‏290.00 ₪

תוכן העניינים

1. 1. מבוא. 
2. 2. מושג החירות של סרטר. 
3. החירות על פי מרלו פונטי 
4. השוואה בין פונטי לסרטר. 

4.1 החירות אינה תהליך. 

4.2 הסטוריה וחברה אנושית. 

5. סיכום. 
6. בביליוגרפיה.

הצגנו בעבודה את תפיסת פונטי וסרטר על החירות. ראינו שתי עמדות שונות, המתבססות על שתי תאורים שונים לחלוטין של מושג הסובייקט של המהות האנושית ושל הסביבה המרכיבה אותן.

המתח שקיים בין הסובייקט לאובייקט מגיע אצל סרטר לשיא, האדם כולו הוא מתח בין הצד הסובייקטיבי שבו – הצד החופשי, לבין הצד האוביקטיבי שבו – הצד הסביל ההכרחי. פונטי לעומתו מנסה לבטל את המתח הזה. אין מושג חיצוני של סוביקט ישנו אדם הבנוי מהעולם והנמצא פיזית לחלוטין בתוך העולם. המושגים האנושיים הם מושגי העולם וקיימים איתו. מושג החירות מגיע ממושג האפשרות הקיים בפועל בעולם. [1]

הרעיון של מושג הקדמה בנוי על היכולת של האדם להשתחרר. כלומר לייצר תהליך בו החירות הופכת לאבן יסוד בהוויה האנושית. סרטר ופונטי ביחד משני נקודות המבט שלהם שוללים את התפיסה הזו. האדם לא הולך לקראת חופש, החופש הוא לא אידאל, הוא נמצא, הוא קיים בעולם (פונטי) או באדם החיצוני לעולם (סרטר). שלילת הרעיון של תהליך השחרור, מביא בסופו של דבר, כך נראה לי, לשלילת התקוה האנושית. בשביל להציל את התקוה האנושית המבוססת על רעיון הגמול, קאנט טען כי צריך להניח מבחינה מעשית איחוד של העולם המעשי והשכלי, של העולם הדטרמניסטי והחפשי. בעיית האיחוד של שני העולמות האלו הייתה אחת הבעייות המרכזיות בפילוסופיה אחרי קאנט. סרטר הניח כהנחה בסיסית את ההבדל הזה, מרלו פונטי לעומתו ניסה לאחד בניהם על-ידי ביטול ההבדל – ביטול המעמד הכפול של האובייקט והסובייקט, הבעיה היא שבכך שניהם פגעו בתהליך ובתקוה.

(בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמים באנגלית ובעברית)

ביבליוגרפיה לדוגמא:

גדי קרביץ, ידע ספקנות והונאה עצמית - תורת ההכרה בעידן הפוסטמודרני, הוצ' פרדס (2020)

קרביץ ע', אלוהי הדברים הרעים- עמנואל קאנט על רוע ותאודיצאה, הוצאת מאגנס, 2019

סארטר ז’אן פול, מבחר כתבים, תירגם, ערך, הוסיף מבוא והערות: מנחם ברינקר, תל-אביב.

 Joseph, John E. (2020). "The agency of habitus: Bourdieu and language at the conjunction of Marxism, phenomenology and structuralism". Language & Communication. 71: 108–22