עבודה אקדמית? חפשו עכשיו במאגר הענק, האיכותי והעדכני ביותר:
הנחה 15% על כל מאגר העבודות האקדמיות !!! בעת "חרבות ברזל" : קוד קופון: מלחמה
ב"ה. אנו חב"דניקים ולא נחטא בגזל: יש גם עבודות אקדמיות בחינם (גמ"ח). 15,000 עבודות אקדמיות במחיר שפוי של 99 - 390 שח. סרטון על מאגר העבודות האקדמיות
לא מצאתם עבודה מתאימה במאגר? סמסו לנו דרישות לכתיבה מותאמת אישית - ונפנה למומחה חיצוני בעל תואר שני בתחום שלכם לכתיבה הנתפרת לצרכים שלכם בדיוק!
5% הנחה ב-פייבוקס
עבודות אקדמיות "חמות":
עבודה על החותים התימנים
עבודה בנושא מלחמת חרבות ברזל
עבודה על פסילת חוקי יסוד, בג"צ דיון מורחב, עילת הסבירות
סמינריון על חוק הנבצרות ביבי, בג"צ 2024
עבודה על מחאה נגד הרפורמה המשפטית 2023
רפורמת שר המשפטים יריב לוין, פסקת ההתגברות, ממשלת נתניהו 2023
מחדל הפריות אסותא- החלפת עוברים
בן גביר - ימין פוליטי עולה 2022-2023
מבצע שומר החומות: עזה-רקטות-חמאס 2021
אסון מירון, דוחק הילולת בר יוחאי
הסתערות על הקפיטול, תומכי טראמפ
דובאי 2021: שלום מדינות ערב
עבודת סמינריון על נשים בפוליטיקה
סמינריון בחירות מפלגות אווירה 2021
מצגת אקדמית אלאור אזריה- 99 ש"ח
סרטון הסבר מאגר העבודות האקדמיות
עבודה אקדמית לא תעמוד על דם רעך, ההיבטים המשפטיים והחברתיים של הצלת נפשות, חוק השומרוני הטוב, חוק לא תעמוד על דם רעך (עבודה אקדמית מס. 434)
290.00 ₪
44 עמודים.
שאלת המחקר
כיצד באים לידי ביטוי ההיבטים המשפטיים והחברתיים של הצלת נפשות?
תוכן עניינים
א. מבוא.
המחדל הפלילי הטבוע בחוק.
מקרים מסוקרים שעוררו דיון בנושא לאחרונה.
ב. הבסיס : הצלת נפשות - חובה מוסרית או חובה משפטית?.
מהות המחדל בפלילים, כבסיס להטלת חובת ההצלה הכללית.
ג. הסדר הסוגיה בצרפת.
ד. החובה להצלת נפשות במשפט העברי ובהלכה.
2. הצלת הנרדף.
3. הצלת נפשות ושמירת הנפש.
4. הצלתו של המכניס עצמו מדעת לסיכון
5. אכיפת החוק.
6. גבולות החובה להציל: סיכון עצמי
7. פעל להציל ונכשל.
ה. "הצלת נפשות" – מודל של הצעת חוק משופר לחוק לא תעמוד על דם רעך.
המודל המוצע.
ו. "הצלת נפשות" בפסיקה הישראלית.
ז. סיכום.
ביבליוגרפיה.
נספח: חוק לא תעמוד על דם רעך
הצעת חוק לא תעמוד על דם רעך
עבודה זו תעסוק בהיבטים המשפטיים והחברתיים של הצלת נפשות בדגש על המשפט הישראלי מול המשפט העברי ומשפט העולם
חוק לא תעמוד על דם רעך, התשנ"ח–1998 חוק זה מעשור האחרון (נכנס לתוקף ב-28 בספטמבר 1998). עיקר החוק הוא סעיף 1 בו, הקובע: "א) חובה על אדם להושיט עזרה לאדם הנמצא לנגד עיניו, עקב אירוע פתאומי, בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו, כאשר לאל-ידו להושיט את העזרה, מבלי להסתכן או לסכן את זולתו. ב) המודיע לרשויות או המזעיק אדם אחר היכול להושיט את העזרה הנדרשת, יראוהו כמי שהושיט עזרה לעניין חוק זה"; חוק זה בצדק הופך את החובה המוסרית של עזרה לזולת לחובה הנובעת מחוק. העובר על הוראת החוק עונשו קנס. חוקים דומים קיימים ביפן, בגרמניה ובצרפת, אך שיטת המשפט האנגלו-אמריקנית אינה כוללת חובה פוזיטיבית להושיט עזרה לאדם המצוי במצוקה (חוק כזה נוסף לספר החוקים של אחדות ממדינות ארצות הברית, אך אין זה המצב הרווח). "חוק השומרוני הטוב" הקיים בארצות דוברות אנגלית אינו יוצר חובה פוזיטיבית לעזור לאדם במצוקה, אלא מגן על המסייע מפני תביעתו של האדם לו סייע, אם נגרם לו נזק. היהדות מציגה סטנדרט התנהגות פוזיטיבי נעלה יותר מזה של הנצרות (השומרוני הטוב) ובודאי מזה של המשפט המודרני. במשפט הישראלי התקיימה במידה מסוימת חובה כזו עוד קודם לחקיקת החוק.
המחדל הפלילי הטבוע בחוק
החוק בא לידי ביטוי במשפט בישראל, ומוגשות תביעות פליליות על הפרתו. סעיף 1(א) לחוק קובע שלושה תנאים, שרק כאשר מתקיימים שלושתם יחדיו חובה להגיש עזרה: "לאדם הנמצא לנגד עיניו", "עקב אירוע פתאומי" , "בסכנה חמורה ומיידית לחייו, לשלמות גופו או לבריאותו".בניגוד לחוק בגרמניה לדוגמה, החוק הישראלי מחשיב קריאה לעזרה לגורם שלישי כגון משטרה כהושטת עזרה אקטיבית על פי הגדרה, גם אם למעשה עצם הקריאה לעזרה לגורם שלישי ואי-הושטת יד באופן עצמאי כאשר ניתן לעזור, חורצת את גורלו של האדם בסכנה. למעשה קריאה דווקנית של החוק, מראה כי סעיף קטן ב' שבסעיף 1, מצמצם מאוד את תחולת החוק ומסתפק בקריאה לעזרה, ואינו דורש עזרה פיזית לאדם בסכנה, גם אם ישנה אפשרות כזו.
מקרים מסוקרים שעוררו דיון בנושא לאחרונה
בציבור הישראלי היה זעזוע עמוק מהפרשות הבאות: ב-6 במאי 2007 אירעה תאונת אופנוע על כביש 44 בה נפגע רוכב האופנוע, שגסס על הכביש במשך דקות ארוכות בלא שאף אחד מנהגי המכוניות עצר כדי להושיט לו עזרה. סרט וידאו שתיעד את ההתעלמות המופגנת מהאדם הגוסס פורסם בכלי התקשורת ועורר מהומה תקשורתית. בעקבות המקרה, הוגשה מטעם הפורום המשפטי למען ארץ ישראל ליועץ המשפטי לממשלה דרישה לחקור את הנהגים שלא סייעו לרוכב בגין עבירה על חוק "לא תעמוד על דם רעך". לאחרונה בפרשת השייטת בירקון יסמין פיינגולד, הייתה דוגמא בולטת נוספת הממחישה שהנורמה לא הוטמעה בישראל ושאילו היו נוהגים לפי נורמות המשפט העברי לא היה רק אחד קופץ למים אלא רבים נוספים. ב-4 באפריל 2009 עשרות עוברי אורח היו עדים לתאונת שיט בירקון בה נפגעה קשה יסמין פיינגולד, אלופת ישראל בחתירה. אמנם חלקם הזעיקו את כוחות הביטחון, אך אף אחד מהם קפץ לסייע לפיינגולד. רק עובר אורח שהזדמן למקום בהמשך קפץ למים והצילה. האירוע עורר דיון ציבורי בנוגע למחויבותם של עוברי האורח להושיט יד, גם במחיר של סיכון עצמי, למען הצלתו של אדם הנמצא בסכנת חיים ברורה. מקרים אלו בחברה הישראלית מלמדים שדווקא מן המשפט העברי ניתן ללמוד נורמות של עזרה לזולת בבחינת חובת השומרוני הטוב ומעבר לכך.
מצגת לא תעמוד על דם רעך, רפרט פאוורפוינט מקצועי רפרנט כ-20 שקפים- 99 ש"ח
ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית)
חוק לא תעמוד על דם רעך.
ד' סטטמן "לא תעמוד על דם רעך' – מחובת הזהירות לחובת ה'שומרוני הטוב" מחקרי משפט טו(1), תשנ"ט.
ניל הנדל, "חוק לא תעמוד על דם רעך: השראה ומציאות" מחקרי משפט, טז 2.
נחום רקובר, "לא תעמוד על דם רעך – האומנם?" מחקרי משפט י"ז, .
NYU Law the Good Samaritan Ratcliffe. J