עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:

מוענק על כל האתר 7 אחוז הנחה בעת "חרבות ברזל". קוד קופון: "מלחמה"

ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח.  סרטון על מאגר העבודות האקדמיות

اللغة العربية Русский

français              አማርኛ

לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!

פרסמו את עבודותיכם הישנות אצלינו וקבלו הכנסה פסיבית נהדרת!

חוות דעת על מרצים

הוצאת ויזה לדובאי תשלום מאובטח בעברית

אמריקן אקספרס – ויקיפדיה    (לא דיינרס)    

תוצאת תמונה עבור פייבוקס 5% הנחה ב-פייבוקס  

bit ביט on the App Store   ×ª×©×œ×•× בחיוב אשראי טלפוני דרך נציג שירות 24/7העברה בנקאית

 

עבודה אקדמית ערבים אפליה בעבודה, התמודדות עם הפליית ערבים בשוק העבודה הישראלי (עבודה אקדמית מס. 4362)

‏290.00 ₪

35 עמודים 

עבודה אקדמית מספר 4362

עבודה אקדמית ערבים אפליה בעבודה, התמודדות עם הפליית ערבים בשוק העבודה הישראלי

 שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי הזכות לשוויון בעבודה לאור תופעת האפליה של ערבים על רקע לאומי בדיני עבודה בכלל ובקבלה לעבודה בפרט, בארץ ובעולם  ?

תוכן העניינים

 שאלת המחקר:  

הזכות לשוויון בעבודה  

בדין הבין לאומי  

בדין הישראלי  

חובת המדינה  

אפליה בעבודה בישראל  

אפליה על רקע לאומי של ערבים בעבודה  

אפליה לפי הפסיקה הישראלית  

אפליה גלויה וסמויה  

הזדמנויות שוות בתעסוקה  

סעדים משפטיים לאפליה - ביה"ד לעבודה ובג"צ 

העדפה מתקנת בישראל בשל אפליה

משפט משווה

סיכום

ביבליוגרפיה

 

 

מדוע אפליית ערבים בשוק התעסוקה בישראל
היא תופעה שכיחה, למה המסגרת המשפטית
הקיימת אינה נותנת לה מענה יעיל, ומה תפקידם של
המעסיקים בקידום השוויון בתעסוקה? נציבות שוויון
הזדמנויות בעבודה, שהוקמה בישראל בשנת 2008
לטיפול בתופעת האפליה בתעסוקה, היא גוף שיכול,
וצריך, לא רק להגביר את האכיפה, אלא גם לשנות
שינוי מהותי את הטיפול באפליה הקיימת בישראל
בתחום התעסוקה על בסיס לאום. המפתח לשינוי הוא
גיוס המעסיקים כשותפים פעילים בהובלת תהליכים
פנימיים להסרת החסמים בפני שיתוף הערבים בשוק
העבודה ולהגברת שוויון ההזדמנויות.

מדוע אפליית ערבים בשוק התעסוקה בישראל היא תופעה שכיחה, למה המסגרת המשפטית הקיימת אינה נותנת לה מענה יעיל, ומה תפקידם של המעסיקים בקידום השוויון בתעסוקה? נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה, שהוקמה בישראל בשנת לטיפול בתופעת האפליה בתעסוקה, היא גוף שיכול,וצריך, לא רק להגביר את האכיפה, אלא גם לשנות צשינוי מהותי את הטיפול באפליה הקיימת בישראל צבתחום התעסוקה על בסיס לאום. המפתח לשינוי הוא צגיוס המעסיקים כשותפים פעילים בהובלת תהליכים פנימיים להסרת החסמים בפני שיתוף הערבים בשוק העבודה ולהגברת שוויון ההזדמנויות.

 

את הפערים הגדולים בין יהודים לערבים בשוק העבודה בישראל (בשיעורי האבטלה, בתחומי התעסוקה וברמת ההכנסה) אפשר לייחס למגוון רחב של גורמים, אבל אין ספק שאחד מהם הוא האפליה. בסקר השיבו 22% מן המעסיקים כי הם מפלים מועמדים ערבים בקבלה לעבודה. מסקר אחר עולה כי בקרב ישראלים אפליה על בסיס לאום נתפסת כאפליה רווחת ביותר בשוק העבודה, שנייה רק אחרי אפליה של עובדים על בסיס גיל. מדוח עולה כי תחושות האפליה של הערבים היו הגבוהות ביותר (בהשוואה לחרדים ולאתיופים) בנושאים של זימון לראיונות, מגוון העיסוקים הפתוח לפניהם, היכולת לבחור את מקום העבודה, רצונם של עמיתים לעבוד לצדם והסבירות שיגיעו לתפקיד ניהולי או יוקרתי.

אפלייתם של הערבים בשוק העבודה מתבטאת הן ישירות והן בעקיפין.

אפליה ישירה

לאפליה הישירה - נתינת יחס שונה לפרטים על סמך השתייכותם הקבוצתית - יש כמה מניעים:

דעות קדומות או אידאולוגיה של המעסיק עצמו. בכמה מחקרים תועדו עמדות של מנהלי כוח אדם יהודים שלפיהן עובדים ערבים נחותים מעובדים יהודים בהיבטים של יושר וקבלת אחריות, וכן יוחסו להם אינטליגנציה נמוכה יותר, קשיי שפה ופערי תרבות. יש גם מעסיקים הרואים בשוק העבודה המשך ישיר לשדה האידאולוגי או הפוליטי. בלשונו של שותף במשרד רואי חשבון: "אם יושבים לפניי חייל או חיילת משוחררים, מועמד חרדי, מועמד אתיופי ומועמד ערבי ולכולם כישורים זהים – מובן שהערבי יהיה בעדיפות אחרונה. פעם קראו לזה ציונות, כיום באים אלינו בטענות".

רצונו של המעסיק לקלוע לטעמם של עובדים אחרים או לקוחות, גם כשאלה אינן העדפותיו האישיות. כך למשל הודה מנהל מוקד כי "אני תמיד עם האצבע על הדופק... אני יודע שיהודים לא ירגישו נוח אם יש יותר מדי ערבים במוקד. יש לי יכולת למלא כמעט 40% מהמוקד בערבים, אך אני לא עושה זאת משום שהמוקדנים היהודים לא יראו זאת בעין יפה". זאת ועוד, יוזמתו של ארגון להב"ה (למניעת התבוללות בארץ הקודש) להעניק "תעודות כשרות" שיסמנו בתי עסק שאינם מעסיקים ערבים, זכתה להיענות לא מבוטלת.

"אפליה סטטיסטית". אפליה מסוג זה היא השימוש בזהות הלאומית כסמן לתכונות אחרות. בכל הנוגע לאוכלוסייה הערבית אפליה כזאת שכיחה בהקשר של דרישת הסיווג הביטחוני. במקום לערוך בדיקת התאמה ביטחונית פרטנית, תהליך הגוזל זמן וכסף, נעשה שימוש בהסתברות סטטיסטית כדי לתמוך בטענה שמערבים, כקבוצה, נשקפת סכנה ביטחונית גבוהה יותר וסיכוייהם לעבור את בדיקות ההתאמה הביטחונית נמוכים יותר. לכן הם מודרים באופן גורף מתפקידים רגישים. על פי סקר 8% מהמעסיקים במגזר הפרטי ו-17% מהמעסיקים במגזר הציבורי דיווחו על מגבלות ביטחוניות בהעסקת ערבים. עצם ההנחה שהמגבלה הביטחונית מונעת העסקת ערבים, במקום שתחייב בדיקה פרטנית של המועמדים, מעידה על השימוש בזהות הלאומית כסמן לעניין זה. 

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

 מאיר חטינה ומוחמד אל־עטאונה (עורכים), מוסלמים במדינת היהודים: דת, פוליטיקה, חברה, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 2018.

ידין ש'. רגולציה חדשה: מהפכה במשפט הציבורי, הוצאת נבו (2018)

השופט מנחם גולדברג, עו"ד נחום פינברג דיני עבודה, הוצאת סדן, ספט' 2017 

Court, Deborah. Qualitative research and intercultural understanding : conducting qualitative research in multicultural settings. Abingdon, Oxon ; Routledge, (2018)


העבודה האקדמית בקובץ וורד פתוח, ניתן לעריכה והכנסת פרטיך. גופן דיויד 12, רווח 1.5. שתי שניות לאחר הרכישה, קובץ העבודה האקדמית ייפתח לך באתר מיידית אוטומטית + יישלח קובץ גיבוי וקבלה למייל שהזנת

‏290.00 ₪ לקוחות חוזרים, הקישו קוד קופון:

מחיקה ובלעדיות/מצגת


שדה אימייל הינו חובה