עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית קיפוח בעלי מניות המיעוט על ידי הרוב בתאגיד, דיני חברות (עבודה אקדמית מס. 4381)
290.00 ₪
28 עמודים.
עבודה אקדמית מספר 4381שאלת המחקר
כיצד בא לידי ביטוי קיפוח בדיני חברות?
תוכן עניינים
מבוא. 3
קיפוח המיעוט לפי סע' 191. 5
ההוראה הסטטוטורית הקודמת. 7
מרכיבי העילה. 9
סעד חלופי לפירוק. 10
זכות התביעה רק לחבר. 10
"חבר" בכשירותו כחבר. 11
היעדר דרישה לכמות מינימלית של מניות. 11
מתי קמה עילת קיפוח?. 12
השוני בין הדין הישראלי לאנגלי 12
ניהול עניינים.. 13
קיפוח שאירע בעבר. 13
אירוע בודד. 13
מבט לעתיד. 14
האם מוגבלת תרופת הקיפוח לחברה הפרטית בלבד?. 14
מה מהווה קיפוח?. 15
קיפוח כלפי מי?. 17
שיקול-דעת ביהמ"ש.. 19
סמכות כוללת לביהמ"ש.. 20
הוראות בדבר אופן ניהול ענייני החברה. 21
רכישת מניות ע"י החברים או ע"י החברה. 22
אופן קביעת שווי המניות. 22
סעד-עזר - שינוי מסמכי-היסוד. 23
סיכום.. 24
ביבליוגרפיה. 27
עבודה זו תעסוק בקיפוח בעלי המניות בחברה העסקית לפי סע' 191 לחוק החברות תוך איפיון מאפייני הקיפוח ותכליתהחוק.
סעיף 191 לחוק החברות עוסק בהסדרת סמכותו של ביהמ"ש לתת סעדים שונים להסיר מצב של קיפוח בתאגיד. בין הסעדים, התערבות בבעלות במניות החברה, והתערבות בניסוח התקנון ועוד.
כך קובע סעיף 191 :
א( התנהל ענין מעניניה של חברה בדרך שיש בה משום קיפוח של בעלי המניות שלה, כולם או חלקם, או שיש חשש מהותי שיתנהל בדרך זו, רשאי ביהמ"ש, לפי בקשת בעל מניה, לתת הוראות הנראות לו לשם הסרתו של הקיפוח או מניעתו, ובהן הוראות שלפיהן יתנהלו עניני החברה בעתיד, או הוראות לבעלי המניות בחברה, לפיהן ירכשו הם או החברה כפוף להוראות סעיף 101 , מניות ממניותיה. [2]
ב) הורה ביהמ"ש כאמור בסעיף קטן )א(, יובאו בתקנון החברה ובהחלטותיה השינויים המתחייבים מכך, כפי שיקבע ביהמ"ש, ויראו שינויים אלה כאילו נתקבלו כדין בידי החברה; עותק מן ההחלטה יישלח לרשם החברות, ואם החברה היא חברה ציבורית - לרשות ניירות ערך. בספרה "בעלי מניות בחברה – זכויות תביעה ותרופות" [3] מציינת ציפורה כהן כי הגדרת המונח קיפוח הינה הגדרה עמומה, אשר נועדה לאפשר לביהמ"ש לצקת תוכן לתוכו בהתאם לנסיבות המקרה. וכן היא מציינת כי קיפוח אף יכול לנבוע מצירוף של אירועים גם אם כל אחד מהם כשלעצמו, אינו עולה כדי קיפוח.[4]
מכל התרופות העומדות לבעלי מניות, סעד הקיפוח הוא סעד מרכזי. עניין זה מתואר פסק-דין קצר ביותר, שניתן ע"י ביהמ"ש העליון, הסתיימה התדיינות רבת-שנים בין בעלי המניות של חברת מצות ישראל בע"מ[5]. אף כי הצדדים סיכמו את טענותיהם בביהמ"ש העליון ביותר מאלף עמודים, קובעים שופטי ביהמ"ש העליון בקצירת האומר, כי "נחה דעתנו שדין הערעור להתקבל ודין צו הפירוק להתבטל". קיצורו של פסק-הדין מעמיד בספק את פרסום פסק-הדין ברבים, אולם לא יהא בכך כדי לגרוע מהשלכותיו החשובות ומהשימוש הרחב שנעשה בעילת הקיפוח[6].
פסק דין תקדימי זה מחדש שתרופת הפירוק, גם בסכסוך שנמשך שנים בין בעלי המניות, נהפכה לתרופה משנית ויש להעדיף עליה תרופות אחרות, פחות רדיקליות, המתאפשרות כיום , כגון: חלוקת הנכסים בין בעלי המניות, כפיית בעלי מניות הרוב למכור מניותיהם למיעוט, הקביעה שבקבוצת חברות השלובות זו בזו והמצויות באותה בעלות יוחלפו מניות החברה האחת במניות החברה האחרת, וכפיית המיעוט לרכוש את מניות הרוב[7].
כאשר הוחזר התיק לביהמ"ש המחוזי[8], חילק ביהמ"ש את מפעלי המצות השייכים לחברת מצות ישראל בע"מ לשניים, האחד מייצר מצות סטנדרטיות והאחר מייצר מצות מסוג אחר, המיועדות בעיקר ליצוא. המתנגדים להפרדה מבין בעלי המניות טענו לפני ביהמ"ש המחוזי, כי בהסתמך על חוות-דעת כלכלית, לא ניתן לבצע את ההפרדה. ביהמ"ש דחה את טענתם כשם שדחה את הטענה שאי אפשר לכפות על המתנגדים שיתוף בשתי החברות המועברות אליהם ואין הם מקשה אחת.
פסק דין וולף מאפיין את הפסיקה האחרונה בעילה חדשה זו של סעד הקיפוח[9]. העיון בפסיקת בתיהמ"ש מורה, כי תרופה זו נהפכת בידי בתיהמ"ש כחומר ביד היוצר, ברצותו מרחיב וברצותו מקצר, ברצותו מפרק וברצותו מוכר. ניתן להניח, כי הגמישות הרבה שמאפשרת תרופה זו תיהפך במהרה לתרופה המרכזית בין התרופות האפשריות המוקנות לבעלי מניות בחברות בעת קיום מחלוקת וכנגד הקיפוח שלהם[10].
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
עמיר ליכט דיני אמונאות – חובת האמון בתאגיד ובדין הכללי. (הוצ' בורסי)
ידידיה צ' שטרן הבעלות בחברה העסקית - תאוריה, דין, מציאות, אוניברסיטת בר-אילן, לשכת עורכי הדין בישראל והמכון הישראלי לדמוקרטיה