‏250.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי עקרון השוויון?

תוכן עניינים

נושא: עקרון השוויון

מבוא

המגבלות העיקריות על מימוש ערך השוויון

האיזונים הראויים בין ערך השוויון לערכים אחרים

הקשרים עיקריים של ערך השוויון

שוויון כלכלי -

שוויון וסמלים לאומיים

ביבליוגרפיה

שוויון הוא ערך יסוד של חברה צודקת ועיקרון מרכזי במשטר דמוקרטי. השוויון הוא ערך שצידוקו בא לו מתוך עצמו, ערך העומד בפני עצמו לפני שהוא בא לשרת ערכים אחרים. ערך השוויון שולל אפליה או העדפה של בני אדם מטעמים של גזע, צבע, מין, לשון, דת, השקפה, לאום, מוצא, מעמד חברתי, נטייה מינית וגיל.

שוויון פוליטי, שוויון כלכלי ושוויון חברתי הוו עקרונות מרכזיים שהנחו את החזון הציוני ואת האבות המייסדים של מדינת ישראל. במשך דורות רבים לחמו היהודים בתפוצות על שוויון חופש האמונה, על שוויון בזכויות הפרט ועל שוויון בזכויות המיעוטים (ראו: פרק דת ומדינה). יהודים מילאו תפקיד מרכזי אף בתנועות לשוויון כלכלי-חברתי.[1]

השוויון הוא ערך מורכב. מצב אי השוויון בין בני אדם בתחומים שונים מהווה, בדרך כלל, נקודת מוצא לדיון. מטבעם, אין בני האדם אחידים או שווים. אך השוני בין בני אדם אינו סותר יחס שוויוני אל בני אדם כבני אנוש, כפועלים מוסריים וכנושאי זכויות יסוד. השוני בין בני אדם מקבל, כמובן, עידוד מערך החירות התומך בטיפוח ייחודו של הפרט. מדיניות המיישמת את עיקרון השוויון, יכולה להצדיק הן יחס שוויוני הבא להתגבר על הבדלים הנתפשים כלא-רלבנטיים והן כזה המתחשב בהבדלים הנחשבים כרלבנטיים.[2]

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

[1] מנאל תותרי- ג'ובראן "שיח הזכויות של קבוצות מיעוט ומוחלשות במערכת המשפט הישראלית" ספר ג'ובראן (הוצאת מכון סאקר ונבו) (2021)

[2] תמר הרמן מדד הדמוקרטיה הישראלית 2020, המכון הישראלי לדמוקרטיה, 2020