עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית מזונות ושוויון בין המינים, יוקר תשלום מזונות הילדים על ידי האב–דין רצוי: חלוקה שוויונית (עבודה אקדמית מס. 442)

‏290.00 ₪

49 עמודים 

עבודה אקדמית מזונות ושוויון בין המינים, יוקר תשלום מזונות הילדים על ידי האב–דין רצוי: חלוקה שוויונית

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי שוויון במזונות בישראל ובעולם?

תוכן עניינים

מבוא. 3

ישראל. 4

תיקונים מודרניים לחוק. 4

תיקון תשמ"א לחוק. 4

בית המשפט לענייני משפחה חותר לצמצום האפליה. 5

ועדת שיפמן 6

פרקטיקה בבתי המשפט לענייני משפחה. 8

פסיקה עדכנית. 8

פסק דין בעניין: השפעת משמורת משותפת על חבות במזונות. 8

פסק דין בעניין: מזונות מופחתים במשמורת משותפת. 10

פסק דין בעניין: מזונות לפי צרכי הילד ולא לפי עושרו של האב. 12

פסק דין בעניין: תביעת מזונות. 12

פסק דין בעניין: תובענה להפחתת מזונות. 13

פסק דין בעניין: תובענה למזונות קטינים, תובענה כספית לאיזון משאבים ולפירוק שיתוף וכן, תביעת משמרות והסדרי ראייה  14

דיון:. 14

מזונות בעולם.. 15

המודל בקנדה. 18

המערכת הפדרלית. 19

המודל באוסטרליה. 25

הרקע להקמת הרשות האוסטרלית לאכיפת מזונות ילדים.. 25

הרשות למזונות ילדים Child Support Agency (CSA) 26

תפקידם של גופי ממשל בתכנית למזונות ילדים.. 36

איתור הורים לא משמורנים.. 41

המודל בבריטניה. 44

ביבליוגרפיה. 49

שוויון בין המינים הוא עקרון יסוד בשיטת משפטנו[1], ואכן, בתיקון לחוק שיווי זכויות האישה הוסף סעיף מטרה, וזו לשונו: "חוק זה מטרתו לקבוע עקרונות להבטחת שוויון מלא בין האשה לבין האיש, ברוח העקרונות שבהכרזה להקמת מדינת ישראל"[2].

השופט אהרון ברק, נשיא בית המשפט העליון, עמד על מרכזיות המשפחה בסדר החברתי בישראל ואמר כי "המשפחה הינה יחידה חוקתית", כלשונו:

"...לפרט זכות חוקתית להקים יחידה משפחתית, לקיים אותה, ולמנוע פגיעה בה. זהו חלק מכבוד האדם של כל פרט. זהו חלק מחירותו של כל פרט. זהו חלק מפרטיותו של כל פרט. כל אלה זוכים בישראל להכרה חוקתית... אכן, תא המשפחה מוכר חוקתית. לבני הזוג זכות חוקתית להשתייך לתא זה. קיומו מהווה ערך חוקתי שהמדינה מגינה עליו ונמנעת מלפגוע בו. הכרה זו תואמת את ערכיה של מדינת ישראל הן כמדינה היהודית והן כמדינה דמוקרטית"[3].

השופט ברק הוסיף כי למרכזיות המשפחה כאמור השלכות שונות, ובכללן: "בתוך התא המשפחתי, יש לקיים את עקרון השוויון, שוויון בזכויות וחובות"[4].

בעניין של מזונות ילדים, מקור חיובו של אב במזונות ילדיו עד גיל חמש-עשרה נובע מן הדין האישי-דתי. מגיל חמש-עשרה ואילך, מקור חיובו של האב נובע מדין צדקה. הוראות החוק חלות רק על אנשים שאין להם חיוב מזונות בדין האישי, או שאין להם דין אישי, ואף חיוב מכוח דין צדקה שבהלכה הוא בגדר חיוב על פי הדין האישי.

על האם, בניגוד לאב, לא מוטלת מטעם דיני מזונות כל חובה לזון את ילדיה. אולם, לענין חובת הצדקה לילדים, דין האב והאם שווים.

חיוב הורים בנטל פרנסת ילדיהם בישראל נעשה על פי רוב על פי כללי הדת בהתאם להשתייכות הדתית של ההורה. מכוח ההלכה היהודית כל נטל הפרנסה מוטל על האב, ללא כל תלות בהכנסתו.

החוק לתיקון דיני משפחה (מזונות), קובע כי "אביו ואמו של קטין חייבים במזונותיו" וכי "בלי להתחשב בעובדה בידי מי מוחזק קטין יחולו המזונות על הוריו בשיעור יחסי להכנסותיהם מכל מקור שהוא.", כלומר, חלוקת נטל פרנסת הילדים על פי החוק האזרחי היא בשיעור יחסי להכנסות ההורים - הורה שהכנסתו רבה יותר, יחויב לתרום יותר לפרנסת הילדים.

הדיון הציבורי וחקיקת הכנסת עוסקים בעיקר בתיקון ההפליה לרעת האישה, אך מן הראוי לבחון את יישום עקרון השוויון בכל התחומים בדיני משפחה. אנו נתמקד בבירור תיקוני ההפליה בתוך התא המשפחתי לעניין שוויון בזכויות ובחובות של האב והאם כלפי ילדיהם: בדיני מזונות ילדים ובדיני החזקת ילדים, כמפורט להלן, תוך הצגת דוגמאות רלוונטיות מפסקי דין הנוגעים לנושא.

 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

י' צ' גילת יחסי הורים וילדים: מזונות, יחסי ממון, משמורת וחינוך (חושן משפט), עמ' 248-209.

א' רוזן צבי דיני המשפחה בישראל – בין קודש לחול (תש"ן), עמ' 139, 143.

א' ברק "הגישור בסכסוכי משפחה – גשר בין בית המשפט לענייני משפחה לבין בית הדין הדתי?" דיני המשפחה בעידן בית המשפט למשפחה (בעריכת השופט י' גייפמן, חלק ג) 1149.

מ' שאוה הדין האישי במדינת ישראל (מהדורה רביעית), עמ' 825-824

הרב ה' חבשוש מזונות ילדים חיובי הורים – דין עברי .

מ' שאוה, "תחולת חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות) (תיקון מס' 2) -" מחקרי משפט ב  219;

מ' שאוה "היחול סעיף 3א לחוק המזונות על הורים יהודים?" הפרקליט לה  58. וראו להלן §28. 


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה