‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד באה לידי ביטוי לקות שמיעה נגישות והתמודדות?

תוכן עניינים

מבוא. 

לקות שמיעה היבטים רפואיים..

מיקום הפגיעה במערכת השמיעה. 

אבחון הלקות. 

הסיבות ללקות בשמיעה. 

שיקום השמיעה. 

נגישות תקשורת עם בעלי לקות שמיעה. 

טכנולוגיה מסייעת

בידוד אקוסטי 

ידוענים עם ליקוי שמיעה. 

המפגש בין הורים שומעים לילד בעל לקות שמיעה. 

חירשות בעולם של שומעים.. 

השלכות לקות השמיעה על תלמידים. 

מסגרות לימוד לתלמידים לקויי שמיעה. 

התאמת סביבה לימודית לתלמידים לקוי שמיעה בשילוב האינדיבידואלי. 

התאמת שיטות הוראה

מטרות השילוב של תלמידים לקויי שמיעה בשילוב האישי

יתרונות וקשיים בשילוב תלמידים לקויי שמיעה

החוויה של המטפל והמטופל המאמץ התקשורתי ההדדי

סיכום

מקורות

לקות שמיעה היא ירידה ביכולת השמיעה המופיעה בדרגות שונות, החל מירידה קלה וכלה בחירשות עמוקה. הלקות יכולה להיות מולדת, נרכשת או קבועה כתוצאה מבעיה מבנית, או תפקודית של כל אחד מן המוקדים במסלול מערכות השמיעה.

לקות שמיעה ניתנת להגדרה הן במושגים אודיו לוגיים כגון: מיקום הפגיעה וסוג הירידה בשמיעה, והן במושגים פונקציונאליים חברתיים (השתייכות או אי השתייכות לקהילת החרשים .

 חוקרת מוסיפה שלקות השמיעה הינה מעין פילטר אקוסטי בלתי נראה, הגורם לעיוות הצלילים ולהפחתת עוצמתם. המסנן האקוסטי גורם לכך שיכולת התפיסה השמיעתית הנגזרת מגירויי הדיבור תהיה שונה משל אדם שומע. זנדברג וויזל , מציינים שההבחנה בין לקויי השמיעה נעשית לפי מידת הירידה בשמיעה. ההבחנה העיקרית היא בין חירשים לכבדי שמיעה.

חירש הוא אדם שהלקוי בשמיעתו מונע ממנו לפתח שפה מדוברת בטבעיות. כבד שמיעה הוא אדם היכול להשתמש בשמיעתו על אף שאינה תקינה לפיתוח שפה מדוברת וליצירת תקשורת יום-יומית בעזרת מכשיר שמיעה או בלעדיו. במחקר זה המושג תלמיד לקוי שמיעה מתייחס לכבד שמיעה ולא לחירש.[1]

רמת השמיעה נמדדת ביחידות המכונות דציבלים. סף השמיעה הוא העוצמה החלשה ביותר בה מתרחש גילוי צליל או קול וזיהויו.[2]

ישנן מספר דרכים עיקריות להנגיש את התקשורת עם אנשים בעלי לקות שמיעה.

שימוש בשפות סימנים. בשפות אלה מועברים מסרים באמצעות שימוש בידיים ובחלקי גוף שונים ואלו מאפשרים לאדם שסובל מן הלקות לנסות ולשפר את התקשורת היומיומית שלו עם סביבתו. המתנגדים לשימוש בשפות אלו, כגון אלכסנדר גרהם בל טוענים כי שפות אלה מבוססות על "גישה מנואליסטית" אשר, כביכול, מעודדת חיי קהילה ותרבות של בעלי הלקות, בינם לבין עצמם.

אנשים עם לקות שמיעה לומדים ומתרגלים הגייה נכונה של שפה קולית וקריאת שפתיים. שיטה זו מבוססת על גישה, שיש המכנים אותה "אוריאליסטית" אשר מעודדת שילוב של בעלי לקות השמיעה בסביבה של שומעים. במקרים קיצוניים יש שאיפה לשלמות בקריאת שפתיים ובהגייה וההשקעה בדבר באה על חשבון למידת שפות סימנים ואפילו על חשבון למידת ידע בסיסי המוקנה לאנשים השומעים והחירש שמתמחה בהגייה וקריאת שפתיים מושלמת נותר בער. קריאת שפתיים מאפשרת גם היא לשיפור התקשורת ומהווה כלי בסיסי להתמודדות עם הלקות.

לכל אדם יש מבנה אישיות משלו ועולם נפשי פנימי המאפיין אותו. עם זאת, אפשר לדבר על התמודדויות מסוימות המשותפות לאלו החולקים חויות משמעותיות, למשל אנשים הגדלים עם ולצד לקות גופנית או חושית כלשהי. ברשימה זו ברצוני לתת מקום להוויה של אנשים עם לקות שמיעה, ולהאיר את ההיבטים הרגשיים-נפשיים של גדילה עם לקות זו. אנשים לקויי שמיעה מתמודדים עם קשיים הנובעים מלקות השמיעה לא רק במישור השיקום השמיעתי, אלא גם במישור החברתי: יחסי חברתיים, שוויון הזדמנויות והשתלבות בחברה, במקביל להשתייכות לקבוצתו (לקויי השמיעה) החולקת את אותם הקשיים, חיוניים בריאותם הרגשית.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

אייכנגרין א. והופיין ד., גורמי סיכון בהתפתחות כבדי שמיעה המשולבים בחברה השומעת, פרספקטיבה פסיכודינמית. ישראל, שיחות, כ"ג (3): 255-268.

אנזייה ד. ה'אני-עור'. תל אביב, תולעת ספרים.

Lasak, JM; Allen, P; McVay, T; Lewis, D (Mar 2014). "Hearing loss: diagnosis and management.". Primary care 41 (1): 19–31