‏290.00 ₪

שאלת המחקר

 האם תביעות ייצוגיות הן כלי צרכני יעיל לטיפול בעוולות המוניות?

תוכן עניינים

מבוא. 

פס"ד טבע. 

סקירת הסטנדרטיזציה של הטעיות במדף המוצרים.. 

הטעיית "עלית ממתקים" ו-"בייגל את בייגל". 

הטעיית "חוגלה-קימברלי". 

הטעיית "שטראוס-עלית". 

הטעיית "אוסם". 

הטעיית חברת "הרדוף" מבית "תנובה" ו-"שקדיה". 

הטעיית "גלקס וסמית קליין" ו-"גורי יבוא והפצה". 

הטעיית "קלייה". 

הטעיית חברת "קלין" וחברות מבית "דלק". 

הטעיית "טיב טעם". 

הטעיית "יוניליוור" במוצר "מזולה" ומיונז "הלמנס". 

הטעיית מחלבת "גד". 

הטעיית מאפיית "ברמן", "שלמה אנג'ל" ו-"דגנית עינת". 

הטעיית "תנובה". 

הטעיות באמריקה. 

הטעיית חברות הטבק הגדולות. 

הטעיית "קוקה קולה" ו-"נסטלה". 

מהן עוולות המוניות?. 

עוולות המוניות: ארה"ב מוצפת וישראל שותקת. 

התביעה הייצוגית: פתרון הייצוג ובעיותיו 

מטרות התביעה הייצוגית: הרתעה, פיצוי וחיסכון בעלויות. 

חסרונות התביעה הייצוגית: בעיות נציג ותביעות סחטניות. 

השפעת בעיות הנציג והסחטנות על מטרות התביעה הייצוגית. 

תביעות ייצוגיות בגין עוולות המוניות בישראל: הדין המצוי 

התביעה הייצוגית בישראל: חוקי התביעה הייצוגית ותקנה 29. 

עוולות המוניות של חברות תרופות בארצות-הברית ובישראל. 

תביעה ייצוגית נגד חברת גלקסו-סמית-קליין 

תביעה ייצוגית נגד מגה גלופלקס. 

ארה"ב.

תביעה ייצוגית של ישראלים שהשתמשו בוויוקס. 

תביעה ייצוגית נגד תוספי מזון המכילים DMAA. 22

התביעה הייצוגית: ייצוג כפתרון, ובעיותיו. 

מטרות התביעה הייצוגית: הרתעה, פיצוי וחיסכון בעלויות. 

חסרונות התביעה הייצוגית: בעיות נציג ותביעות סחטניות. 

(א)       בעיות נציג, פשרות נמוכות וקנוניות. 

(ב) תביעות סחטניות. 

השפעת חסרונות התביעה הייצוגית על מטרותיה. 

תביעות ייצוגיות בגין עוולות המוניות – משפט משווה: הדין המצוי. 

ארה"ב. 

ישראל (חוקי התביעות הייצוגיות ותקנה 29) 

התפתחות מוסד התובענה הייצוגית בישראל. 

ייחודן של תביעות ייצוגיות כנגד חברות תרופות, אישורן תוצאותיהן 

דיון

סיכום ומסקנות.

ביבליוגרפיה.

נספח. 

Class Action Dangerous Drug Lawsuits Filed Over DMAA

בעבודה יהיה נסיון להראות כי יעילות השימוש בתביעה הייצוגית כמכשיר לטיפול בנזקי עוולות המוניות, תלויה ביכולתם של בית המשפט והתובעים המיוצגים לפקח על הצדדים באופן אפקטיבי ולמנוע תביעות סחטניות מחד, וקנוניות בין נתבעים לבין נציגי התובעים מאידך. כמו כן נבקש להדגים כיצד בית המשפט יידרש להעריך כבר בשלב הבקשה לאישור התביעה כייצוגית אם יש באפשרותו לפקח על הצדדים באופן יעיל, תוך הכרה במגבלותיו ובתמריצים המניעים את הצדדים בהתדיינות ובפשרה. נתייחס גם לטענתו של קלמנט[1], לפיה במקרה הפרדיגמטי של אסון המוני, שבו הנזקים שנגרמו תחומים במקום ובזמן, עשויה יעילותה של התביעה הייצוגית להיות רבה, בתנאי שמספר הנפגעים הוא גדול דיו. מנגד, במקרה הפרדיגמטי של עוולת חשיפה המונית, שבה משך הדגירה של תוצאות החשיפה הוא ארוך ומשתנה בין התובעים.

מצגת תביעות ייצוגיות, תביעה יצוגית צרכנית, עוולה המונית, תובענות ייצוגיות צרכנות, עוולות המוניות

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

חוק הבנקאות (שירות ללקוח), ס"ח 258.

חוק הגנת הצרכן, פרק ו1 (תיקון התשנ"ד).

חוק הגנת הצרכן (תיקון), ס"ח 201 

Eisen v. Carlisle and Jacqueline, 417 U.S. 150 ; S. Goldstein “Class Actions in Israel” 13 International Congress of Comparative Law, Israeli Reports  45.

G.M. Strickler “Protecting the Class: The Search for the Adequate Repersentative in