‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי הפסיכולוגיה של המחאה החברתית?

המחאה החברתית שפרצה בקיץ מתוך מעמד הביניים גרמה אצל רבים רגשות ספק הממאנים להתפוגג. הציפייה היתה שהיא תפעל כמו תנועת מחאה מקובלת – שתפעל בעד מטרה ברורה וחד משמעית, ובעיקר נגד, כלומר נגד השלטון. אולם הניסיון החשדני של התקשורת למצוא מה "באמת" עומד מאחורי המחאה נכשל, עד כה; זה לא בדיוק זה. משהו בהתנהגות המחאה הנוכחית לא עונה לכללים המקובלים, לכאורה, של הפגנות או מחאות: זאת לא מחאה אלימה או תוקפנית (ברובה); זאת לא מחאה שקוראת להחלפת השלטון, כאמור, אלא מחאה שדורשת כי השלטון יישנה את דרכיו ואת סדר העדיפויות שלו; זאת לא מחאה שיש לה דרישה אחת ברורה וחד משמעית, שכן יש הרבה דברים שצריך לתקן; זאת אינה מחאה שהולכת בעקבות הנהגה, שהרי אין לה "מנהיג חזק" אלא נציגים (כמו בוועד הבית); אפילו ההמון המצטרף לשותפות המחאה אינו מראה צורך בהנהגה דומיננטית, ובינתיים מובילי המחאה לא רואים עצמם כמנהיגים.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

ביון, ו', ר'. התנסויות בקבוצות (תרגום: יהודית כפרי), תל אביב: דביר.

פרויד, ז'. פסיכולוגיה של ההמון ואנליזה של האני. בתוך: ז' פרויד, תרבות בלא נחת (עורך: אורמיאן, ח'; מתרגם: בר, א'), תל אביב: דביר, עמ' 19-77.

קוהוט, ה' וסטרוזייר, צ', ב' על ההמשכיות של העצמי וזולתי-עצמי של תרבות.