכיר בו ראשה של אותה העדה הדתית כראשו האזורי של שלוחה אותה העדה הדתית בשטח שבו הוא יושב, תעודת אישור, המעידה שנתקבל אל אותה העדה הדתית[2], ויודיע את העובדה לשליט האזור באזור שבו הוא יושב. משתנוח דעתו של שליט האזור בנושא זהותו של המבקש ומשתוראה לו תעודת האישור, שעליה מסמן סעיף קטן (1), ירשום את נושא המרת העדה, וייתן למבקש תעודת אישור על אותו רישום. שליט האזור ישלח עותק של תעודת האישור על אותו רישום לראשה של העדה הדתית שאליה נכלל המבקש, וכן לראשה של העדה הדתית, שאליה השתייך המבקש קודם לכן[3].

הרב בן-ציון מאיר חי עוּזיאל  היה הראשון לציון והרב הראשי הספרדי הראשון של מדינת ישראל. אחד הרבנים הבולטים במחצית הראשונה של המאה ה-20.

ר' עוזיאל נולד בירושלים לרב יוסף רפאל עוזיאל, שהיה נשיא בית הדין הרבני של הקהילה הספרדית בעיר. תקופה מסוימת למד אצל הרב יחיא צארום שהיה אב"ד התימנים בירושלים. לאחר מכן למד בתלמוד תורה "דורש ציון", ובגיל 12 נכנס לישיבת "תפארת ירושלים". רבותיו היו הרב מנחם-בכר יצחק, והרב בן ציון אברהם קואינקה. נישא בגיל שלוש עשרה[1].

בגיל ארבע עשרה התייתם מאביו. כבכור הבנים הוטלה עליו אחריות הפרנסה, ונאלץ לחלק את זמנו בין מלאכה ללימוד. על תקופה זו כתב לימים:

ימי שלוותי ואושרי היו קצרים. בהגיעי לשנת הבגרות יד ה' היתה בי בהלקח ממני אבי ומגיני. אז אמרתי לנפשי אבדתי. כי מה יעשה נער, כערער בערבה, למצוא דרכו בחיים? אולם חסדי ה', אבי יתומים, גברו עלי... ויהיה לי היום לעבודה והלילה לעיון 

בנעורתו הסתופף בצילו של הרב יעקב שאול אלישר - ה"יש"א ברכה", מפיו למד תורה, והוא שימש לו דוגמה של הנהגה תורנית גדולה, בהיותו פוסק הלכה, דרשן, פייטן, יודע שפות, ונציג היהודים לפני הסולטאן הטורקי. מפעם לפעם הטיל עליו הרב אלישר לכתוב תשובות בהלכה. באותו פרק-זמן עיין הרב עוזיאל בספריו של הרב יהודה אלקלעי והם שעשאוהו ציוני מדיני דתי במחשבה ובמעשה.

כבר בגיל 20 התמנה הרב עוזיאל לרב בישיבת "תפארת ירושלים", ומאוחר יותר ייסד ישיבה נוספת לתלמידים ספרדים - "מחזיקי תורה". בהיותו בקיא בענייני שחיטה, נענה לבקשה בית הדין להיות שוחט ובודק בבית המטבחיים העירוני. כמו כן, בהמשך חייו שימש נשיא ישיבת "פורת יוסף".[2]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

בן ציון מאיר חי, הרב עוזיאל - הגות, הלכה והיסטוריה. בעריכת - צבי זוהר; עמיחי רודזינר ; אלימלך וסטרייך. הוצ' אוני' בר-אילן: סדר' מחשבות.

אסבן, א'. בכר-כהן, י', מובילי דרך: מנהיגות אזרחית חדשה בחברה החרדית, ירושלים, המכון הישראלי לדמוקרטיה