‏290.00 ₪

שאלת המחקר

כיצד בא לידי ביטוי טיפול בהפרעה טורדנית כפייתית?

תוכן עניינים

שאלת המחקר. 

מבוא. 

מאפייני התופעה. 

היקף התופעה. 

סוגי ההפרעה. 

גורמים וטיפול. 

התופעה בתרבות. 

טיפול בהפרעה טורדנית-כפייתית. 

ניתוח מקרה בוחן פסיכופתלוגי לדוגמא. 

טיפול. 

פגישה הראשונה. 

פגישה שנייה. 

פגישה שלישית. 

פגישה רביעית. 

פגישה חמישית. 

סיכום המקרה בוחן 

ביבליוגרפיה. 

טורדנות כפייתית, או הפרעה טורדנית כפייתית בלעז: הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, היא הפרעה נפשית המתאפיינת במחשבות פולשניות וטורדניות, וכן בביצוע פעולות טקסיות שוב ושוב במטרה לגרש את המחשבות הבלתירציונליות. הסובלים מההפרעה מדווחים כי המחשבות הטורדניות גורמות להם חרדה, והם מסוגלים רק בקושי להסיח את הדעת מהן. הפעולות הטקסיות מפחיתות את החרדה, אולם לזמן קצר, והן גורמות סבל וטרחה כשלעצמן. הימנעות מהפעולות הטקסיות מעצימה מאוד את תחושת החרדה ויוצרת תחושת דיכאון[1].

במדריכי האבחנות הפסיכיאטריים הרשמיים סווגה ההפרעה בעבר כהפרעת חרדה, אך במהדורות החדשות של מדריכים אלו שונה הסיווג. במדריך DSM5 של האגודה האמריקנית לפסיכיאטריה, הופרדה קבוצת ההפרעה הטורדנית הכפייתית וההפרעות המקורבות לה לקבוצה נפרדת, הכוללת גם את הפרעת האגירה, את הדיסמורפופוביה, טריכוטילומניה, פציעת העור העצמית הטורדנית, וההפרעות ה טורדניות-כפייתיות הנגרמות על ידי מחלות "גופניות", תרופות או סמים וכו'.‏במדריך ICD10 סווגה ההפרעה בתוך הקטגוריה "הפרעות נוירוטיות, תלויות דחק וסומטופורמיות".

הפרעה טורדנית כפייתית של גיל ההתבגרות היא הפרעה המתבטאת בדימויים או דחפים החוזרים ונשנים או נמשכים בעקביות וגורמים לחרדה. החרדה גוררת בעקבותיה התנהגויות או פעולות החוזרות על עצמן, מכוונות למטרה, המבוצעות לפי כללים או על פי נוהל טקסי בתגובה לטורדנות. הפעולות חמורות דיין כדי לגזול זמן, כלומר, הן מעסיקות את האדם יותר משעה ביום, או גורמות ללחץ ניכר או נזק משמעותי. בנוסף, בנקודת זמן מסוימת במהלך ההפרעה, האדם מזהה שהאובססיות או ההתנהגויות הכפייתיות הן מוגזמות ובלתי הגיוניות.‏

השם בשפה האנגלית של הפרעה זו Obsessive Compulsive Disorder, ידוע גם בראשי התיבות OCD. שם זה מתורגם לעברית באופן רשמי כ"הפרעה טֵירדונית כפייתית" "טירדון" הוא התרגום הרשמי ל"אובססיה", אולם בציבור מקובל הרבה יותר השם "טורדנות כפייתית".

אציג טיפול קצר מועד בהפרעה טורדנית-כפייתית (OCD) אצל אישה שלא שיתפה פעולה בטיפולים קודמים וסובלת מהבעיה כבר חמש שנים.

הטיפול נערך בגישת ה"קותרפיה הדיאלקטית".(Hoffman, et al), המתבסס על שני מטפלים, רצוי גבר ואישה, שמשחקים תפקידים מנוגדים בטיפול. המטפל לוקח תפקיד תקיף פרובוקטיבי ומעמת, והמטפלת לוקחת תפקיד של אמפתית, מזדהה עם המטופלת, תומכת, מבינה ומעודדת. בשעת הטיפול ובנוכחות המטופל, המטפלים לוקחים כעין "פסק זמן" מהמטופל, ודנים ביניהם על המטופל ועל דרכי התמודדותו תוך שהם מציגים במכוון עמדות, דעות ומחשבות מנוגדות לגבי התנהגותו, התמודדותו והאמביציה של המטופל לפתור את הבעיה ודרכים לפתרון הבעיה. המטפלים דנים ביניהם, ולעתים משתפים את המטופל בדיון, וכך הרעיונות שהם מעלים נקלטים אצל המטופל מבלי שירגיש מאוים ויזדקק למנגנוני הגנה, ובכך מפחיתים את התנגדותו לשינוי. השיטה מתאימה במיוחד לטיפול במטופלים המגלים התנגדות קשה לטיפול, שכן הדיון המתקיים בין המטפלים מגרה את המטופל לקחת חלק בתהליך הטיפול מבלי שיצטרך להשתתף כל הזמן בצורה פעילה בשיחה. בנוסף, טכניקה זו מאפשרת לעשות הערכה והתערבות קצרות מועד.

המטופלת המוצגת הייתה כאמור בטיפול במשך חמש שנים לפני שהגיע אלינו בשל OCD, ללא שינוי במצבה (למרות הגדלת המינון התרופתי), וללא שיתוף פעולה בינה לבין הפסיכותרפיסטית. משום כך חשבנו שהגישה הטיפולית המוצגת כאן תאפשר שינוי לטובה במצבה.

ביבליוגרפיה לדוגמא (בעבודה האקדמית כ-20 מקורות אקדמיים באנגלית ובעברית) 

כריסטין פורדון ודיויד א. קלארק, "להתגבר על מחשבות טורדניות", הוצאת אח

בנימין רוטברג, גיל זלצמן ואברהם ויצמן, "הפרעה טורדנית-כפייתית בילדים ומתבגרים", בעיתון "הרפואה"

ריצ'רד גריג ופיליפ זימברדו, "מבוא לפסיכולוגיה", האוניברסיטה הפתוחה 

 Hoffman, S., Gafni, S. and Laub, B. Cotherapy with Individuals, Families and Groups. Northvale, N. J.:Jason Aronson.

Wolpe, J. The Practice of Behavior Therapy, Pergamon Press.