‏290.00 ₪

שאלת המחקר:

כיצד בא לידי ביטוי השינוי המשפטי של הקודקס האזרחי החדש בדין האזרחי הישראלי לעומת המג'לה?

תוכן עניינים

מבוא. 

אירופה

קודקס - הצעת חוק דיני ממונות

המג'לה - ביטולה במשפט הישראלי

השוואה בין המג'לה לקודקס

סיכום

ביבליוגרפיה.

עבודה זו תעסוק בהשוואה בין המג'לה (הקודקס של האימפריה העותומנית המבוסס על המשפט המוסלמי) לבין מפעל הקודיפיקציה הנוכחי במשפט הישראלי. 

 המג'לה היא קובץ דינים אזרחיים עות'מאני, שהיווה את הקוד האזרחי של האימפריה העות'מאנית בסוף המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20. חקיקת המג'לה הייתה הניסיון הראשון להביא לקודיפיקציה של הדינים האזרחיים הלקוחים מן השריעה במדינה מוסלמית. בארץ ישראל הייתה המג'לה בתוקף בעת שלטון האימפריה העות'מאנית, ונותרה בתוקף עוד שנים רבות לאחר מכן. גם בתקופת המנדט הבריטי, ואף לאחר קום מדינת ישראל נותרו חלק מהוראות המג'לה בתוקף, והן חדלו מלחול במסגרת המשפט בישראל רק בשנת 1984.

להלכה, עם קום המדינה נשלט המשפט האזרחי שלנו על ידי קודקס אזרחי – המג'לה. המג'לה, שבוססה על הדין המוסלמי ועל קודקסים קונטיננטליים, נקבעה בקודקס האזרחי של האימפריה העותמנית בעשור השביעי ובעשור השמיני של המאה התשע-עשרה.

היא נקלטה אל תוך המשפט של ארץ ישראל המנדטורית והושארה בו בלא שינוי: המחוקק המנדטורי פעל בעיקר בתחום המשפט המסחרי. לאחר-מכן היא נקלטה גם אל תוך המשפט של מדינת ישראל . עם זאת, למעשה, מעמדה של המג'לה נפגע פגיעה אנושה עוד בשלב מוקדם לחלותה בארץ ישראל - עם כיבוש הארץ על ידי בריטניה: הקהילה המשפטית המקומית נותקה מחוגי המשפט העות'מני ומשפת המג'לה - השפה התורכית - ותחת זאת עברה לתחום ההשפעה של המשפט האנגלי . יתר על כן: בתורכיה עצמה המג'לה הוחלפה בשנת 1926 בקוד האזרחי השווייצרי . בכך נסתם הגולל על הסיכוי של המשך פיתוחה בכור מחצבתה. בחלוף השנים, המג'לה נתפשה כמיושנת מבחינת מידת ההתאמה של הסדריה למציאות הכלכלית והחברתית של ישראל ומבחינת דרך הניסוח הקזואיסטית שלה . הפסיקה בתקופת המנדט ובתקופת המדינה, החילה אפוא בתחום המשפט האזרחי, באורח נרחב, הלכות של המשפט האנגלי, כהשלמה להוראות המג'לה. החקיקה האזרחית החדשה נועדה להחליף זיקה כפולה זו למקורות משפט זרים בהסדר ישראלי מקורי וחדיש.

המשפט הישראלי אימץ את שיטת המשפט הקונטיננטלי, בכל הקשור לעליונותה של תרופת האכיפה.[1] יתר על כן, גם בהצעת הקודקס עצמה (להלן "ההצעה"), הנהוגה בשיטת משפט זו, ניתן לראות חתירה נוספת לשיטה זו.[2] הוראת החוק הרלוונטית בענייננו, הינה סעיף 447 להצעה, אשר מתייחסת לתרופת האכיפה ולתחולתו של חריג הצדק.[3]
על פי סעיף 447 (א), הנפגע זכאי לאכיפת החיוב, אלא אם מתקיימים חמישה סייגים כאשר הרביעי מביניהם הוא סייג הצדק. על פי סייג זה, המעוגן בסעיף 447 (א)(4) האכיפה תישלל, כאשר אכיפת החיוב היא בלתי צודקת בנסיבות העניין. יחד עם זאת, בניגוד לדין המצוי, ההצעה מוסיפה שני סייגים לאלו הקבועים בסעיף 447(א). כאשר הסייג השני מביניהם, אשר מופיע בסעיף 447 (ב)(2) קובע, כי האכיפה לא תישלל, על אף חריג הצדק, כאשר ידובר בחיוב להימנע מפגיעה בזכות במקרקעין או במיטלטלין, אלא אם כן מצא בית המשפט, כי קיימים טעמים מיוחדים לנהוג אחרת.[4] במסמך זה, אתמקד בסייג הנ"ל ובפגיעה בזכות במקרקעין

לינק למצגת אקדמית ספיציפית ב-99 שח

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)

ג' טדסקי וא' רוזנטל, פקודת הנזיקין לאור תולדות התהוותה ותיקוניה, IV-V.

Wikipedia

תח