עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה על סיקור מלחמות, תקשורת מגוייסת / אובייקטיבית, אמצעי התקשורת בעיתות מלחמה, משברים ושלום והקשר בין הביטחון לתקשורת (עבודה אקדמית מס. 4430)

‏290.00 ₪

 37 עמודים.

עבודה אקדמית מספר 4430

עבודה על סיקור מלחמות, תקשורת מגוייסת / אובייקטיבית, אמצעי התקשורת בעיתות מלחמה, משברים ושלום והקשר בין הביטחון לתקשורת

שאלת המחקר

כיצד באים לידי ביטוי אמצעי התקשורת בעיתות מלחמה?

תוכן עניינים

מבוא

סקירת ספרות

מפת התקשורת בישראל

השפעות התקשורת ותפקידה כמעצבת דעת קהל

טכנולוגיות חדשות והשפעתן

האומנם דטרמיניזם טכנולוגי?

השפעתה של התקשורת הזרה

התקשורת כשחקן פעיל ביצירת ועיצוב זירת הלחימה

תקשורת ובטחון לאומי

ביטחון לאומי כאינטרס לאומי

תקשורת וביטחון והקשר שבין המלחמות

בולטות הביטחון הלאומי בתקשורת

התקשורת כזירה בעת מלחמה ומשבר

ביטחון ותקשורת והקשר ביניהם

הביטחון הלאומי והמרכיב האתני מול הסכסוך במזרח התיכון

מידת האובייקטיביות בסיקור

הגורמים לקואופטציה תקשורתית

האומנם התקשורת בישראל מגויסת?

האומנם התקשורת מגויסת בעיתות מלחמה ומשבר?

תקשורת בינלאומית מול תקשורת מגויסת

איפה העצמאות התקשורתית ?

פוליטיקה של תקשורת

הסיבות להתגייסות התקשורתית

כיצד באה לידי ביטוי התגייסות התקשורת?

חופש העיתונות אל מול בטחון המדינה- הדילמות?

דרגות החופש של העיתונות

הצנזורה הצבאית בישראל

האם התקשורת צריכה לעמוד תחת צנזורה ופיקוח ממסדי?

בטחון ותקשורת כאינטרס לאומי

סיכום

ביבליוגרפיה

המחקרים עולה שקיימת דאגה רבה לגורל הדמוקרטיה ולעתיד השיח הפוליטי-חברתי בהתגייסות התקשורת הלאומית לטובת הממסד, בהטיית הדיווחים, בשטחיות ובחוסר האמינות. החטא שעושה התקשורת מתבטא באחריות החברתית שלה היא מחויבת, אם כי היא תורמת לשמירה והעלאת החוסן הלאומי בעיתות משבר ומלחמה. חוקרים רבים מודים שזו המציאות הישראלית כאן ועכשיו!. גם התקשורת בארה"ב פעלה במסגרת הסיקור על פי המודל של שמירת ה'חוסן הלאומי', כפי שהדבר בא לידי ביטוי בפיגוע הטרור ב-11 בספטמבר 2001. במלחמת המפרץ קיבלה התקשורת את תכתיבי השלטון המרכזי ונהגה לפי רצונו למרות הסברה הרווחת שבדמוקרטיות מערביות מפותחות, התקשורת "אובייקטיבית" על מנת לשמור ולהגן על המורל הלאומי. [1]

ההתהדרות התקשורת במיתוס "אובייקטיבי", אינה נכונה במיוחד כשמדובר בתקשורת לאומית המסקרת מתוך שטחה ומאוימת על קיומה, או כשאירועי טרור הופכים את אזרחיה לקורבנות, כדוגמת הלינץ' אין ספק, שגם בארה"ב המפותחת והדמוקרטית, התקשורת מגוייסת בעיתות מלחמות ומשבר והופכת לתקשורת במדים, תוך שמיישרת קו על מנת לשמור על ה'חוסן הלאומי'. חמש הדילמות אודות השיקולים הסותרים של התקשורת והתמודדותה בעיתות משברים ביטחוניים נותנים כביכול צידוק דמוקרטי, פוליטי וחוקתי להתגייסות התקשורת בעיתות מלחמה ומשבר, אולם לצד הצידוקים יש גם ביקורת על הצורך בתקשורת חופשית ועצמאית. [2]

למרות הטכנולוגיות החדשות בתקשורת, התקשורת אינה פועלת לעצב סדר מדיני, פוליטי וחברתי חדש. אינה קוראת עליו תיגר אלא משמרת את הסדר הקיים. אולי עובדה זו נעוצה בתקשורת שרואה עצמה כמוסד שליחות עם אחריות חברתית ולאומית ויתכן, שחששה מפיקוח השלטונות באמצעים של צנזורה, חרם כלכלי, חברתי או פוליטי הם הסיבה. ואחרים מעידות שלתקשורת פנים רבות ודילמות למכביר המתעצמות לאין שיעור בעתות מלחמה ומשבר, דווקא כשמידע חיוני וקריטי לציבור. חלק מהדילמות נותנות תשובה לטענה המרכזית: "האם התקשורת מגויסת או עצמאית"? אולם לא נמצא הבדל בולט שמצביע כי התקשורת עצמאית וחופשית באופן מובהק. השינויים במשטר הדמוקרטי לרבות "מבחן הוודאות הקרובה", שבו הורחב חופש הביטוי בשיקוליו מול בטחון המדינה והוגבל רק למקרים בהם מהווה חופש זה סכנה לציבור או לביטחון המדינה. אולם חוק זה שינה במעט את עצמאותה של התקשורת אך לא שיחרר אותה מתלות בממסד ומגופים כלכליים תחרותיים בעלי אינטרסים כלכליים. בשל כך התקשורת עדיין לא השתנתה ולא השכילה לעשות זאת חרף השינויים שנדונו, נהפוך הוא דווקא נשתמרה ונותרה כפופה לרצונות ומרותו של הממסד שאף הוא לא שינה את יחסו אליה כמשרתת את האתוס המרכזי המגויסת לרצונותיו. חרף כך היא אינה לוחמת באופייה, אלא שבוייה וכנועה לרצונותיו תוך שמאבדת את עיקר יעודה המרכזי כשוחרת סדר ושינוי חברתי. כוח זה מתמוסס בדרך לבסס את מעמדה ואת האינטרסים שלה מול השלטון. חוסר האומץ של העיתונאי לצאת מכבלי השלטון והתלות בו נעוץ בסיבות מוצקות למכביר, חלקן נמצאות באיבוד מקום עבודתו של העיתונאי, אם יפרסם מידע בנושא ביטחון לאומי הפוגע באינטרסים הלאומיים.

בעוד שהתקשורת מבינה היטב את כוחה בזירת הלחימה ויכולת ההשפעה והעוצמה שיש לה על מעצבי המדיניות ועל דעת הקהל, בצד הביטחוני מודעים היטב ליוקרה שהתקשורת מקנה בבניית תדמית ולוחמה הפסיכולוגית ובכוחות אלו יכולה להכריע את תוצאות המערכה. השינויים הטכנולוגיים ועידן המידע המהיר טרפו את הקלפים והגבילו את יכולתו של הממשל לפקח על ערוצי התקשורת הרבים. בעקבות זאת נוצרה מערכת חדשה ומשותפת של יחסים דינאמיים בין התקשורת והביטחון הכרוכים בקשר גומלין של יחסים לאומיים אתניים, ופוליטיים. [3]

 

מסתבר, שמגמת העולם הדמוקרטי בעיתות משבר ומלחמה נוטה להקשיח עמדות בכל הנוגע לחירות חופש הביטוי ומידת דרגות החופש שלו בזמן משבר לאומי. כמו כן, קיימת תחושה שיש צורך והכרח דווקא בעיתות מלחמה ומשבר לרסן את דרגת חירותו של חופש הביטוי באופן זמני, שמא יאבד באופן סופי. נראה, שהדמוקרטיה עברה ממצב של דמוקרטיה ליברלית לדמוקרטיה מתגוננת ומגויסת המגוננת באין מנוס על חייה, ורואה באינטרס הלאומי-הביטחוני כערך עליון שעל חשבונו מצמצמת חירויות של חופש הביטוי, חופש המידע והפצתו ולצורך עשייה זו מגיסת את סוכני החברות. אולם, לצד צמצום חירות זו, קיימת עמדת הציבור הטוען שהתקשורת אמורה לשרת אותו ומביע אכזבה מתפקודה. הציבור מודע לכך שיש צורך לרסן את חופש הביטוי בשעת משבר ומלחמה, והוא אף מצפה לקבל תקשורת אוהדת המתגייסת, בעיקר כשמדובר בסיקור עימות בין הישראלים לפלסטינים. התקשורת, כך מתברר אינה בוחלת בשום אמצעי כאשר מדובר במלחמה או משבר שאינו נוגע לאינטרס הלאומי והפוגע בביטחון המדינה של העיתונאי, אך כשמדובר במדינת הלאום של העיתונאי, אין ספק שחופש הביטוי ומסגרת הסיקור משתנה מקבלת זוויות שונות לגמרי. רמת ההתגייסות הלאומית של העיתונאי היא עצומה ברמה הלאומית וברמה החברתית, תהא מדינה דמוקרטית ככל שתהא. האם התקשורת אכן עצמאית בעירבון מוגבל? ההגבלות הרבות שעומדות בפתחה מיושמות הלכה למעשה במלחמות, משברים ומחדלים רבים שלא נחשפים ומטופלים. המוגבלות של התקשורת במלחמות הכלכליות והקיומיות הן עבורה אינטרס קיומי. ברובן עוברות כחוט השני הכורך בין הפחד של התקשורת לאבד את חייה כמוסד חברתי לאומי, מצד אחד הצורך בשמירה על רווחיותה כמוסד כלכלי. נשארת השאלה: האם חייה של התקשורת קודמים לחיי הציבור, והאם התגייסותה הטהורה במשבר ומלחמה, נובעים במלוא הכנות ממניעים של דאגה לביטחון ושלום הציבור ולשלומה של המדינה? [4]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

אלה בן עטר, משדרים תחת אש: רדיו חינוכי במצבי חירום, הוצ' פרדס (2020)

איל ארד, משה גאון וארז יעקובי, ניהול קמפיין פוליטי- קילר אינסטינקט, הוצאת ספרי חמד (2018)

שושנה בלום-קולקה, ארן ליביו, אורן סופר (עורכים), שיח תקשורת - מקראה

יורם פרי, מלחמות מונחות תקשורת: פרדוקס העוצמה והדילמה האסטרטגית של צה"ל, המכון למחקרי ביטחון לאומי

 

העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה